אוסיפ דימוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוסיפ דימוב
אוסיפ דימוב - Ossip Dymow - Osip Dymov - Осип Дымов- (1878–1957).jpg
לידה 16 בפברואר 1878
ביאליסטוק, האימפריה הרוסית
פטירה 2 בפברואר 1959 (בגיל 80)
מנהטן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה יוסף איסידורוס פרלמן
עיסוק כתב במספר מגזינים
לאום יהודי
שפות היצירה רוסית, יידיש
תחום כתיבה מחזות, תרגומים
שנות פעילות 1903 - אחרי 1919
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אוֹסיפּ דימוֹביידיש: אָסיפּ דימאָוו; ברוסית: Осип Дымов‏, 16 בפברואר 1878 (4 בפברואר 1878 לפי הלוח היוליאני) - 2 בפברואר 1959) הוא שם העט[1] של יוסף איסידורוביץ' פּרֶלמן (Иосиф Исидорович Перельман;‏ 18781959), סופר יהודי רוסי ויידי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו נולד בפולין ונפטר בגיל צעיר. אחיו היה יעקב פרלמן המפורסם ככותב ספרים בנושא מדע פופולרי. ב-1902 סיים דימוב את לימודיו במכון ללימודי יער בסנקט פטרבורג. מ-1892 כתב במספר מגזינים, בין השאר, "התיאטרון והאמנות" (1900–1904), "סימן" (1905–1906), "סאטיריקון" (1908). את המחזה הראשון שלו כתב ב-1903. הפרוזה שכתב הייתה מאוד פופולרית בשעתו.

ב-1913 היגר לברלין, שם זכה להכרה בעקבות תרגומים של כמה מיצירותיו לגרמנית. משם היגר לארצות הברית, שם כתב מספר מחזות לתיאטרון יידיש, בהם "אקספרס ברונקס" ו"יושקה המוזיקאי".

מיצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קול הדם, 1903 (Голос крови)
  • נקודת היפוך, 1905 (Солнцеворот)
  • קין, 1906 (Каин)
  • שמע ישראל, 1907 (Слушай, Израиль), 1907
  • כל יום (ניו), ברלין 1908 (Каждый день (Ню))
  • האדמה פורחת, 1908 (Земля цветет)
  • ולאס, 1909 (Влас)
  • יגון אביבי, 1910 (Весенняя печаль)
  • סיפורים, 1910 (Рассказы)
  • צלבים רצים, ברלין 1911 (Бегущие креста)
  • עריגת הרוח, 1912 (Томление духа)
  • הנודד הנצחי, 1914 (Вечный странник)
  • קולות חדשים, 1915 (Новые голоса)
  • אקספרס ברונקס, 1919 (Bronx Express)
  • יושקה מוזיקנט (Yoshke Musikant)
  • החזן מווילנה

בתרגום עברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמע ישראל: דרמה בשלש מערכות; תרגום: פסח קפלן, ביאליסטוק: דפוס פרוזשאנסקי, תרע"ג.

זיכרונותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • וואָס איך געדענק: (זכרונות), 2 כרכים, ניו יורק: ציקא, 1943–1944.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השם לקוח מסיפור של אנטון צ'כוב.