אודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אוֹדָהיוונית עתיקה: ᾠδή) היא סוגה של שירה לירית. מבנה האודה מורכב משלושה חלקים עיקריים: סטרופה(אנ'), אנטיסטרופה(אנ') ואפודה(אנ'). האודה היא פואמה מבנית שתפקידה לשבח או להלל מאורע או דמות, לרוב על ידי שימוש בתיאורי טבע ונוף. מקורה בשירי ההלל היוונים והלטינים, שנכתבו לאירועים רשמיים.

אודות יווניות היו במקור קטעים שיריים, שאותם ליוו כלי נגינה, כמו למשל במחזה "אנטיגונה" מאת סופוקלס המכיל אודות רבות. בהמשך, האודות הפכו לחיבורים אינדיבידואליים, כדוגמת ארבעת ספרי האודות של הורטיוס, ולעיתים הן שימשו כמזמור או דוקלמו בעל-פה.

במאות ה-17 וה-18 החלו משוררים בריטיים לכתוב אודות במבנה מודרני יותר, כדוגמת חמש האודות של ג'ון קיטס מ-1819 ("אודה לכד יווני", "אודה לפסיכה" ועוד) או האודות של פרסי ביש שלי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Gosse, Edmund (1911). "ODE". The Encyclopædia Britanica. Volume XX (11th ed.). New York: The Encyclopædia Britanica Company. pp. 1–2.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.