אוליבר פיין בולטון
.jpg) | |||||||||||||
| לידה |
22 בפברואר 1917 קליבלנד, אוהיו, ארצות הברית   | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
13 בדצמבר 1972 (בגיל 55) פאלם ביץ', פלורידה, ארצות הברית  | ||||||||||||
| מדינה |
ארצות הברית | ||||||||||||
| מקום קבורה |
בית הקברות תצפית האגם | ||||||||||||
| השכלה |
אוניברסיטת הרווארד | ||||||||||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית | ||||||||||||
| |||||||||||||
  | |||||||||||||
אוליבר פיין בולטון (באנגלית: Oliver Payne Bolton; 22 בפברואר 1917 - 13 בדצמבר 1972) היה פוליטיקאי אמריקאי מטעם המפלגה הרפובליקנית שכיהן בבית הנבחרים של ארצות הברית בין השנים 1953 ל-1957 ובין 1963 ל-1965. ב-1953, הוא ואמו, פרנסס פיין בולטון, הפכו לאם ולבן הראשונים שכיהנו בו זמנית בקונגרס. אביו, צ'סטר ק. בולטון, כיהן גם הוא בקונגרס.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בולטון נולד בקליבלנד, אוהיו, ב-22 בפברואר 1917. אביו, צ'סטר קאסל בולטון, ייצג את מחוז הקונגרס ה-22 של אוהיו בבית הנבחרים מ-1929 עד 1939. עם מות אביו בתפקיד, אמו פרנסס פיין בולטון זכתה בבחירות מיוחדות לרשת את צ'סטר וכיהנה בקונגרס מ-1940 עד 1969.[1] סבא רבא שלו הנרי ב. פיין ייצג גם את אוהיו בבית הנבחרים ובסנאט של ארצות הברית.
הוא סיים את לימודיו באקדמיה של מילטון, מסצ'וסטס ב-1935, ובאוניברסיטת הרווארד ב-1939 וב-1947 בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת קייס וסטרן רזרב. הוא התקבל ללשכת עורכי הדין ב-1947, והחל לעסוק בכך בקליבלנד.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הקולג', הוא שירת כחבר במשמר הלאומי של אוהיו ברגימנט הפרשים ה-170. לאחר כניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה. הוא יצא לשירות פעיל בצבא ארצות הברית ושירת עד 1946, כולל שנה אחת בזירת האוקיינוס השקט בקורפוס האמפיבי החמישי.[2]
בולטון היה יושב ראש הרפובליקנים הצעירים באוהיו בשנים 1948 ו-1949. הוא היה חבר הוועד הלאומי של הרפובליקנים הצעירים מאוהיו ב-1950 וב-1951. מ-1952 עד 1963 הוא פרסם את The News-Herald במחוז לייק, ואת Daily Reporter בעיר דובר.[2]
קריירה פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1952, חלוקה מחדש של הקונגרס הסירה חלק ממחוז הקונגרס של אמו והקצתה אותו למחוז הקונגרס ה-11 של אוהיו. בולטון נכנס למירוץ וניצח, מה שסימן את הפעם הראשונה שאם ובנה ישרתו יחד בקונגרס. הוא כיהן שתי קדנציות בקונגרסים ה-83 וה-84.[1] לאחר התקף לב ב-1956, הוא סירב להתמודד לכהונה שלישית.[3] לאחר שעזב את הקונגרס, הוא היה מנהל המסחר של מדינת אוהיו מפברואר עד אוגוסט 1957.
ב-1962 הוא חזר לפוליטיקה והביס את רוברט א. קוק המכהן בבחירות אמצע הקדנציה של 1962, אך כיהן רק קדנציה אחת. בולטון הצביע בעד חוק זכויות האזרח של 1964. [4] ב-1964 הוא עבר להתמודד על המושב הכללי של אוהיו, שרוברט טאפט ג'וניור ויתר עליו כדי להתמודד לסנאט.[5] כשהנשיא לינדון ב. ג'ונסון ניצח את הסנאטור בארי גולדווטר בבחירות לנשיאות של 1964 בשיא של מיליון קולות, בולטון איבד את מושבו לרוברט אי. סוויני.[6]
לאחר הקריירה הפוליטית שלו, הוא הצטרף לבנק ההשקעות Prescott, Merrill, Turben & Co.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכדתו ביאטריס גרטרי נישאה לרוזן איימרי דה רוז'ה, הבעלים של שאטו דה בארונוויל, ליד פריז, צרפת.
מוות וקבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא מת מאי ספיקת לב ב-13 בדצמבר 1972 בפאלם ביץ', פלורידה, ונקבר בבית הקברות לייק ויו, קליבלנד.[2][1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוליבר פיין בולטון, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- אוליבר פיין בולטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 "Oliver P. Bolton of Ohio, 55, Dies". New York Times. 1972-12-15.
- ^ 1 2 3 אוליבר פיין בולטון, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ^ "Former Rep. Frances Bolton, in Congress 29 Years, Dies". Washington Post. 1977-03-11.
- ^ "H.R. 7152. CIVIL RIGHTS ACT OF 1964. ADOPTION OF A … -- House Vote #182 -- Jul 2, 1964". GovTrack.us (באנגלית). נבדק ב-2024-08-31.
- ^ "Young and Taft Winners in Ohio; To Vie for Senate in Fall —Glenn Shows Strength". New York Times. 1964-05-06.
- ^ "Young Beats Taft in an Ohio Upset; Senator Profits From Heavy Vote for Johnson There". New York Times. 1964-11-05.