הצגת המקור של הדף "אורסולה לה גווין"

{{סופר}}
[[קובץ:Ursula Le Guin Harlan Ellison.jpg|ממוזער|250px|אורסולה לה גווין עם [[הרלן אליסון]] במפגש סופרי מדע בדיוני במערב ארצות הברית, 1984]]

'''אורסולה קרובר לה גווין''' (ב[[אנגלית]]: '''Ursula Kroeber Le Guin'''{{כ}}; [[21 באוקטובר]] [[1929]] – [[22 בינואר]] [[2018]]) הייתה [[סופרת]] [[אמריקאית]], אשר כתבה בעיקר [[מדע בדיוני]] ו[[פנטזיה]], אך גם [[שירה]], [[נובלה|נובלות]], [[ספרות ילדים|ספרי ילדים]] ומאמרים, וכן תרגמה ספרים רבים לאנגלית. ידועה בכתיבתה ה[[פמיניזם|פמיניסטית]], ה[[אנרכיזם|אנרכיסטית]] ובעלת המאפיינים ה[[טאואיזם|טאואיסטים]]. נחשבת לאחת מטובי סופרי הפנטזיה והמדע הבדיוני בעולם וזכתה במספר פרסי [[פרס הוגו|הוגו]], וכן בפרסי [[פרס נבולה|נבולה]], [[פרס לוקוס|לוקוס]], ו[[פרס גנדלף|גנדלף]]. ב-[[2003]] הייתה הסופר ה-20 (והסופרת הראשונה) שזכה בפרס ה"גרנד מאסטר" (הקרוי החל מ-[[2002]] [[פרס דיימון נייט]]), פרס [[מפעל חיים]], המחולק החל מ-[[1975]] לסופר מדע בדיוני אחד, פעם בשנה או שנתיים, לצדו של טקס חלוקת פרס נבולה{{הערה|[http://www.isfdb.org/cgi-bin/award_category.cgi?412+0 רשימת זוכי הפרס החל מ-1975]}}.

== קורות חיים ==
אורסולה לה גווין הייתה בתם של ה[[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגים]] [[אלפרד קרובר]] ו[[תיאודורה קרובר]], לצד שלושה אחים גדולים. הוריה עודדו את ילדיהם לקריאה, וחשפו אותם לקבוצת חבריהם שכללה [[ילידים אמריקאים]] רבים וכן את הפיזיקאי [[רוברט אופנהיימר]] שדמותו השפיעה עליה בין היתר בכתיבת הספר 'המנושל' מאוחר יותר. בגיל 9 כתבה את סיפור הפנטזיה הראשון שלה, ובגיל 11 הגישה סיפור מדע בדיוני (שלא התקבל) לכתב העת [[אסטאונדינג סיינס פיקשון]]. את תקופת שנת הלימודים האקדמית נהגה המשפחה לבלות בברקלי, ובקיצים נסעו ל[[קישמיש]] ב[[עמק נאפה]] שם נהגו לנפוש קבוצה של מדענים, כותבים וסטודנטים שהיו חבריהם של ההורים. היא פיתחה עניין בביולוגיה ובשירה.

לה גווין למדה בתיכון ברקלי, ולאחר מכן סיימה B.A. בספרות הרנסאנס הצרפתית והאיטלקית מ[[מכללת רדקליף]] של [[אוניברסיטת הרווארד]] ב-1951, ו[[תואר שני]] באותו תחום מ[[אוניברסיטת קולומביה]] ב-1952. לה גווין המשיכה ללימודי דוקטורט וקיבלה מלגה ללמוד בצרפת ב-1953 - 1954.

את בעלה, ההיסטוריון צ'ארלס לה גווין, הכירה על סיפון הספינה 'קווין מרי', במסעה לצרפת ב-1953. כשנה לאחר מכן נישאו, ולה גווין החליטה שלא לסיים את הדוקטורט שלה, בעוד השניים שבו לארצות הברית על מנת שצ'ארלס יוכל לעשות דוקטורט ב[[אוניברסיטת אמורי]]. בתקופה זו עבדה כמזכירה וכמורה לצרפתית ברמה אקדמית. בתם הראשונה אליזבת נולדה ב-1957 ב[[מוסקו (איידהו)|מוסקו]], [[איידהו]], שם לימד צ'ארלס. ב-1958 עברו בני הזוג לפורטלנד, אורגון, שם נולדה בתם השנייה קרולין (1959) ושם השתקעו, עקב מינויו של צ'ארלס כפרופסור להיסטוריה באוניברסיטת פורטלנד סטייט. ב-1964 נולד בנה השלישי, תיאודור.

לה גווין נפטרה ב-22 בינואר 2018 בביתה בפורטלנד, אורגון, לאחר מספר חודשי מחלה.

==כתיבה==
בין 1951 ל-1961 כתבה חמישה רומנים שנדחו על ידי מוציאים לאור, שסברו שאינם נגישים. באותה תקופה כתבה גם שירה.

את סיפוריה הראשונים לא כתבה בסוגת הפנטזיה, אך עלילתם התרחשה במדינה דמיונית בשם אורסיניה. בחיפוש אחר דרכים לבטא את הנושאים שהעסיקו אותה, היא חזרה לעניין שהיה לה בילדותה במדע בדיוני. בתחילת שנות ה-60 עבודותיה החלו להתפרסם. אחד מסיפוריה האורסיאניים פורסם בקיץ 1961 בגיליון של ה-'Western Humanities Review' ושלושה סיפורים נוספים הופיעו ב-1962 ו-1963 בירחון 'Fantastic Stories of Imagination' שנערך על ידי סייל גולדשמיט, אשר ערך גם את המגזין '[[Amazing Stories]]' אשר פרסם שני סיפורים נוספים שלה, כולל אחד ממחזור המדע הבדיוני 'הייני'.

ב-1964 פרסמה את סיפורה הקצר 'מילה של התרה' (The Word of Unbinding), שהיה הראשון בסדרת הפנטזיה '[[ארץ ים (ספרים)|ארץ ים]]', הכוללת שישה ספרים ושמונה סיפורים קצרים. שלושת הספרים הראשונים בסדרה: [[הקוסם מארץ ים]] (1968), [[הקברים של אטואן]] (1970) ו[[החוף הרחוק ביותר]] (1972) מכונים לעיתים 'טרילוגיית ארץ ים'. מאוחר יותר כתבה את ספרי ההמשך לסדרה - [[טהאנו]], הרוח האחרת והקובץ 'הסיפורים מארץ ים'.

לה גווין זכתה להכרה רחבה עבור הרומן שלה '[[צד שמאל של החושך|צד שמאל של חושך]]', אשר זכה ב[[פרס הוגו]] ו[[בפרס נבולה]] ב-1970. עלילתו של הספר מתרחשת בעולם שתושביו הם חסרי מין, מלבד בתקופת הייחום, בה הם עשויים להיות זכר או נקבה. ספרה ׳המנושל׳, המתרחש בחברה דמיונית [[אנרכיזם|אנרכיסטית]], זיכה אותה בפרס הוגו ובפרס נבולה, והפך אותה לסופרת הראשונה שזכתה בשני הפרסים בגין שני ספרים.

בשנים מאוחרות יותר התנסתה לה גווין גם בקולנוע. ספרה "Lathe of Heaven" עובד לסרט ב-1979. ב-1985 שיתפה פעולה עם מלחין האוונגרד [[דוד בדפורד]] בכתיבת ה[[לברית]] לאופרת-החלל שלו 'ריגל 9'.

ב-1984 נטלה חלק לצד [[קן קסי]], [[בריאן בות']] ו[[ויליאם סטפורד]] בהקמת מכון אורגון לאמנות הספרות, המוכר כיום בתור מכון אמנות הספרות בפורטלנד.

==מקורות השראה==
לה גווין שאבה השראה משאמניזם, טאואיזם, ומספרות צרפתית, איטלקית, רוסית ואנגלית. היא הושפעה מסופרי פנטזיה דוגמת [[ג'ון רונלד רעואל טולקין|ג'.ר.ר. טולקין]], ומסופרי מדע בדיוני כגון פיליפ ק. דיק. את "[[שר הטבעות]]" של טולקין קראה באמצע שנות ה-50, והוא השפיע על כתיבתה - שכמוהו, מתאפיינת בפיתוח מפורט ורחב של עולמות הפנטזיה והעולם הבדיוני שלה, ובכללם היסטוריה, גאוגרפיה, שפה ואלמנטים נוספים המקנים להם מלאות ו'אמינות' רבה יותר. עם זאת, כאחת ששיטתו של טולקין השפיעה על צורת כתיבתה, היא האמינה כי לפנטזיה ולמדע הבדיוני גם תפקיד בהובלת שינויים חברתיים.

לה גווין הושפעה גם מכותבים כגון [[ורגיליוס]], וכותבים והוגי דעות אנרכיסטים דוגמת [[לב טולסטוי]], ו[[פיוטר קרופוטקין]], כתיבה נשית ופמיניסטית דוגמת [[האחיות ברונטה]] ו[[וירג'יניה וולף]], ספרות ילדים, וכן מספרות מיתולוגיה וספרים מתרבות המזרח הרחוק דוגמת [[דאו דה ג'ינג]].

כשנשאלה על מקורות השראתה, השיבה:

"משלמדתי לקרוא, קראתי הכל. קראתי את כל הפנטזיות המפורסמות, [[עליסה בארץ הפלאות]], [[הרוח בערבי הנחל]], ואת [[קיפלינג]]. אני מעריצה את [[ספר הג'ונגל]] לקיפלינג. כשהתבגרתי גיליתי את [[לורד דונסני]]. הוא פתח בפני עולם שלם - העולם של פנטזיה טהורה. ו... [[התולעת אורבורוס]]. שוב, פנטזיה טהורה. מאוד מאוד מזינה. ואז אחי ואני נשאבנו למדע הבדיוני כשהייתי בת 11 או 12. [[אסימוב]] המוקדם, דברים כאלו. אבל לא הייתה לזה השפעה גדולה עלי. לא עד שחזרתי למדע הבדיוני וגילי את סטרג'ן - אבל בייחוד [[קורדוויינר סמית]]. קראתי את הסיפור 'שדרות אלפה רלפה' וזה גרם לי להיות, 'וואו! הדבר הזה יפהפה, וכל כך משונה' ורציתי לעשות משהו כזה."{{הערה|מארק וילסון, [https://web.archive.org/web/20121118223226/http://scifi.about.com/od/interviews/a/Interview-Ursula-K-Le-Guin_2.htm ריאיון עם אורסולה לה גווין], About.com, נובמבר 2018}}

==נושאים בכתיבתה==
לה גווין רתמה את הגמישות שמאפשרת הספרות הספקולטיבית, המדע הבדיוני והפנטזיה, על מנת לבחון היבטים סוציולוגיים, פסיכולוגיים, אנתרופולוגיים, מגדריים וזהותניים בתרבות ובמבנים חברתיים. רעיונות סביבתיים, פמיניסטיים ואנרכיסטיים הופיעו אף הם כנושאים חוזרים בעבודתייה.

לה גווין עסקה בסוגיות של [[מגדר]] ו[[גזע (אדם)|גזע]] מתוך מודעות וזווית ראייה שהושפעה מניתוחים חברתיים של נושא הזהות והחברה. מרבית הדמויות שלה הן דמויות כהות-עור, בחירה שעשתה על מנת לבטא את העובדה שמרבית בני האדם אינם לבנים. ספריה עושים פעמים רבות שימוש בתרבויות של אנשים-חוצנים על מנת לבחון תצורות של מבנים חברתיים ואת השפעתם על האינדיבידואל.

הנושא החוזר בספריה של מפגש בין תרבותי, וודאי הושפע גם מכך שגדלה בבית של אנתרופולוגים ונחשפה לסיפורו של [[אישי]], יליד אמריקאי שהוגדר בתקופתו כ[[אינדיאני הפראי האחרון]] ומפגשו עם תרבות העולם הלבן. אביה היה חבר הנהלה במוזיאון האנתרופולוגיה של האוניברסיטה בה הועסק אישי כ[[עוזר מחקר]], וכאובייקט מחקר. אמה כתבה על כך ספר, אישי בין שני עולמות. אלמנטים דומים לכך באים לידי ביטוי ברבים מסיפוריה.

לה גווין הרבתה להתעסק בהיבטים שונים של חיי היום יום והשפעתם על יחידים ביחסם לעולם הפיזי וזה לזה. כך לדוגמה השפעת ניהול משק הבית וטיפול בבעלי החיים בחווה, הוא נושא מרכזי שחקרה בספרה 'טהנו'. היא הרבתה לעשות שימוש גם בנושאים הלקוחים מתוך [[פסיכולוגיה אנליטית|הפסיכולוגיה היונגיאנית]], לדוגמה בספרה 'הקוסם מארץ ים'. מחזור הספרים הייניים (בעולם המכונה Hain) שלה עוסק בשורה של ציוויליזציות בכוכבים שונים רחוקים ומבודדים, בעלי קשר רופף זה לזה, והיא שימשה אותה כבמה מרכזית לבחינת מפגשים בין תרבותיים.

לה גווין הרבתה לפתח בספריה רעיונות אנרכיסטיים, אותם קשרה לאמונתה הטאואיסטית, כשהיא מבקשת להציג אפשרויות חברתיות אוטופיסטיות, החורגות גם מה[[דמוקרטיה]] המוכרת כיום בעולם המערבי. רעיונות אלו פיתחה במיוחד בדמות החברה האנרכיסטית בספרה ׳המנושל׳. לצד זאת מתחה ביקורת רבה על תצורות שונות של שליטה, דיכוי ו[[טוטליטריזם]].

נושא חוזר נוסף בכתיבתה הוא הנושא הסביבתי, והאחריות של החברה האנושית על העולם בו היא חיה, בין היתר תוך הצבת חלק מהעלילות בכוכבים דלי משאבים, ואף כאלו שהפכו עניים כתוצאה מתרבויות שניצלו אותם עד תום.

==ספריה==
=== [[פנטזיה]]===
==== [[ארץ ים (ספרים)|ארץ ים]]- ספרים ====
* '''[[הקוסם מארץ ים]]''', 1968
* '''[[הקברים של אטואן]]''', 1971
* '''[[החוף הרחוק ביותר]]''', 1972 (זוכה [[פרס הספר הלאומי של ארצות הברית|פרס הספר הלאומי]])
* '''[[טהאנו|טהאנו: הספר האחרון של ארץ ים]]''', 1990 ([[פרס נבולה]])
* '''[[הרוח האחרת]]''', 2001
* '''סיפורים קצרים'''
** "[[מילת ההפרדה]]", 1975 (ב'''[[שנים עשר כיווני הרוח]]''')
** "[[חוקי השמות]]", 1975 (ב'''[[שנים עשר כיווני הרוח]]''')
** "[[שפירית (סיפור)|שפירית]]" (בכרך השני של הקובץ '''אגדות''', בעריכת [[רוברט סילברברג]]; וכן ב-'''[[אגדות מארץ ים]]''')
** '''[[ההופכים את עורפם לאומלאס]]''', תרגום עמנואל לוטם<ref>[https://shortstoryproject.com/he/stories/%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%9D-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%A1/ הסיפור] בפרויקט הסיפור הקצר</ref>

=== אקומן ===
====אקומן (ספרים)====
* ''[[Rocannon's World]]'', 1966
* ''[[Planet of Exile]]'', 1966
* ''[[City of Illusions]]'', 1967
* '''[[מעבר לעלטה]]''', 1969 ([[פרס הוגו|הוגו]] ו[[פרס נבולה|נבולה]]) יצא מחדש בעברית, כ'''צד שמאל של חושך''' בתרגום [[עמנואל לוטם]] בהוצאת [[ינשוף]]
* '''[[המנושל]]''', 1974 ([[פרס הוגו|הוגו]] ו[[פרס נבולה|נבולה]]) יצא מחדש בעברית, כ'''בידיים ריקות''' בתרגום [[עמנואל לוטם]] ב[[הוצאת ינשוף]]
* '''[[העולם כיער]]''', 1976 ([[פרס הוגו|הוגו]])
* ''[[Worlds of Exile and Illusion]]'', 1996 (סיפורי''[[Rocannon's World]]'', ''[[Planet of Exile]]'' ו-'''[[עיר האשליות]]''')
* '''[[ההגדה]]''', 2000

==== סיפורים קצרים של [[אקומן]] ====
* "[[The Matter of Seggri]]", 1994, (זוכה [[פרס ג'יימס טיפרי]]; פורסם ב-''The Birthday of the World'')
* "[[בדידות (סיפור קצר)|בדידות]]", 1994, (זוכה פרס נבולה; פורסם ב-''The Birthday of the World'')
* "[[Mountain Ways]]", 1996, (זוכה [[פרס ג'יימס טיפרי]]; פורסם ב-''The Birthday of the World'')
* "[[Old Music and the Slave Women]]", 1999 (פורסם ב-''Far Horizons'', בעריכת [[רוברט סילברברג]]; וכן ב-''The Birthday of the World'')
* ''[[Four Ways to Forgiveness]]'', 1995 (ארבעה סיפורים של אקומן)

=== ספרים אחרים ===
* ''[[The Lathe of Heaven]]'', 1971 (הוסרט כשני סרטי קולנוע, ב-1980 וב-2002), זוכה [[פרס לוקוס]], ומועמד לפרסים [[פרס הוגו|הוגו]] ו[[פרס נבולה|נבולה]], ' ,תורגם ויצא ב-[[1980]] על ידי הוצאת [[כתר]] בשם "מכונת החלומות"
* '''[[מאלאפרנה]]''', 1979
* ''[[The Eye of the Heron]]'', 1982
* ''[[Always Coming Home]]'', 1985
* [[לאויניה]], 2008, זוכה [[פרס לוקוס]]

=== אוספי סיפורים קצרים ===
* '''[[שנים עשר כיווני הרוח]]''', 1975
* ''[[Orsinian Tales]]'', 1976
* '''[[שושנת הרוחות (ספר)|שושנת הרוחות]]''', 1982
* ''[[Buffalo Gals, and Other Animal Presences]]'', 1987
* ''[[Searoad]]'', 1991
* ''[[A Fisherman of the Inland Sea]]'', 1994
* ''[[Four Ways to Forgiveness]]'', 1995
* ''[[Unlocking the Air and Other Stories]]'', 1996
* ''[[The Birthday of the World]]'', 2002,
* ''[[Changing Planes]]'', 2003

=== ספרי ילדים===
==== ''[[The Catwings Collection]]'' ====
* ''Catwings'', 1988
* ''Catwings Return'', 1989
* ''Wonderful Alexander and the Catwings'', 1994
* ''Jane on Her Own'', 1999

==== ספרים נוספים====
* ''Very Far Away from Anywhere Else'', 1976
* ''Fish Soup'', 1992
* ''A Ride on the Red Mare's Back'', 1992

==פרוזה==
* ''The Language of the Night'', 1979, מהדורה שנייה משנת 1992
* ''Dancing at the Edge of the World'', 1989
* ''[[Steering the Craft]]'', 1998 (about writing)
* ''[[The Wave in the Mind]]'', 2004

=== שירה ===
* ''Wild Oats and Fireweed'', 1988
* ''Going Out with Peacocks and Other Poems'', 1994

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=אורסולה לה גווין}}
* {{אתר רשמי}}
* [https://web.archive.org/web/20060221204801/http://www.sf-f.org.il/story_816 הקדמה ופרק מתוך "צד שמאל של החושך"]
* [https://web.archive.org/web/20050220090658/http://www.sf-f.org.il/story_553 "ההגדה" - סקירה]
* [https://web.archive.org/web/20060823004531/http://www.sf-f.org.il/story_608 סדרת ארץ-ים - סקירה]
* {{הארץ|אביה שטויר|טרויה לא נשרפה ביום אחד|1.1263958|3 ביוני 2009}}
* {{ynet|נועה מנהיים|שיבת המלכה|3206253|26 בינואר 2006}}
* {{הארץ|ליאת אלקיים|בית ספר לקוסמים, הדבר האמיתי|0000017f-f5aa-d044-adff-f7fb6bbf0000|27 בספטמבר 2011}}
* {{ynet|עמיחי שלו|ביקורת ספר: סקס, אידאות ומדע בדיוני|4678934|23 ביולי 2015}}
* {{ynet||הסופרת אורסולה ק. לה גווין הלכה לעולמה|5075500|24 בינואר 2018}}
* {{דבר ראשון|מרים הולצמן|עולמות אחרים כבועות ניסוי|106546|24 בינואר 2018}}
* {{שיחה מקומית|רענן שמש-פורשנר|"אנו נזדקק לסופרים שיזכרו חירות מהי": פרידה מהסופרת אורסולה לה גווין|אנו-נזדקק-לסופרים-שיזכרו-חירות-מהי-פר|24 בינואר 2018}}
* {{הארץ|נועה מנהיים|היוצרת שהפכה את המדע הבדיוני מממתק קטן לספרות יפה|1.5772086|30 בינואר 2018}}
* {{בריטניקה}}
* {{Find a Grave}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007296343005171|אורסולה קרבר לה גוין (1929-2018)}}
{{רשתות חברתיות}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{זוכי פרס גנדלף}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:לה גווין, אורסולה}}
[[קטגוריה:בוגרות מכללת רדקליף]]
[[קטגוריה:בוגרות אוניברסיטת קולומביה]]
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת קולומביה]]
[[קטגוריה:סופרי מדע בדיוני אמריקאים]]
[[קטגוריה:סופרות מדע בדיוני אמריקאיות]]
[[קטגוריה:סופרות פנטזיה אמריקאיות]]
[[קטגוריה:סופרי פנטזיה אמריקאים]]
[[קטגוריה:סופרות ילדים ונוער אמריקאיות]]
[[קטגוריה:סופרי ילדים ונוער אמריקאים]]
[[קטגוריה:סופרים ויוצרים זוכי פרס נבולה]]
[[קטגוריה:סופרים ויוצרים זוכי פרס הוגו]]
[[קטגוריה:פמיניסטיות אמריקאיות]]
[[קטגוריה:פמיניסטים אמריקאים]]
[[קטגוריה:סופרים ויוצרים זוכי פרס לוקוס]]
[[קטגוריה:מחברות סיפורים קצרים אמריקאיות]]
[[קטגוריה:מחברי סיפורים קצרים אמריקאים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס גנדלף]]
[[קטגוריה:זוכות פרס ג'נט היידינגר קפקא]]
[[קטגוריה:יוצרי שפה מתוכננת]]
[[קטגוריה:זוכי פרס דיימון נייט]]
[[קטגוריה:אמריקאיות שנולדו ב-1929]]
[[קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1929]]
[[קטגוריה:אמריקאיות שנפטרו ב-2018]]
[[קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-2018]]