אוסקר דנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוסקר דנון
Oskar Danon med vajo z orkestrom mariborske filharmonije v Mariboru 1961.jpg
אוסקר דנון כפי שצולם ב-1961 מנצח על התזמורת הסימפונית של מריבור בעת חזרה
לידה 7 בפברואר 1913
סרייבו, האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית  האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה 18 בדצמבר 2009 (בגיל 96)
בלגרד, סרביהסרביה  סרביה
מדינה יוגוסלביה
כינויים נוספים בשורות הפרטיזנים היוגוסלבים: צִיגוֹ (בסרבית: Циго, "הצועני")
השכלה הקונסרבטוריון של פראג עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע מנצח ומלחין.
תפקיד מנהל האופרה בספליט
מנצח ומנהל אמנותי של תזמורת האופרה והבלט של התיאטרון הלאומי בבלגרד (1965-1944)
מנצח ומנהל אמנותי של האופרה והתזמורת הפילהרמונית של סרייבו
מנצח ראשי של התזמורת הפילהרמונית הסלובנית (1974-1970)
מנצח בתזמורת הפילהרמונית של בלגרד
מפלגה פוליטית המפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ד"ר אוסקר (שלמה) דנוןסרבו-קרואטית: Oskar Danon, בסרבית קירילית: Оскар Данон;‏ 7 בפברואר 1913, סרייבו, האימפריה האוסטרו-הונגרית - 18 בדצמבר 2009, בלגרד, סרביה) היה מנצח ומלחין יוגוסלבי-סרבי ממוצא יהודי ומבולטי אנשי הרוח של יהדות יוגוסלביה וסרביה שלאחר מלחמת העולם השנייה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסקר דנון נולד ב-1913 בסרייבו. אביו היה תעשיין ואימו מוזיקאית. הוא רכש השכלה תיכונית בעיר הולדתו ובמקביל עסק במוזיקה והקים תזמורות חובבים. בהמשך, סיים דוקטורט במוזיקולוגיה באוניברסיטת קארל בפראג. ב-1936 כיהן כמנהל מחלקת המוזיקה של החברה האקדמית של יוגוסלביה ובהמשך נמנה עם מייסדי אגודת התרבות "קולגיום ארטיסטיקום".[1] ב-1939, הצטרף למפלגה הקומוניסטית. דנון כיהן כמנצח והמנהל האמנותי של האופרה בספליט.[2]

ב-1941, במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית וכינון מדינת קרואטיה העצמאית בשלטון האוסטאשה, הצטרף דנון לכוחות הפרטיזנים של טיטו. הוא כיהן כסגן מפקד במספר גדודי פרטיזנים והגיע לדרגת מאיור. ב-1944 הועבר למח' התרבות של המטה הכללי של הפרטיזנים, נמנה עם מקימי התיאטרון ומקהלת הפרטיזנים והלחין שירי לכת כגון "יחדיו עם המרשל טיטו"(אנ'), אשר הפכו פופולריים ביוגוסלביה הכבושה. אחיו הצעיר אשר דנון, הצטרף אף הוא לכוחות הפרטיזנים, נפל בשבי האוסטאשה והוצא להורג.[3][4][2]

לאחר שחרור יוגוסלביה כיהן דנון במשך שני עשורים כמנצח והמנהל האמנותי של האופרה והבלט של התיאטרון הלאומי בבלגרד. בהמשך, כיהן כמנצח והמנהל האמנותי של האופרה והתזמורת הפילהרמונית של סרייבו וניצח עליה בעת חגיגות מלאת 400 שנים ליהדות סרייבו שנערכו ב-14 באוקטובר 1966 בסרייבו, בהשתתפו נציגי הממשל המקומי ונציגים מישראל.[5] בשנים 19701974 כיהן כמנצחה של התזמורת הפילהרמונית הסלובנית, תזמורת הרדיו של זאגרב ומאוחר יותר ניצח על התזמורת הפילהרמונית של בלגרד.

אוסקר דנון הלך לעולמו בבלגרד ב-2009 והוא בן 96 שנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלמה אוסקר (ד"ר) דנון ציגו, באתר "ארגון הפרטיזנים, לוחמי המחתרות והגטאות, אוחזר ב-27 באוגוסט 2014.
  2. ^ 2.0 2.1 ש. בן-יצחק, סערת האימים באירופה - "יהודים מספרד", הד המזרח, 10 בנובמבר 1944.
  3. ^ רבע מיהודי בוסניה הבוגרים לחמו, באתר "ארגון הפרטיזנים, לוחמי המחתרות והגטאות", אוחזר ב-27 באוגוסט 2014.
  4. ^ תמר מצ'אדו-רקטני, מרים נחום, שירי פרטיזנים, בתוך: חינוך והוראה מתוקשת, באתר יד-ושם, אוחזר ב-27 באוגוסט 2014.
  5. ^ חגיגות 400 השנה ליהדות בוסניה, דבר, 6 בנובמבר 1966.