אורבנוס השישי
לידה |
1318 בערך נאפולי, ממלכת נאפולי | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
15 באוקטובר 1389 רומא, מדינת האפיפיור | ||||
מקום קבורה | מערת הוותיקן | ||||
השכלה | אוניברסיטת נאפולי פדריקו השני | ||||
דת | הכנסייה הקתולית | ||||
| |||||
אורבנוס השישי (בלטינית: Urbanus VI; בערך 1318 – 15 באוקטובר 1389), כיהן כאפיפיור מ-8 באפריל 1378 עד מותו. בחירתו הייתה כרוכה במחלוקות פוליטיות, והביאה למינוי מקביל של אנטי-אפיפיור באביניון, ולראשית הקרע המערבי בכנסייה הקתולית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורבנוס השישי נולד בשם ברתולומאו פריניאנו (Bartolomeo Prignano) בנאפולי בשנת 1318 לערך. בעודנו צעיר נסע לעיר אביניון שבפרובאנס, למד שם והפך לנזיר. ב-1364 הוסמך לארכיבישוף ושימש בתפקיד זה בעיר אסראנזה בדרום איטליה (שהייתה שייכת לממלכת נאפולי). ב-1377 הועבר על ידי האפיפיור גרגוריוס האחד עשר אל העיר בארי שלחוף הים האדריאטי.
במרץ 1378, עם מות האפיפיור גרגוריוס האחד עשר שהיה צרפתי, דרשו אנשי רומא מחבר הקרדינלים לבחור באפיפיור איטלקי. מתוך 16 אנשי חבר הקרדינלים 4 בלבד היו איטלקים. באפריל 1378 התאסף המון רומי מול הוותיקן ואיים לרצוח את הקרדינלים הצרפתים. הקרדינלים הנפחדים בחרו בברתולומאו פריניאנו לאפיפיור ומיהרו להימלט על נפשם. האפיפיור החדש שבחר בשם אורבנוס השישי שלט בעיר רומא ובכנסייה בשחצנות ובעריצות. הקרדינלים הצרפתים התכנסו בעיירה אניאני שמדרום מזרח לרומא, וב-9 באוגוסט 1378 הכריזו כי הבחירה באורבנוס השישי הייתה בלתי חוקית בגלל שנעשתה תחת לחץ ההמון הרומי. אורבנוס השישי מינה 26 קרדינלים איטלקים במקום 12 הקרדינלים הצרפתים. שארל החמישי מלך צרפת תמך בקרדינלים הצרפתים שהתכנסו בעיירה פונדי שמדרום לרומא, וב-20 בספטמבר 1378 בחרו ברוברט מז'נבה לאפיפיור בשם קלמנס השביעי. הוא התיישב באביניון שבפרובאנס כאנטי-אפיפיור, בעוד שהאפיפיור אורבנוס השישי נשאר ברומא. הייתה זו תחילתו של "הקרע המערבי" בכנסייה הרומית קתולית שנמשך ארבעים שנה.
אנגליה, פורטוגל וקיסר האימפריה הרומית הקדושה הכירו באורבנוס השישי כאפיפיור, ואילו צרפת, סקוטלנד ויוהנה מלכת נאפולי תמכו בקלמנס השביעי. באפריל 1380 הדיח אורבנוס השישי את יוהנה, והכתיר ברומא את שארל מדוראצו למלך נאפולי (1381). אולם ב-1383 התפתח ריב בין אורבנוס השישי לבין שארל מדוראצו. כאשר האפיפיור הגיע אל העיר אבראסה שמצפון לנאפולי, הוא הושם במעצר (30 באוקטובר 1383), ושוחרר אחרי שהושגה פשרה. שבעה קרדינלים איטלקים שליוו את האפיפיור במסעו זממו להדיחו, אך הקשר התגלה והם נעצרו ורכושם הוחרם. אורבנוס המשיך בדרכו אל העיר נוסארה שמדרום מזרח לנאפולי, ושם שארל מדוראצו הטיל עליו מצור שנמשך חמישה חודשים (1384). האפיפיור נמלט אל העיר בארלטה שלחוף הים האדריאטי, ומשם הפליג לג'נובה שבצפון מערב איטליה. שם הוציא להורג את שבעה הקרדינלים שהיו אסיריו (1385). אחרי ששארל מדוראצו נרצח ב-1386, ערך אורבנוס השישי תוכניות לכבוש את ממלכת נאפולי. ב-1387 הכריז על מסע צלב נגד האנטי-אפיפיור קלמנס השביעי.
כדי לממן את תוכניותיו הצבאיות הכריז אורבנוס השישי כי שנת היובל תיערך כל 33 שנה, והתכוון לחגוג אותה ברומא ב-1390. אך באוקטובר 1389 מת ברומא כתוצאה מנפילה (יש אומרים כתוצאה מהרעלה). במקומו נבחר לאפיפיור בוניפקיוס התשיעי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מידע על אורבנוס השישי, באתר The Catholic Encyclopedia (באנגלית)
- אורבנוס השישי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אורבנוס השישי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הקודם: גרגוריוס האחד עשר |
אפיפיור (רשימת האפיפיורים) |
הבא: בוניפקיוס התשיעי |