אורי מיכאל עקביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורי (מיכאל) עקביה
אורי מיכאל עקביה.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 22 בינואר 1952
חיפה
נהרג 6 באוקטובר 1973 (בגיל 21)
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19701973
דרגה סרן סרן
תפקידים צבאיים
קצין מבצעים, גדוד 74
מפקד פלוגה ז', גדוד 74
מלחמות וקרבות
מלחמת ההתשה מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
עיטור המופת עיטור המופת

סרן אורי (מיכאל) עקביה (22 בינואר 1952 - 6 באוקטובר 1973) היה מפקד פלוגה בגדוד 74 במהלך קרבות הבלימה ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, במהלכם הוא נהרג. על מעשיו ופיקודו במהלך הקרבות בגזרה הדרומית של רמת הגולן הוענק לו לאחר מותו עיטור המופת על ידי הרמטכ"ל מרדכי גור.

אורי נולד בחיפה ב-22 בינואר 1952, הוא למד בבית הספר הריאלי. הוא היה בנו של אברהם עקביה, מלוחמי פלוגות הלילה המיוחדות במהלך מלחמת העולם השנייה. במהלך לימודיו היה פעיל בתנועת הצופים ובגדנ"ע, שם אף עבר הכשרת מפקד. בתקופה שלאחר סיום לימודי התיכון שלו ולפני גיוסו לצבא, הספיק אורי ללמוד לימודי כלכלה למשך כשנה בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל במסגרת העתודה האקדמית.

באוגוסט 1970 הפסיק את לימודיו והתגייס לחיל השריון שם עבר מסלול טנקיסט בתור תותחן בטנק השוט, מעט לאחר מכן נשלח לקורס מפקדי טנקים ולאחר מכן גם לקורס קצינים. לאחר שהצטיין במהלך הקורס, הוצב אורי כמפקד מחלקה וסגן קצין מבצעים בגדוד 74 של חטיבה 188, לאחר מכן הועלה לדרגת סגן ושימש קצין מבצעים באותו הגדוד, הוא נחשב על ידי מפקדיו "קצין לדוגמה, מוכשר במיוחד, יעיל בכל מצב, מסור, שקדן, המבצע תפקידו בהצטיינות"[1]. לאחר תקופה זו נשלח לקורס מפקדי פלוגות של חיל השריון, שאף אותו עבר בהצטיינות.

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור הקרבות מכיוון חושניה. ברקע תל א-שעף מקום נפילתו של אורי.

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, שירת אורי בתור מפקד פלוגה ז' של גדוד 74, אשר המחלקות שלה הוצבו לאורך הגבול עם סוריה באזור תל פרס, פתחת כודנה (ממזרח לחושניה) ובאזור תל חזקה (מדרום לקוניטרה), כאשר אורי בתור המ"פ הוצב במרכז באזור כודנה ליד מוצב 111. באזור זה ליד המוצב, היו הטנק של שמואל אסקרוב סגן מפקד גדוד 53 וסג"ם דני אוברלנד מפקד מחלקה בפלוגה, השלושה צפו בהתקדמות החטיבה ה-33 הסורית והחלו לנהל נגדה אש מטווח רחוק.

לקראת השעה 15:00 שלושה טורי שריון סוריים נכנסו לטווח של כקילומטר ושלושת הטנקים יחד עם אחרים בגזרה ניסו לעצור את התקדמותם, אך בשלב זה כוחות חי"ר ראשונים הגיעו כבר למרגלות המוצב. כשעה מאוחר יותר דיווח המוצב שכוחות סורים מגיעים מכיוון דרום והטנקים באזור התכנסו לכיוון המוצב כדי להגן עליו, כשהם מבינים שהאזור מדרום למוצב הוא כנראה יעד הפריצה המועדף של הכוחות הסורים. אורי נשלח אף הוא כשהוא חשוף לאש לעמדה חדשה הפונה דרומה. תוך כדי הנסיעה נתקל בכוח טנקים סורי הממוקם בעמדה אליו נסע והחל לנהל איתו אש. בשלב זה, כשהם בעמדה חשופה אל מול פלוגת טנקים, נפגע הטנק של אוברלנדר אשר נהרג יחד עם איש צוות נוסף. מספר דקות לאחר מכן נפגע ונהרג גם אורי כאשר פלג גופו העליון חשוף מחוץ לפתח הצריח. התותחן אשר פרץ תפס פיקוד והמשיך לנהל אש מעמדת מפקדו ההרוג, מספר רגעים לאחר מכן נפגע גם הטנק שלהם ושלשת אנשי צוותו של אורי יצאו ורצו לכיוון המוצב למחסה ובהמשך פונו לכיוון חושניה[2].

ציטוט מתיאור המעשה בתעודת העיטור:

ביום 6 באוקטובר 1973 שימש סרן אורי עקביה ז"ל כמפקד פלוגת-טנקים ברמת-הגולן. עם פרוץ הקרבות תפס עמדות באזור מוצב החולש על ציר "כודנה" - ציר פריצה מיועד של האויב. הכוח אכן נתקל ביחידת-טנקים של האויב, ותוך-כדי ניהול קרב-אש נכון ומהיר הצליח סרן אורי עקביה ז"ל להביס אותו. בקרב זה שלח האויב כוחות אחרים לאגוף את המוצב. סרן אורי עקביה ז"ל נשלח, על ידי הסמג"ד, לחסום מאמץ זה, הוא יצר מגע עם האויב ובמהלך קרב זה נפגע ונהרג. בפעולותיו אלה גילה אומץ-לב, כושר-מנהיגות ותושייה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך אתר 'יד לשריון'.
  2. ^ אבירם ברקאי, על בלימה, תל אביב:ספריית מעריב, 2009, עמ' 127-200.