אוקיינוגרפיה פיזיקלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אוקיינוגרפיה פיזיקלית הוא ענף של אוקיינוגרפיה העוסק בתכונות הימים ודנה בזרמים, רוחות, תצורות ועוד.

ניתן לחלק את התחום לפעילויות תאוריות ותאורטיות:

  • פעילויות תאוריות: צפייה בימים ואוקיינוסים בשביל להכין מפות בתימטריות המתארות את תכונותיהם.
  • פעילויות תאורטיות: הבניית מודלים תאורטיים אשר מדמים את התצפיות ב"עולם האמיתי".

כל ים בנוי מכמות מים שונה, במליחות שונה ובטמפרטורה שונה, ואלו שלושת הגורמים המרכזיים המשפיעים על תנועות המים, והחוקרים צריכים לקחת אותם בחשבון בעוסקם בתחום זה.

לאוקיינוסים תפקיד חשוב בתצורת כדור הארץ והשפעה על האקולוגיה, גאולוגיה, מטאורולוגיה, קלימטולוגיה ועוד. כ-97% מן המים על פני כדור הארץ נמצאים אוקיינוסים והם מהווים את המקור העיקרי לאדי המים אשר מתרכזים באטמוספירה ונופלים כמשקעים (גשם או שלג) על היבשות. קיבול חום הגבוה של האוקיינוסים ממתנת את טמפרטורת כדור הארץ, וקליטת גזים משפיעה על מבנה האטמוספירה. השפעת האוקיינוס מגיעה גם להיווצרות סלעים געשיים על ידי סלעים מטאמורפיים ולהיווצרות מאגמה וגזים געשיים הנוצרים באזורים התת-לוחותיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי כדור הארץ. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.