אורות הבמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אורות הבמה
Limelight
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי צ'ארלי צ'פלין עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה צ'ארלי צ'פלין עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט צ'ארלי צ'פלין עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה צ'ארלי צ'פלין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 16 באוקטובר 1952 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 132 דקה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס אוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
Pamphlet from Limelight in Japan Scan10021.JPG

אורות הבמהאנגלית: Limelight) הוא סרט משנת 1952 שנכתב, בוים והופק על ידי צ'ארלי צ'פלין, שגם שיחק בו בתפקיד הראשי; צ'פלין אף הלחין את המוזיקה המקורית של הסרט ושימש כאחד מהכוריאוגרפים ומהמעבדים המוזיקליים שלו.

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באורות הבמה מגלם צ'פלין את דמותו של קאלוֵורו, בדרן וודוויל שהיה פעם מלך הבמה. עתה, לאחר שנים רבות, חולה, עזוב ונשכח, הוא שותה עצמו למוות כדי לשכוח את עלבונו, עד שלחייו נכנסת תרזה (קלייר בלום), רקדנית צעירה, שרגליה קורסות תחתיה מפחד ההצלחה. שני ההפכים: המלך שהודח, והצעירה הפוחדת להצליח, הזקן והצעירה, מסייעים זה לזה להתגבר על פחדיהם ובדרך אף מתאהבים בדרך חרדה ומבוהלת. בסוף הסרט, עולה קאלוורו על הבמה למופע גדול אחרון עם בן זוגו משכבר הימים (באסטר קיטון). אחרי שהוא יורד מן הבמה, גווע, הוא מבקש לצפות בתרזה, המצליחה סוף-סוף לרקוד, ומת. מותו של קאלוורו הוא כמובן סמל, לצ'פלין עצמו, לדורו ולסוג האמנות שייצג.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן שם הדמות
צ'ארלי צ'פלין קאלוורו
קלייר בלום טרי
ניג'ל ברוס פוסטאנט
באסטר קיטון השותף של קאלוורו
סידני אירל צ'פלין נוויל
נורמן לויד בודלינק
מליסה היידן הרקדנית שרקדה עם טרי
ג'רלדין צ'פלין ילדה קטנה בסצנת הפתיחה
ג'אוספין צ'פלין ילדה בסצנת הפתיחה
צ'ארלס צ'אפלין הבן קלאוון
מייקל צ'פלין ילד בסצנת הפתיחה
אונה או'ניל אקסטרה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורות הבמה בוויקישיתוף
Film reel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.