אוצר הספר העברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוצר הספר העברי
סוג מאגר מידע ביבליוגרפי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2006–הווה (כ־18 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
otzarhasefer.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוצר הספר העברי הוא מאגר ביבליוגרפי עברי דיגיטלי ממוחשב ומסחרי בו רשומים מעל ל-100 אלף ספרים ודפים בודדים שנדפסו באות עברית החל מראשית הדפוס בשנת ר"ד (1444) עד שנת תש"ח (1948) (למעט הגדות של פסח שרשומות עד שנת תש"ך (1960)).

המאגר נערך על ידי ישעיהו וינוגרד ומשה רוזנפלד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים תשנ"ד-תשנ"ה יצאו לאור שני כרכים ('מפתחות' ו'רשימת הספרים ומקומות הדפוס') של "אוצר הספר העברי" על ידי ישעיהו וינוגרד. הספרים כללו את הספרים שנדפסו בדפוס העברי משנת רכ״ט (1469) עד שנת תרכ״ג (1863). המהדורה הממוחשבת, שיצאה לאור בשנת 2006, היא עדכון והרחבה של הספרים המודפסים. מאז הוצאתה ממשיכה התוכנה להתעדכן בהוספת ספרים שעדיין אינם רשומים ועדכון פרטים ברשומות הקיימות, הוספת צילומי שערים, ותיקונים.

מבנה המאגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשימה כוללת גם ספרים בכל לשונות היהודים: יידיש, לאדינו, ערבית יהודית, טטרית ועוד. כמו כן נכללו בו ספרים לועזיים בעלי כותר עברי. לטענת העורכים כלולים במאגר מעל ל 90 אחוז מכלל הספרים שנדפסו.

שמות הספרים והפרטים הביבליוגרפיים נעתקו ונרשמו על פי ספרי הביבליוגרפיה הנוגעים לספר העברי. האוצר מסכם בקצרה את המחקר הביבליוגרפי הקיים ומפנה את הקורא למקורות מרחיבים. תיאור הספרים באוצר הספר העברי כולל: שם הספר, שם המחבר, נושא, מקום הדפוס, שנת הדפוס, שם המדפיס, מספר הדפים והתבנית, שפה, אזכורים ביבליוגרפיים והערות שונות.

בגרסה הדיגיטלית נוספו על המהדורה המודפסת:

  1. צילומי שערים של כ-43,000 ספרים.
  2. ביוגרפיות קצרות של רבנים (גם כאלה שלא חיברו ספרים) ומחברים. במאגר כלולים כ-50,000 שמות רבנים.
  3. כתבי יד: דוגמאות של כתבי יד וחתימות של כ-4,000 רבנים ומחברים.
  4. נתוני מכירות עדכניים של ספרים על פי תוצאות של מכירות פומביות. המחיר שהספר השיג במכירה, או, במקרה שהפריט לא נמכר - המחיר שבית המכירות העריך אותו.

האתר מאפשר כניסה למאגר, למנויים, בתחילת שנת 2021.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]