אורתופדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סד לאחרי ניתוח בכתף

אורתופדיה או לעיתים: כירורגיה אורתופדיתיוונית: "יישור ילדים") היא תחום ברפואה העוסק במחלות, ליקויים ופגיעות טראומה של מערכת העצמות והשרירים בגוף האדם.

האורתופדיה עוסקת, בין השאר, בשברים ובנקעים, בזיהומים ובדלקות של העצמות והשרירים, במחלות אחרות של השלד והשרירים (כגון רככת), בפיזיותרפיה ובבעיות יציבה, עמידה והליכה (עקמת של עמוד השדרה, למשל). האורתופדיה אינה עוסקת במחלות של מח עצם (לוקמיה, למשל) ובמחלות נוירולוגיות המשפיעות על השרירים (ניוון שרירים, למשל).

בלשון היום-יום משמש המונח אורתופדי לציון אביזר אשר לכאורה מותאם באופן מיוחד לגוף האדם ולכן גורם ללחצים, כאבים או חוסר-נעימות בצורה פחותה. המונח מוצמד בדרך כלל לנעליים, תיקי גב, כיסאות או מזרונים. בהעדר תקינה מחייבת, כינוי מוצר כ"אורתופדי" נועד לרוב לצרכים שיווקיים ואינו בהכרח מעיד על יתרון ממשי[1].

מקור המילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקולה אנדרי (Nicolas Andry) טבע בצרפתית את המילה orthopédie, ממילים ביוונית עתיקה: ὀρθός (אוֹרְתוֹס: "ישר") ו-παιδίον (פָּדִיאוֹן: "ילד" או "ילדים"), ופרסם ספר באותו שם (בצרפתית: L'orthopédie, ou, L'art de prevenir et de corriger dans les enfans les difformités du corps, בעברית: "אורתופדיה: או אמנות התיקון ומניעת עיוותים בילדים[2]) בשנת 1741. אמנם משמעות השם מרמזת כי התחום פותח בתחילה תוך התייחסות לילדים, אולם הפרקטיקה האורתופדית החלה עם הזמן לכלול תיקון של עיוותי עמוד השדרה והעצם בכל שלבי החיים.

הכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האורתופדיה מהווה התמחות רשמית ברפואה. תכנית ההתמחות נקבעת על ידי המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל ולאחר עמידה בה מקבל הרופא תעודת מומחה ממשרד הבריאות. כדי להיות אורתופד בישראל יש ללמוד רפואה במשך שבע שנים ולאחר מכן להתמחות באורתופדיה במשך שש שנים[3]. לאחר סיום ההתמחות, חלק מהמומחים באורתופדיה ממשיכים להתמחות כשנתיים נוספות באחד מתתי המקצועות של אורתופדיה כמו כירורגיה של עמוד השדרה, כף יד, החלפות מפרקים, ארתרוסקופיות ופגיעות ספורט, אורתופדית ילדים, טראומה או אורתופדיה אונקולוגית. בארצות הברית מוערך כי בשנת 2006 היו האורתופדים בין 3% ל-4% מכלל הרופאים במדינה.

לאורתופד יכולות של אבחון מחלה או בעיה אורתופדית וכמובן הוא מחזיק ביכולות של המלצות פרקטיות לטיפול וסוגי טיפולים שונים והמלצות לניתוחים. כמו כן, אורתופד יכול להמליץ על שימוש של המטופל בסוגים שונים של מדרסים אורתופדים או אביזרים אורתופדים שונים.

בדיקת האורתופד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקתו של האורתופד היא בעיקרה בדיקה פיזית של מקום התלונה או הפציעה או השבר או החבלה ולאחר מכן מתן המלצה רפואית מתאימה ביותר לטיפול באותו גורם ספציפי הגורם לאותה הבעיה.

עקרונות וטכניקות של ניתוח אורתופדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גישות כירורגיות של הגפה העליונה
  • חגורת כתפיים וכתף
  • זרוע
  • מרפק
  • זרוע
  • סביב ניתוח

מוצרים אורתופדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מגוון רחב של מוצרים אורתופדים. ואביזרים אורתופדים כגון:

  • מגני ברכיים עם צירים
  • חגורות גב
  • מגני קרסול
  • רפידות ומדרסים
  • מיישר כתף
  • חגורות בטן
  • חגורות שבר
  • משענות גב
  • כריות שינה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ היאלי יעקבי־הנדלסמן, ‏מזרן אורתופדי? אין דבר כזה, באתר ישראל היום, 28 בדצמבר 2014
  2. ^ Nicolas Andry de Bois-Regard (1980). Orthopædia, Or, The Art of Correcting and Preventing Deformities in Children. Classics of Medicine Library. 
  3. ^ כירורגיה אורתופדית, באתר המתמחים של ההסתדרות הרפואית בישראל
P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.