לדלג לתוכן

אוקסיבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

האוקסיבי או האוקסוּבי (בכתיב לטיני: Oxybii; ביוונית עתיקה: Ὀξύβιοι) היו שבט קלטו-ליגורי ששכן על חוף הים התיכון בתקופת הברזל ובתקופת האימפריה הרומית.

שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הם מוזכרים כאוקסוביון (Ὀξυβίων) על ידי פוליביוס (המאה ה-2 לפנה"ס) ועל ידי סטראבון (תחילת המאה ה-1 לספירה),[1] וכ-Oxubi על ידי פליניוס הזקן (המאה ה-1 לספירה).[2] [3] הבלשנית פטריציה דה ברנרדו שטמפל (אנ') הציעה לפרש את השם האתני אוקסובי כ"תושבי מקום גבוה" או כ"קוטלי השוורים", מהשורש הקלטי oxso - (שור) או uxso - (גבוה) . לדבריה, שמות שבטיים קלטיים כאלה מרמזים על כך שלדיאלקט הקלטו-ליגורי היה תפקיד חשוב בין השפות שדוברו בליגוריה העתיקה.[4]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבט האוקסיבי שכן על חוף הים התיכון. הטריטוריה שלהם הייתה ממוקמת מזרחית לסואלטרי והוורוקיני, ומזרחית ל-Deciates (ליד הוודיאנטי) או מערבית להם (ליד נהר Argens במאסיף דה ל'אסטרל).[5] [6] [7]

מיקומו המדויק של נמל הים של האוקסיבי, ששמו אגיטנה והיה ממוקם מערבית לנהר אפרו, נמצא בוויכוח. ההצעות הפופולריות ביותר הן טאול-סור-מר (אנ') עם נהר סיאן), מערבית לדקיאטס, או קאן-סור-מר (עם נהר קאן), מזרחית לדקיאטס.[5] [6]

לפי ההיסטוריון גיא בארוול, האוקסיבי היו חלק מהקונפדרציה הסלובית.[8] [9]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 155 לפני הספירה צרו הליגורים על המושבות המסאליות (מרסיי העתיקה) של ניקאה (ניס) ואנטיפוליס (אנטיב), מה שגרם לרומאים לשלוח לאזור את הלגאטים (שליחים) פלמיניוס, פופיליוס לאנאס ולוקיוס פופיוס. האוקסיבי ניסו למנוע מהם לנחות בשטחם באגיטנה, אך משגילו שפלמיניוס כבר עשה זאת, הם פצעו אותו, הרגו שניים ממשרתיו והסיעו את השאר בחזרה לים. לשמע התקרית, הסנאט הרומי שיגר צבא בפיקודו של הקונסול קווינטוס אופימיוס. הם כבשו תחילה את איגיטנה בהסתערות, מכרו את התושבים לעבדות ושלחו את המנהיגים לרומא. האוקסיבי אז אספו כוח, כדי לתקוף את הרומאים ולבסוף הצטרפו אליהם גם ה-Deciates. לאחר התבוסה הליגורית, קווינטוס אופימיוס העניק חלק גדול מהשטח שלהם למאסליה.[10] [11]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Polybius (2010). The Histories. Loeb Classical Library. תורגם ע"י Paton, W. R.; Walbank, F. W.; Habicht, Christian. Harvard University Press. ISBN 978-0-674-99637-3.
  • Strabo (1923). Geography. Loeb Classical Library. תורגם ע"י Jones, Horace L. Harvard University Press. ISBN 978-0674990562.
  • קוסון, פייר (1995) Civitas Antipolitana: Histoire du Municipe Romain d'Antipolis . נחמד, סר עורך.[[ISBN|מסת"ב 2-86410-219-6]]2-86410-219-6ISBN 2-86410-219-6

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Barruol, Guy (1969). Les Peuples préromains du Sud-Est de la Gaule: étude de géographie historique. E. de Boccard. OCLC 3279201.
  • de Bernardo Stempel, Patrizia (2006). "From Ligury to Spain: Unaccented *yo > (y)e in Narbonensic votives ('gaulish' DEKANTEM), Hispanic coins ('iberian' -(sk)en) and some theonyms". Palaeohispanica. 6: 45–58. ISSN 1578-5386.
  • Dyson, Stephen L. (1985). The Creation of the Roman Frontier. Princeton University Press. ISBN 978-1-4008-5489-9.
  • Falileyev, Alexander (2010). Dictionary of Continental Celtic Place-names: A Celtic Companion to the Barrington Atlas of the Greek and Roman World. CMCS. ISBN 978-0955718236.
  • Rivet, A. L. F. (1988). Gallia Narbonensis: With a Chapter on Alpes Maritimae : Southern France in Roman Times. Batsford. ISBN 978-0-7134-5860-2.
  • Talbert, Richard J. A. (2000). Barrington Atlas of the Greek and Roman World. Princeton University Press. ISBN 978-0691031699.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Polybius. Historíai, 33:9; Strabo. Geōgraphiká, 4:1:10.
  2. ^ Pliny. Naturalis Historia, 3:47.
  3. ^ Falileyev 2010, s.v. Oxubii.
  4. ^ de Bernardo Stempel 2006, p. 46.
  5. ^ 1 2 Barruol 1969, pp. 212–215.
  6. ^ 1 2 Rivet 1988, pp. 34–35.
  7. ^ Talbert 2000, Map 16: Col. Forum Iulii-Albingaunum.
  8. ^ Barruol 1969, p. 188.
  9. ^ Rivet 1988, p. 16.
  10. ^ Dyson 1985, pp. 147–148.
  11. ^ Rivet 1988, pp. 32–33.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אוקסיבי&oldid=39011010"