אולטן
| |||
 | |||
| מדינה |
 שווייץ | ||
|---|---|---|---|
| קנטון |
 זולותורן | ||
| מחוז | אולטן | ||
| שפה רשמית | גרמנית | ||
| שטח | 11.5[1] קמ"ר | ||
| גובה | 396 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 18,362[2] (31 בדצמבר 2018) | ||
| ‑ צפיפות | 1,500 נפש לקמ"ר (2014) | ||
| קואורדינטות | 47°21′0″N 7°54′0″E / 47.35000°N 7.90000°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.olten.ch/de/ | |||
  | |||
אולטן (בגרמנית: Olten) היא עיר בקנטון זולותורן שבשווייץ והעיר הראשית של מחוז הנושא את שמה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמויות משמעותיות של ממצאים מהתרבויות המגדלניות (16,000 עד 14,000 שנים לפני זמננו) נתגלו ליד אולטן. קיימים גם ממצאים המתוארכים לתקופה המזוליתית ולתקופה הנאוליתית, אך אין בנמצא שרידי ישוב ולא ממצאים קרמיים. גם מספרם של ממצאים מתקופת הברונזה ומתקופת הברזל מוגבל. במקום בו שוכנת אולטן היה ישוב (Vicus) בתקופה הרומית. שמו של היישוב לא ידוע, אך נראה שהייתה לו מידה מסוימת של חשיבות, וסביר להניח שהוא ייצג את קיומו של גשר על פני הנהר. היישוב הרומי נחרב ככל הנראה בסוף המאה ה-3 לספירה. באותה עת נבנו ביצורים על ראש הגשר בפינה הדרום-מזרחית של היישוב הקדום. מבצר זה ננטש במאה ה-4 ומאוחר יותר הוחלף בטירה גדולה יותר הדומה למבצרים מהתקופה הרומית המאוחרת שהגנו על מקומות חצייה של נהר הארה בזלותורן ובברוג.
היישוב מימי הביניים נבנה על יסודות הטירה הרומית. העיר מוזכרת לראשונה במקור משנת 1201 בשם Oltun. במאה ה-13 היה היישוב בבעלותם של רוזני פרובורג, ב-1377 הוא הועבר לבית קיבורג וב-1384 לבית הבסבורג. ב-1407 עברה אולטן לניהולה של העיר בזל, שהשקיעה בתשתיות, אך אלה נחרבו בשריפות שאירעו ב-1411 וב-1422. לאחר השריפה השנייה איבדה בזל את העניין בבנייתה מחדש של אולטן ומכרה אותה לזולותורן ב-1426.
במשך כל ימי הביניים, הייתה אולטן לא הרבה יותר מאשר ראש גשר מבוצר שבו ניתנו כמה שירותים, כמו נפחים ופונדקים. ההנחה היא שבשנת 1600 מנתה אוכלוסייתה כ-500 תושבים. ב-1653 היא איבדה את זכויותיה כעיר, כעונש על תמיכתה במורדים במלחמת האיכרים השווייצרית. מצב זה פתח מסורת ארוכה של מרידה בסמכות באולטן והעיר קיבלה בברכה את הפולשים הצרפתים כמשחררים ב-1798. ב-1814 דיכאה זולותורן מרד נוסף של הפטריוטים של אולטן כנגד החזרה של השלטון השווייצרי על כנו.
בסוף המאה ה-18 הגיעה אוכלוסייתה של אולטן ל-1,000 תושבים. גידול מהיר יותר חל לאחר חיבורה של העיר לרשת הרכבות ב-1856 והעיר הפכה למרכז תעשייתי ולצומת תשתיות וב-1900 מנתה אוכלוסייתה כ-7,000 תושבים.
בשנות ה-80 של המאה ה-19 התפתחה אולטן להיות המרכז האורבני השני בגודלו בקנטון והיא משכה אליה תשתיות נוספות כמו את בית החולים של הקנטון שנבנה ב-1880, בית ספר לעסקים שנבנה ב-1912 ובית ספר תיכון מרכזי לקנטון שנבנה ב-1938. אוכלוסיית העיר שילשה את עצמה במהלך המאה ה-20 והגיעה ל-21,000 ב-1970, אך מאז היא הצטמצמה במעט.
גאוגרפיה ודמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטחה של אולטן הוא 11.5 קמ"ר. מתוכם 12.7% משמשים לחקלאות, 41.9% הם שטחים מיוערים, 40.5% הם שטחים בנויים, 4.6% הם שטחי נהרות ואגמים ו-0.5% הם שטחים בלתי מעובדים.[1] העיר העתיקה של אולטן שוכנת על רצועה שבין נהר ארה לבין נהר דינרן.
נכון לשנת 2014 מנתה אוכלוסיית אולטן 17,350 תושבים.[2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אולטן- הערך אולטן במילון ההיסטורי של שווייץ (בגרמנית)
