הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
לוגו
Technion – Israel Institute of Technology19.jpg
תאריך ההקמה: 1912 (הנחת אבן הפינה)
1924 (תחילת הלימודים)
סוג: מכון טכנולוגי ואוניברסיטה ציבורית
צוות: 1,218
נשיא: פרופ' פרץ לביא
מנכ"ל: פרופ' ארנון בנטור
סגל: 1,350
סטודנטים: 12,832‏[1]
סטודנטים לתואר ראשון: 8,982‏[1]
סטודנטים לתואר שני: 2,895‏[1]
סטודנטים לתואר שלישי: 934‏[1]
סטודנטים מתוקצבים: 12,490‏[2]
מיקום: חיפה - נווה שאנן
נשר
דף הבית: אתר רשמי
לוחית תרומה מנחושת לזכר התורמים שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטה בחיפה המתמקדת בהנדסה ובמדעים מדויקים. הקמפוס הראשי של הטכניון נמצא בנווה שאנן.

בטכניון 18 פקולטות ויחידות אקדמיות. הטכניון הוא המוסד הוותיק בתחום המחקר הטכנולוגי בישראל ונחשב למוביל בתחום זה. הטכניון הוא אחת מהאוניברסיטאות הראשונות בישראל, יחד עם האוניברסיטה העברית בירושלים. מאז שנת 2009 מכהן כנשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצורך בהקמת בית ספר טכני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1901 קמה בברלין שבגרמניה "חברת עזרה של יהודי גרמניה" (בקיצור "עזרה"). לחברת עזרה היו שתי מטרות: לעזור ליהודי מזרח אירופה ולקדם את התרבות הגרמנית אצל היהודים שמחוץ לגרמניה.

בחודשים ספטמבר-דצמבר 1907 סייר מייסד "עזרה", ד"ר פאול נתן, בארץ ישראל כדי לראות את בתי הספר ש"עזרה" הקימה. בזמן שהייתו בישראל עלה בדעתו רעיון להקים מוסד לימודי עליון במתכונת של בית ספר טכני, שיהיה גולת הכותרת של פעולתה החינוכית של "עזרה".

יוזמתו של נתן נבעה משינויים שהתחילו להתרחש באזור. האימפריה העות'מאנית ששלטה בארץ ישראל באותה תקופה פיגרה מהבחינה הטכנולוגית אחרי אירופה. באותה עת התחילה הממשלה הטורקית ליזום עבודות פיתוח גדולות ונזקקה להרבה עובדים טכניים. עובדים כאלה לא היו בסביבה משום שלא היה שום בית ספר טכני בכל האימפריה העות'מאנית ולכן היה צורך להביא עובדים טכניים מחוץ לאימפריה.

נתן קיווה שיהודים בוגרי בית הספר הטכני החדש יתקבלו לעבודה בפרויקטים הטכנולוגיים החדשים, וכך:

  • ישתפר מצבם הכלכלי של יהודי ארץ ישראל
  • הכלכלה הגרמנית תזכה לעזרה עקיפה, משום שכל המכשור, וחלק מחומרי הבנייה והידע ההנדסי, ייובאו מגרמניה
  • יהודים יוכלו ללמוד בארץ ישראל מקצועות טכניים, אותם נאסר עליהם ללמוד במקומות רבים במזרח אירופה
  • יותר יהודים ירצו לעלות לארץ ישראל.

נתן תכנן ששפת הלימוד בבית הספר הטכני תהיה גרמנית, כיוון שכל ספרי הלימוד עתידים היו להיות בגרמנית, והציוד שבו עתידים היו התלמידים להשתמש הגיע מגרמניה (כי מימון בית הספר הגיע מחברת עזרה הגרמנית).

בשנת 1908 פנה נתן בבקשת סיוע לדוד ויסוצקי, בנו של זאב קלונימוס ויסוצקי שהיה ממנהיגי חובבי ציון, ומייסד חברת "תה ויסוצקי". ויסוצקי התחייב לתרום 100,000 רובל להקמת בית הספר הטכני ומאה אלף רובל נוספים חמש שנים מאוחר יותר. אחד העם, שהיה ידידו של קלונימוס ויסוצקי, היה שותף במשא ומתן והצליח להכניס להסכם סעיף המבטיח את האופי היהודי של המוסד.

ב-29 במרץ 1908 חתמו ויסוצקי ואחד העם בברלין על התעודה לייסוד "קרן ויסוצקי" של חברת עזרה לשם הקמת בית ספר טכני בארץ ישראל.

הקמת הטכניקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית הטכניון בחיפה, צילום משנת 1912
משכנו הראשון של הטכניון בשכונת הדר הכרמל, בצילום משנת 1913
משכנו הראשון של הטכניון ב-2006. כיום שוכן בבניין זה המדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל
מבנה הטכניון הישן במבט פנורמי, 2008

אחרי חשיבה ממושכת הבין נתן שהמקום הטוב ביותר לבית הספר הטכני הגבוה הוא חיפה. על אף שחיפה בתקופה העות'מאנית הייתה עיר קטנה עם 20,000 תושבים, מתוכם רק 2,000 יהודים, היו לה יתרונות אחדים:

  • באותו הזמן התחילה הממשלה הטורקית להשתמש בחיפה בתור צומת מרכזי לרכבות שהגיעו עד לארצות השכנות
  • הממשלה הטורקית תכננה פרויקט להרחבת הנמל בחיפה.

היה ברור ששתי עובדות אלו יהפכו את חיפה למרכז תעשייתי ותחבורתי. בית ספר טכני קשור לתעשייה ולתחבורה באופן ישיר וכך יספק עבודות לבוגרי הטכניון. בנוסף, היישוב היהודי בחיפה היה קטן ולא מקובע בדעות פוליטיות או דתיות כמו מקומות מרכזיים אחרים כגון ירושלים, שהייתה נתונה להשפעה חרדית, או יפו. בית ספר טכני יכול להפוך את העיר למרכז יהודי חדש ולקדם את פיתוחה.

ב-1908 קיבל נתן את תרומתם של יורשי ויסוצקי וכך יכול היה להתחיל לקנות קרקעות. הוא ביקש מאפרים כהן, נציג "עזרה" בארץ, לחפש מקומות בחיפה שיתאימו לבית הספר הטכני. הנציג מצא כמה מקומות שאותם בדק נתן באופן אישי חודשיים אחר כך, ובחר, לאחר שהתייעץ עם שמואל פבזנר, בשטח בגודל 46 דונם בשכונת "מיראוואן", כיום הדר הכרמל. השטח נקנה מכמה בעלי קרקע ערבים וגרמנים מתנועת הטמפלרים. בשל חוק טורקי שאיפשר רישום קרקע על שם אזרחי האימפריה בלבד, נדחה רישום הקרקע על שם חברת "עזרה" הגרמנית בשנתיים שלמות, עד שנתן הפעיל לחץ על הממשלה הטורקית בעזרת השגריר הגרמני באיסטנבול. באוגוסט 1910 נרשמה הקרקע על שמו של ד"ר ג'יימס סימון, היו"ר של חברת עזרה. קניית השטח, התיווך והרישום עלו 100,000 פרנק צרפתי.

מכיוון שהיה צורך בכסף נוסף, נערכה מגבית שבה הותרמו ארגונים נוספים. הקרן הקיימת לישראל תרמה 100,000 פרנק, וגם דרשה וקיבלה נציגות בדירקטוריון של בית הספר (שמריהו לוין ויחיאל צ'לנוב), וקבוצת יהודים אמריקאים בראשות יעקב שיף תרמה 100,000 דולר. לארגונים התורמים היו דרישות שונות לגבי הרכב ההנהלה, אך בסופו של דבר, בפועל, היה זה נתן שניהל את הארגון שהוקם לנהל את "המכון לחינוך טכני" (שמו הראשון של הטכניון) ממקום מושבו בברלין.

כדי לקבוע את המקצועות שיילמדו במכון לחינוך טכני התייעץ נתן עם קבוצת מורים מרחבי גרמניה. ההחלטות שהתקבלו היו:

  • המכון לחינוך טכני יהיה ברמה בינונית, מהסוג הקרוי בגרמנית טכניקום. מסיבה זו החליטה "עזרה" לקרוא לביה"ס הטכני החדש טכניקום.
  • בטכניקום יהיו שתי מחלקות: מכונאות, ובנייה ועבודות ציבוריות.
  • התארים שיקבלו בוגרי בית הספר יהיו טכנאים, ועוזרים למהנדסים.
  • יוקם בית ספר תיכון שיוקדש להכנה לטכניקום - לימים תיכון בסמ"ת.

לבניית הטכניקום הובא מגרמניה אדריכל יהודי בשם אלכסנדר ברוולד. אחרי שברוולד תכנן את מבני הטכניקום, נדרשו שלושה רישיונות שונים כדי להתחיל את הבנייה, תהליך ארוך ומסובך שארך שנתיים. העיכוב נגרם בשל עוינות התושבים הערבים וחוסר יעילותה של הממשלה הטורקית. כמנהל אחראי על הבנייה במקום מטעם הנהלת המוסד מונה ד"ר שמריהו לוין. ב-11 באפריל 1912 התקיים הטקס הרשמי של הנחת אבן היסוד לבניין הראשי של הטכניקום.

המכשולים בבניית הטכניקום ובהכנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית הטכניקום לוותה בקשיים רבים:

  • לא היו פועלים מיומנים לבנייה באזור ולכן היו צריכים להביא אותם ממקומות אחרים: ירושלים ואפילו גרמניה.
  • התגלע ריב בין העובדים היהודיים לעובדים הערבים על רקע הטענה שהפועלים היהודים מנעו כניסת עובדים ערבים לאתר, עד שהסתבר שזו האשמת שווא.
  • המתכנן התלבט ארוכות בקשר לסוג חומרי הבנייה שבהם יעשה שימוש בבניית הטכניקום בשל התקציב המוגבל.
  • רוב החומרים, וכל המכונות, הובאו מגרמניה, והדבר גרם לעלויות נוספות ולאיבוד זמן.
  • מקור המים לבית הספר היה אמור להיות באר שתיחפר בשטח הטכניקום, אלא שהפועלים המקומיים לא היו מיומנים מספיק על מנת להגיע לעומק הדרוש. אי לכך נדחתה בניית הבאר עד שמהנדס גרמני הגיע ובעזרת ציוד מתאים הצליח לחפור ולהגיע למי התהום בעומק של 100 מטר.

בניין בית הספר התיכון הושלם באביב 1913. המבנה הראשי של הטכניקום המשמש כיום כמוזיאון הלאומי למדע בשכונת הדר הושלם ברובו באותה שנה. המטרה הייתה שבתחילת אפריל 1914 יוכל המוסד להתחיל לפעול.

היה צורך לבצע הערכות מחדש של העלויות ובסופו של דבר התברר שלא ניתן להשלים את בניית הטכניקום בתקציב הקיים, וצריך היה לפנות שוב לתורמים ולנסות לגייס כסף ממקורות נוספים.

מכל המכשולים שבדרך, הקושי הרציני ביותר היה בעיית שפת ההוראה.

מלחמת השפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת השפות

עד שנת 1913 לא היה ספק שהלימודים בבית הספר התיכון הצמוד לטכניקום יהיו בעברית, אך בטכניקום עצמו יהיו מקצועות שיילמדו בגרמנית בשל מחסור בספרים בעברית, במורים מקצועיים דוברי עברית ובקיומם של מונחים מקצועיים בעברית, שהייתה עדיין שפה מתפתחת.

הבעיה החלה כשנתן החליט שהשפה בטכניקום ובתיכון שלידו תהיה גרמנית ולא עברית. הנימוקים לכן היו מעשיים גרידא - מכיוון שמטרת התיכון היא להכשיר תלמידים לטכניקום, מן הראוי שילמדו באותה שפה שבה ימשיכו אחר כך. ההחלטה הכעיסה מאוד את הגופים הציוניים שתרמו להקמת הטכניקום, הן משום שבהתחלה הובטח להם ששפת הלימוד העיקרית בבית הספר התיכון, ובחלק מהמקצועות בטכניקום, תהיה עברית, והן משום שהשפה העברית המתחדשת הפכה לסמל של גאווה לאומית. גל של התנגדות ומחאות שמרכזו בגימנסיה הרצליה החל מתפשט ביישוב. הוויכוח בין שני הצדדים היה חריף וגרם לד"ר שמריהו לוין (שמונה על ידי חברת עזרה למנהל פרויקט הקמת הטכניקום) ושתמך בעברית כשפה עיקרית בבית הספר התיכון, להתפטר מתפקידו. לוין נאם בקונגרס הציוני ה-11 שנערך ב-1913, בדרישה שההסתדרות הציונית תהיה חייבת לדאוג לחינוך הדור הצעיר בארץ. ב-26 באוקטובר התקיימה הישיבה המכריעה בהנהלת מוסד הטכניקום בברלין בנושא שפת ההוראה. ההחלטה הייתה לקבל את הצעתו של נתן, וללמד בגרמנית.

כתוצאה מהחלטה זו התפטרו חברי ההנהלה הציוניים מהנהלת המוסד ובארץ ישראל פרצה התנגדות רבה נגד חברת עזרה, עד כדי כך שהסתדרות המורים הכריזה על חרם נגד הטכניקום והתיכון (מעשה סמלי בלבד שכן הטכניקום והתיכון טרם קמו ועדיין לא היה צורך במורים).

המחלוקת על השפה גרמה לכישלון בניסיון למצוא תורמים להמשך הפרויקט, ולכן נאלצו להפסיק את הבנייה בשל מחסור בכסף ולדחות את פתיחת המוסד. התוצאה הישירה הייתה פיטורי העובדים ועוינות מוגברת כלפי חברת עזרה בארץ ישראל. לחברה לא נותרה ברירה אלא להיכנע, ובישיבה שנערכה ב-22 בפברואר 1914 היא הודיעה ששפת הלימוד בטכניקום תהיה עברית.

לימים, בשנת 2008, הוחלט בטכניון לשנות את שפת הלימוד בתוכנית לתואר שני במנהל עסקים מעברית לאנגלית[3], והדבר גרר ביקורת ציבורית שהזכירה את מלחמת השפות‏[4].

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלברט איינשטיין מבקר בטכניון (1925)
הבניין על שם טאוב - הפקולטה למדעי המחשב

פתרון בעיית השפה לא פתר את בעיית התקציב, שהחמירה. ב-17 ביולי 1914 התנהלה הישיבה האחרונה של הדירקטוריון בברלין. בין השותפים בהנהלת המוסד פרצו ויכוחים פנימיים בנושא, עד שחברת עזרה הציעה למכור את הטכניקום במכירה פומבית. מטרתה הסמויה של "עזרה", שהייתה בעלת החוב העיקרית של הטכניקום, הייתה לקנות את המקום בעצמה כדי שלא יפריעו לה עוד בניהולו.

כעבור שבועיים פרצה מלחמת העולם הראשונה. הדבר איפשר לחברת עזרה, שמושבה בגרמניה ושהייתה בת ברית לטורקים, לקנות את הטכניקום כפי שתכננה, מכיוון שהמתחרים שלה לקניית המוסד היו ממדינות ההסכמה שנלחמו בטורקיה. ב-15 במרץ 1915 נמכרו במכירה פומבית נכסי "אגודת הטכניקום", וחברת עזרה רכשה לעצמה את הקרקע והבניינים תמורת 225,000 מרק.

בזמן המלחמה הופסקה הבנייה והעבודה הצטמצמה לשמירה ולתחזוקה של הבניינים והציוד. ב-1917 תפש הצבא הגרמני את הבניינים והשתמש בהם כמכון חיטוי וכבית מטבחיים. באביב אותה שנה בא במקומו הצבא הטורקי, שהפך את הבניין הראשי לבית חולים. באוקטובר 1918 כבשו האנגלים את חיפה ואף הם השתמשו במבני הטכניקום כבית חולים צבאי.

בתום המלחמה היה מצבה הכלכלי של "עזרה" בכי רע, וההסתדרות הציונית, בת ברית עם הצד המנצח במלחמה, ניצלה את ההזדמנות וקנתה את הטכניקום מחברת עזרה ב-6 בפברואר 1920.

נתן, שהטכניקום היה גולת הכותרת של מפעל חייו ושתכנן לעבור בערוב ימיו לחיפה, ראה בעיניים כלות כיצד יריביו משכבר משתלטים על המוסד.

פתיחת הטכניון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצב הבניינים בשטח הטכניקום היה גרוע. הצבא הבריטי הקים בשטחו בית חולים והשתלט על הבאר. רוב המכונות שהיו במוסד נגנבו או נמכרו בתקופת המלחמה. היה צורך דחוף לגייס כסף לתיקונים ולרכישת מכונות חדשות; כמו כן היה צורך לשכנע את האנגלים לפנות את השטח. ד"ר חיים ויצמן היה הרוח החיה בניסיונות לגייס את הכספים הדרושים לשיפוץ הבניינים, להשלמת הבנייה ולרכישת המכונות. התהליך ארך חמש שנים, שבמהלכן נמצאו הכספים הדרושים בשביל התיקונים, נרכשו מכונות וציוד לימודים, נבחרו המורים והצוות המנהלי למוסד וגובשה תוכנית הלימודים של הטכניקום.

בספטמבר 1924 הוחלט לקבל את הצעתו של חיים נחמן ביאליק לקרוא לבית הספר הטכני בשם "תכניון" (הטענה הייתה שהמילה "טכני" הגיעה ליוונית מהמלה העברית "תֶּכֶן"). רק בשנת 1945 נקבע השם "טכניון"[5].

ב-1923 ביקר באתר התכניון אלברט איינשטיין והסכים שנה אחר כך להיות נשיא ועד המוסד.

שיעורי הערב הראשונים החלו ב-14 בדצמבר 1924. בחינות הקבלה התקיימו ב-16 בדצמבר 1924, והלימודים החלו ב-7 בינואר 1925, בקורס הראשון של המחלקה לבנייה וסלילה‏[6]. טקס הפתיחה הרשמי של התכניון התקיים בט"ו בשבט, 9 בפברואר 1925[7], 13 שנה לאחר הנחת אבן הפינה. בכך היה התכניון לאוניברסיטה הראשונה שפעלה בארץ ישראל.

רוב הסטודנטים הצטרפו, החל מהשנה הראשונה ללימודים, לשורות ההגנה. בשנת 1929, בפרוץ מאורעות תרפ"ט השתתפו הסטודנטים בהגנה על היישוב העברי בחיפה‏[8].

בשנת 1928 הוכר הטכניון כמוסד טכני גבוה. ולאחר הבחינות, ב-27 בפברואר 1929 קיבלו 16 סטודנטים תעודת מהנדס.

כשנפתח, היה שטח התכניון 46 דונם. היו בו שבעה מבנים, והלימודים התרכזו באחד מהם. סגל המוסד מנה אז שישה מורים, ולמדו בו שישה-עשר תלמידים בשתי מחלקות: ארכיטקטורה והנדסה אזרחית. בשנים הראשונות התמודדו מנהלי המוסד עם בעיות שונות, אך בעיקר עם המחסור בכספים.

מראשית הלימודים ועד ימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרץ לביא, נשיא הטכניון מאוקטובר 2009

שלמה קפלנסקי, שניהל את הטכניון במשך 19 שנים, הקים בשנות ה-30 פקולטות ללימוד הנדסת מכונות, הנדסת חשמל והנדסה כימית. בתקופה זו צמח הטכניון וקלט מדענים רבים שברחו מאימי השלטון הנאצי בגרמניה.

בשנת 1935 הוקמה הפקולטה להנדסת מכונות, לאחר שתחום הנדסת המכונות פוצל מהפקולטה לטכנולוגיה. בשנת 1938 ייסד פרנץ אולנדורף את המחלקה להנדסת חשמל, והוא היה דיקאן הראשון של הפקולטה. הפקולטה הוקמה בשנת 1947, לאחר שתחום הנדסת החשמל פוצל מהפקולטה לטכנולוגיה.

מפנה חשוב בתולדות הטכניון חל בשנות ה-50: המוסד ניתק מהגופים הציוניים, הפך למוסד עצמאי, ושמו שונה ל"טכניון - מכון טכנולוגי לישראל" - שמו עד היום. באותן השנים לאחר תקופה של פיתוח וביסוס, קיבלו מחלקות המדע הבסיסי בטכניון, שכללו את מחלקות הכימיה, הפיזיקה והמתמטיקה, מעמד של פקולטות. וכן הוקמו הפקולטות להנדסת תעשייה וניהול, הנדסת אווירונאוטיקה וחלל, והנדסה כימית.

בשנת 1950 הוקמה הפקולטה למתמטיקה, והפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. בשנת 1952 הוקמה הפקולטה לפיזיקה בשנת 1954 הוקמה הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל כמחלקה להנדסה אווירנאוטית, לאחר שפרופסור סידני גולדסטיין שכנע את נשיא הטכניון בזמנו יעקב דורי ואת ראש הממשלה דוד בן-גוריון בחשיבותה. באותה השנה הוטלה על פרופ' דוד גינצבורג המשימה לפתח את המחלקה לכימיה בטכניון שכללה מספר חוקרים בתחומי הכימיה האנליטית והפיזיקלית, והוקמה הפקולטה לכימיה. בשנת 1953 הוקמה המחלקה להנדסה כימית בפקולטה לכימיה תעשייתית. בשנת 1962 המחלקה הופרדה מהפקולטה והפכה להיות יחידה אקדמית העומדת בפני עצמה - הפקולטה להנדסה כימית

תחומי המחקר התרחבו, ונפתחו הפקולטות ללימוד ביולוגיה, הנדסה חקלאית, הנדסת מזון, הנדסת חומרים, הנדסת תעשייה וניהול והפקולטה לחינוך טכנולוגי, ונפתחה מחלקה נפרדת נוספת ללימודים הומניסטיים ואמנויות. מפאת צפיפות הבנייה שהקיפה את הטכניון לא ניתן היה להרחיבו במקומו, והיה הכרח לעבור לקמפוס אחר. המעבר לקמפוס החדש בנווה שאנן היה הדרגתי וארך כ-25 שנה. הפקולטה לארכיטקטורה הייתה האחרונה שעברה מהקמפוס בהדר הכרמל לזה שבנווה שאנן.

את הפקולטה לפיזיקה הקים נתן רוזן, פיזיקאי בעל שם ששיתף פעולה עם אלברט איינשטיין בכתיבת המאמר על פרדוקס EPR. בשנות ה-60 נפתחו בטכניון הפקולטות לרפואה ולמדעי המחשב, ושיטת הלימוד הישנה הוחלפה בשיטת הצבירה. מספר הסטודנטים עלה ליותר מ-7,000.

בשנת 1962 הוקמה הפקולטה למדעי המחשב. בשנת 1969 הוקמה הפקולטה להנדסה ביורפואית. בשנת 1969 הוקמה הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, ובשנת 1971 התמזגה הפקולטה עם הטכניון. בשנת 1971 הוקמה הפקולטה לביולוגיה

עם מעבר הפקולטה לארכיטקטורה לקריית הטכניון, הוקם בבניין ההיסטורי בהדר ה"טכנודע" - המוזיאון הלאומי למדע וטכנולוגיה. הבניין שוקם ושומר בהתאם לתוכניות המקוריות של ברוולד. במשך שנים רבות, עד לפתיחת הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, היה הטכניון המוסד היחיד בישראל שהכשיר מהנדסים.

בשנת 1990 התמנה לנשיא הטכניון פרופסור זאב תדמור, שהיה בוגר הטכניון הראשון שמונה כנשיאו של המוסד. בשנת 1992 הוקמה הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. בשנת 1994 הוקמה הפקולטה למדע והנדסה של חומרים.

הטכניון חבר בארגון האוניברסיטאות העולמי של אונסק"ו[9].

בשנת 2002 הוקמה הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, מאיחוד של שתי פקולטות ותיקות בטכניון, הנדסה אזרחית והנדסה חקלאית.

הטכניון הסמיך קרוב ל-80,000 בוגרים מיום הקמתו ועד תום העשור הראשון של המאה ה-21. נכון לשנת 2011, לומדים בטכניון 12,832 סטודנטים לכל התארים, מתוכם 8,982 לתואר ראשון, 2,895 לתואר שני ו-934 לתואר שלישי, ועוד 21 ללימודי תעודה. נשים מהוות כ-40% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון.

בשנת 2010 החליטה המועצה להשכלה גבוהה לפצל את מחלקות הפקולטה לארכיטקטורה לכדי פקולטות עצמאיות. זאת בניגוד לעמדת הטכניון, אשר שאף לאחד את הפקולטה לארכיטקטורה עם הפקולטה להנדסה אזרחית.

הישגים בולטים של הטכניון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בול "הטכניון חיפה"
תאריך ההופעה: 1956
מעצב: ג. המורי

קריית הטכניון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפוס הטכניון מכונה קריית הטכניון. הוא משתרע על פני 1,325 דונם, בין שכונת נווה שאנן לבין העיר נשר. מיקום הקמפוס נבחר על ידי דוד בן-גוריון, ואבן הפינה הונחה בשנת 1953[15].

קריית הטכניון כוללת מבני מעונות לסטודנטים ולסגל זוטר (ישנם מעונות ליחידים, לזוגות ולמשפחות עם ילדים), שבהם יותר מ-4,500 מיטות. בקרית הטכניון כתשעים בניינים, ביניהם 18 פקולטות ומחלקות. בקמפוס גם מרכז ספורט, בית קולנוע, בית כנסת, מרכז מבקרים, אכסניה, מועדוני תרבות, בית סטודנט, סניף בנק, חנויות, קפיטריות ומסעדות, גני ילדים ומרפאה. כמו כן במתחם מגרשי ספורט אולימפיים, אמפיתיאטרון וטיילת ובה "אובליסק הטכניון", פרי תכנונו של האדריכל סנטיאגו קלטרווה.

הפקולטה לרפואה נמצאת מחוץ לקריית הטכניון, בשכונת בת גלים, סמוך למרכז הרפואי רמב"ם.

יחידות אקדמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטכניון 18 פקולטות ומחלקות המעניקות תואר ראשון, שני ושלישי במבחר מסלולי לימודים.

פקולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה בית הכנסת "אוהל אהרון" בטכניון, בתכנון האדריכל פרופ' אהרון קשטן
הבניין על שם רפפורט - הפקולטה לרפואה
אובליסק הטכניון במרכז הטכניון, בתכנונו של סנטיאגו קלטרווה

מחלקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות מחקר נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון הטכניון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון הטכניון הוקם בשנת 1986 במסגרת מצומצמת, כחלק מהמחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות. המייסד היה פרופ' אוריאל זוהר, המשמש בה עד היום כבמאי ומורה. בתיאטרון מועברים שבעה קורסים, ולומדים בו כ-300 סטודנטים מדי שנה. התיאטרון העלה עד כה למעלה מ-51 הצגות בסגנונות שונים, חלקן מאת חנוך לוין ויהושע סובול ואחרות מאת מולייר, שייקספיר, פייר דה מאריבו, הנריק איבסן, ברנרד שו ועוד. הועלו גם הצגות מאת אוריאל זוהר, וכן הצגות מפרי עטם של השחקנים. התיאטרון מתפתח במיוחד בתחום תיאטרון הפרינג'. הוא מוזמן לפסטיבלים אוניברסיטאיים רבים בעולם, וזוכה להכרה בינלאומית.

הבמאי זוכה פרס אופיר סכנדר קובטי השתתף בהצגה "סוף-סוף" במסגרת המחלקה, שהועלתה גם בירושלים, בפסטיבל תספיס בשנת 2001. המחזה נכתב בעבודה קולקטיבית עם זוהר. שלמה פלסנר השתתף במחזות הקולקטיביים "המזרן הרך" ו"נישואים מעורבים" באולם צ'רצ'יל. ההצגה "שלשלאות שקופות" מאת שלי בליטי מהפקולטה להנדסה כימית הופיעה בפסטיבל ברטיסלבה בשנת 2006, בגרנדה, בסינמטק חיפה, ובפסטיבל נוה יוסף של החוג לתיאטרון קהילתי באוניברסיטת חיפה ב-2007. ההצגה "אויב העם" מאת איבסן בהשתתפות פרופסור רוני נבון מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, זכתה לציון לשבח בפסטיבל בנבנטו באיטליה ב-2009, והופיעה באולמות בחיפה ובעספיא[16]. ההצגה "הבגד הבלתי נראה" מפרי עטו של זוהר, הופיעה בפסטיבל הבינלאומי של האוניברסיטה הממלכתית בסנקט פטרבורג ב-2012. הצגה אחרונה "ביעור חמץ" מאת ובבימוי איתי הראל סטודנט שנה רביעית מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, (2013-2014).

נשיאי הטכניון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקורטוריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבר הנאמנים של הטכניון, הנקרא גם הקורטוריון, הוא גוף בעל הסמכות העליונה במכון. בתחום אחריותו החלטות תקציביות, מינוי בעלי תפקידים בהנהלה הבכירה, תיאום פעולות של אגודות דורשי הטכניון בישראל ובחו"ל, פיקוח והכל בהתאם לחוקת טכניון. בקורטוריון יושבים אנשי ציבור מארץ ומחו"ל.

הקורטוריון מתכנס אחת לשנה למושב בן שבוע בישראל, במהלך חודש יוני. במסגרת אירועי הכינוס מחולקים מדי שנה תוארי דוקטור לשם כבוד מטעם הטכניון.

הקורטוריון הראשון של הטכניון נבחר ב-5 במרץ 1908. בין נציגיו היו דוד ויסוצקי ממוסקבה ואשר גינצבורג (אחד העם) מלונדון כנציגי חברת ויסוצקי, נציגי "עזרה" וד"ר שמריהו לוין [17].

יו"ר הנוכחי של הקורטוריון הוא לואורנס ג'אקייר מארצות הברית, יו"ר לשם כבוד של הקורטוריון הוא עוזיה גליל. משנת 1990 עד 2003 יו"ר הקורטוריון היה איש עסקים ופילנתרופ יהודי אמריקאי הנרי טאוב, שעל שמו קרוי בניין פקולטה למדעי מחשב.

אגודות דורשי הטכניון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגודת דורשי הטכניון הראשונה הוקמה על ידי אלברט איינשטיין, בשנת 1923.

היום אגודות דורשי הטכניון קיימות ב-16 מדינות.

אגודות דורשי הטכניון בישראל ובעולם דואגות לגיוס מקורות כספיים לצורך מימון פעילויות המחקר המתקיימות בטכניון, ולצורך סיוע לסטודנטים בצורת מלגות וכו'. אחד אגודות המשמעותיות בתרומתה לטכניון היא אגודת דורשי הטכניון של ארצות הברית (ATS). יו"ר אגודת דורשי הטכניון בישראל הוא אלוף (מיל.) עמוס חורב.

רב הטכניון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1976-1980 כיהן בתפקיד הרב פרופסור אהרן שאר-ישוב. בשנים 1980-2013 כיהן בתפקיד הרב ד"ר אליהו רחמים זייני. ב-2013 נבחר לתפקיד הרב ד"ר אלעד דוקוב.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Carl Alpert, Technion: the story of Israel's Institute of Technology, New York, Haifa, 1982

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 לפי טבלה 2 - סטודנטים באוניברסיטאות באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תשע"א (2010-2011)
  2. ^ התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תשע"ג נספח 4
  3. ^ עפרי אילני, בטכניון ילמדו מינהל עסקים רק באנגלית, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2008.
  4. ^ גילי גוראל, מלחמת השפות - גרסת 2.0, באתר וואלה!, 19 באוגוסט 2008.
  5. ^ סמדר ברק, "לתולדות שמו של הטכניון", לשוננו לעם, מחזור נא-נב, חוברת א', התש"ס-התשס"א.
  6. ^ נחום לוין, מאבק הראשונים על ייעוד הטכניון, תל אביב, 1964, עמ' 7
  7. ^ הפתיחה הרשמית של התכניון, דואר היום, 9 בפברואר 1925, המשך
  8. ^ נחום לוין, מאבק הראשונים על ייעוד הטכניון, תל אביב, 1964, עמ' 15
  9. ^ מוסדות להשכלה גבוהה החברים בארגון האוניברסיטאות הבינלאומי
  10. ^ ‫שי זמיר ואביאל מגנזי, הישראלי פרופ' דן שכטמן זכה בפרס נובל בכימיה, באתר ynet‏, 5 באוקטובר 2011‬
  11. ^ הודעה לעיתונות באתר הטכניון
  12. ^ ‫בועז ווליניץ, הפקולטה למדעי המחשב בטכניון דורגה במקום 15 בעולם, באתר וואלה!, 17 באוגוסט 2011‬
  13. ^ עובדות על הטכניון, באתר הטכניון
  14. ^ הטכניון, ‏מנהלים חברות טכנולוגיות בשווי מיליארד דולר ויותר. הטכניון במקום השביעי בעולם – והיחיד מחוץ לארצות הברית בעשר הראשונות, באתר "הידען", 8 בספטמבר 2013
  15. ^ קטלוג הטכניון, עמ' 10
  16. ^ [1] לצפייה בחזרות ובהצגות של "תיאטרון הטכניון", ראו יו-טיוב, כאן
  17. ^ הקמת הקורטוריון והשגת תרומות ראשונות


אוניברסיטאות בישראל
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · האוניברסיטה העברית בירושלים · מכון ויצמן למדע · אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת תל אביב · אוניברסיטת חיפה · אוניברסיטת בן-גוריון בנגב · האוניברסיטה הפתוחה · אוניברסיטת אריאל בשומרון
Sciences humaines.svg