אומוטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוניסבורו דגוצ'י, ממנהיגי האומוטו

אוֹמוֹטוֹ או אוֹאוֹמוֹטוֹיפנית: 大本. מילולית: "בסיס" או "יסוד") היא דת יפנית המסווגת לעיתים כפלג של דת השינטו, אם כי יש בה גם יסודות מהבודהיזם. הדת נוסדה בשנת 1892 בידי נאו דגוצ'י. מנהיגי הדת היו לרוב נשים. מנהיגת התנועה הנוכחית (החמישית במספר) החל משנת 2001 היא קורנאי דגוצ'י.

מזמנו של המנהיג השני, אוניסבורו דגוצ'י, שפת אספרנטו מילאה תפקיד חשוב באומוטו. החל בשנת 1924 ועד היום מפיצה הדת ספרים ומגזינים באספרנטו. כמעט כל 45,000 המאמינים למדו את השפה, וכאלף שולטים בה ברמת שפת אם.

בין 1925 ל־1933 החזיקה הדת מיסיון בפריז. משם יצאו מסיונרים לכל רחבי אירופה והפיצו את תורתם, לפיה אוניסבורו דגוצ'י הוא המשיח שיאחד את כל העולם.

בין 1935 ל־1942 נרדפה הדת ביפן, והיא חזרה להתקיים בפועל רק ב-1950.

לאומוטו שני מרכזים בקרבת קיוטו: מקדש באיאבה לצרכים דתיים, ומיסיון בקמאוקה הכולל משרדים, בתי ספר, הוצאה לאור ומקדשים.

לאמנות מקום חשוב באומוטו. המאמינים מנסים לייפות את העולם באמצעות האמנות ומאמינים שהאמנות מקרבת את האדם לאלוהות.

באומוטו מאמינים בכמה אלים, שהחשובים ביניהם: אואוקוניקוטצ'י, אושיטורה והיצוג'יסרו. אליעזר לודוויג זמנהוף, ממציא שפת האספרנטו, נחשב גם הוא לאל. עם זאת, כל האלים נחשבים לאספקטים שונים של אל יחיד.

אחד המאמינים המפורסמים של אומוטו הוא מוריהי אואשיבה, ממציא אמנות הלחימה אייקידו, אשר הצטרף לדת בשנת 1919 והיה לתלמידו הרוחני של המנהיג באותם ימים אוניסבורו דגוצ'י. בהשפעת הדת ובעידודו של דגוצ'י, שינה אואשיבה את סגנון האייקידו מסגנון לוחמני, לסגנון הרמוני החותר למיזוג הרמוניה ושלום. סגנון זה מאופיין בין היתר, בצמצום הפגיעה ביריב למינימום האפשרי ומהווה עד היום את הזרם המרכזי באייקידו המכונה אייקיקאי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]