אוטו פון ברייטקופף
 | |
| לידה |
22 בנובמבר 1858 גרוס-שטרליץ, ממלכת פרוסיה   |
|---|---|
| פטירה |
14 באוגוסט 1939 (בגיל 80) מינכן, גרמניה הנאצית  |
| השתייכות |
 צבא הקיסרות הגרמנית |
| תקופת הפעילות | 1877–1915 (כ־38 שנים) |
| דרגה | גנרל חיל הרגלים |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד הדיוויזיה הבווארית ה-3 | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם הראשונה | |
  | |
אוטו פון ברייטקופף (בגרמנית: Otto von Breitkopf; 22 בנובמבר 1858 – 14 באוגוסט 1939[1]) היה גנרל בווארי שפיקד על כוחות במלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברייטקופף נולד ב-22 בנובמבר 1858 בגרוס-שטרליץ והיה בנו של חבר מועצה ממשלתי פרוסי.
לאחר שלמד בבית ספר תיכון הומני, הוא התגייס בשנת 1877 לצבא הקיסרות הגרמנית והצטרף לרגימנט הרגלים הבווארי ה-3 ("קרל, נסיך בוואריה"). לאחר שלמד בבית הספר למלחמה במינכן, הועלה לדרגת לויטננט ב-30 בנובמבר 1879. הוא הועסק מסוף 1886 כשליש הרגימנט והועלה לדרגת אובר-לויטננט באמצע פברואר 1889. מ-1889 עד 1892 סיים ברייטקופף את לימודיו באקדמיה למלחמה, שאותה השלים ללא הערכה מיוחדת. ברייטקופף הועלה לדרגת האופטמן ב-22 בספטמבר 1892 ומונה כמפקד פלוגה ברגימנט הרגלים ה-5 ("לודוויג הרביעי, הדוכס הגדול של הסן"). ממרץ הוא הוצב באקדמיה למלחמה כמדריך לטקטיקה והנדסה. בתפקיד זה קיבל את מסדר כתר הברזל דרגה שלישית, הועלה לדרגת מיור באמצע ספטמבר 1901 והועבר למטה הכללי של הדיוויזיה הבווארית ה-4. ב-27 בספטמבר 1902 הועבר למטה הכללי של הקורפוס ה-3. בסוף אפריל 1904 הוא מונה כמפקד גדוד ברגימנט הרגלים הבווארי ה-5 ("ארנסט לודוויג, הדוכס הגדול של הסן") ובסוף דצמבר 1904 הועלה לדרגת אוברסט-לויטננט. ב-1 באפריל 1906 מונה ברייטקופף למפקד בית הספר הצבאי לירי ובתפקיד זה הועלה לדרגת אוברסט בתחילת אפריל 1907. מ-23 בפברואר 1908 עד 28 באוקטובר 1909 הוא כיהן כמפקד רגימנט הרגלים ה-3 ("קרל, נסיך בוואריה") ולאחר מכן הועלה לדרגת גנרל-מיור ומונה למפקד חטיבת הרגלים ה-12 ברגנסבורג. ב-12 במרץ 1913 הוא הועלה לדרגת גנרל-לויטננט ומונה למפקד הדיוויזיה ה-3 בלנדאו אין דר פפאלץ. בתפקיד זה הוא קיבל באוקטובר 1913 את מסדר היינריך הארי דרגה ראשונה וב-30 בדצמבר 1913 קיבל את צלב המפקד של מסדר ההצטיינות של הכתר הבווארי. בנוסף, הוא קיבל תואר אצולה אישי והורשה לקרוא לעצמו "ריטר פון ברייטקופף" לאחר שנרשם בפנקס האצולה.
מלחמת העולם הראשונה ואחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הוביל ברייטקופף את הדיוויזיה שלו בחזית המערבית ולחם עיצה בלורן, איפר ומלחמת החפירות בפלנדריה ובארטואה עד לפרישתו ב-19 במרץ 1915. על פעולותיו בקרבות הוא עוטר במסדר ההצטיינות הצבאי דרגה ראשונה עם חרבות. לאחר פרישתו קיבל ברייטקופף דרגת גנרל חיל הרגלים ב-16 בינואר 1917.
בסוף אוגוסט 1914, החיילים בפיקודו ביצעו פשעי מלחמה לכאורה בעיריית מייקסה על ידי ירי בעשרה אזרחים ללא הבחנה והרס 36 מבנים. על כך, ברייטקופף נידון למוות שלא בפניו על ידי בית משפט מחוזי צרפתי בנאנסי ב-5 בדצמבר 1923. אף על פי שהוא לא היה במקום בזמן המדובר וגם לא הורה על אמצעי ענישה הולמים, לאורך כל המערכה הוא התבטא נגד כל פעולה הנוגדת את חוקי המלחמה. בשל המצב, החליטה המחלקה הפלילית החמישית של בית המשפט של הרייך בלייפציג לבטל את ההליכים.
לאחר המלחמה התגורר ברייטקופף במינכן, עד מותו ב-14 באוגוסט 1939.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Otto Ritter von Breitkopf, prussianmachine.com