אחשדרפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אֲחַשְׁדַּרְפָּן הוא התואר של מושלי הפרובינציות בפרס ומדי בתקופת הממלכה האחמנית, תחת שלטונם של אלכסנדר הגדול ומלכות בית סלאוקוס ובהמשך בתקופת האימפריה הסאסאנית.

מקור המילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המילה כנראה באיראנית עתיקה: ח'שת'רא-פא- (xšaθra-pā/ă*).[1] בפרסית עתיקה קיימת הצורה ḫšaçapāvan, ובפהלווי štrp. משמעות המונח "מגן הממלכה (או: השושלת)"; הלחם של "ח'שת'רא" שמשמעה "כוח" ו"פאווא" שמשמעה "מגן". בתנ"ך מופיע התואר "אחשדרפן" לתאר בעל תפקיד זה. ביוונית עתיקה המילה תועתקה ל-σατράπης "סאטרפס", מונח שעבר ללטינית כ-satraps ובשלב מאוחר יותר לאנגלית satrap.[2]

בספרות המודרנית משמשת המילה תואר למושל בעל השפעה רבה.

התפתחות היסטורית של תפקיד האחשדרפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזכור הראשון של התפקיד הוא משנות שלטונו של דריווש הראשון שחילק את האימפריה הפרסית ל-20 סטרפיות. תפקיד האחשדרפן הוא תפקיד של מושל השולט מכוח סמכות המלוכה, בפועל הוא נהנה מאוטונומיה רחבה ודבר זה הביא לעצמאות יתר של נושאיה ומרידות כנגד השלטון המרכזי בתקופת שלטונם של מלכים חלשים.

האחשדרפן עמד בראש השלטון המקומי בסטרפיה, היה אחראי על גביית המיסים, המשפט המקומי וכן על פיתוחה הכלכלי של הסטרפיה למען רווחת התושבים. בסטרפיות גדולות הפחות היו כפופים לאחשדרפן.

האחשדרפן מונה מבני משפחת המלוכה או משורות האצולה הגבוהה, המלך מינה לצידו סופר ומפקד צבא שהיו כפופים ישירות למלך, דבר זה נעשה כניסיון להצר את צעדיו של האחשדרפן וליצור איזון בין שלושת הגורמים שיחלישו את נטיית המחוזות המקומיים לפעולה באופן עצמאי.

החלוקה לסטרפיות נשארה על כנה גם לאחר כיבוש הממלכה הפרסית בידי אלכסנדר הגדול וכינון ממלכת בית סלאוקוס.

אחשדרפנים בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחשדרפנים מוזכרים בתנ"ך במגילת אסתר:

וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ, וַיִּכָּתֵב כְּכָל אשֶׁר צִוָּה הָמָן אֶל אֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְאֶל הַפַּחוֹת אֲשֶׁר עַל מְדִינָה וּמְדִינָה וְאֶל שָׂרֵי עַם וָעָם, מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ: בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ נִכְתָּב, וְנֶחְתָּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ.

פרק ג' פסוק 12

מפסוק זה ניתן ללמוד שמעמד האחשדרפנים היה רם ממעמד הפחות ששלטו במדינות השונות. וכך גם:

וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן, בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ, וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי אֶל הַיְּהוּדִים וְאֶל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַפַּחוֹת וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת אֲשֶׁר מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה – מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשֹׁנוֹ, וְאֶל הַיְּהוּדִים כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם

פרק ח' פסוק 9

וכן בפרק ט' פסוק 3 במגילת אסתר. האחשדרפנים מוזכרים גם בספר דניאל ובספר עזרא.

המילה "וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים" (מגילת אסתר, פרק ט', פסוק ג') היא אחת משלוש המילים הארוכות ביותר בתנ"ך (11 אותיות), יחד עם "וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן" (ספר יחזקאל, פרק ט"ז, פסוק מ"ז) ו"וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם" (ספר יחזקאל, פרק כ', פסוק מ"ד).

המונח בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בסדרת ספרי נרניה הסטרפ הוא השליט של המדינה הדרומית לנרניה - קלורמן.
  • בסדרת ספרי הלווייתן מבבל האחשדרפנים הם רופאים-כוהנים המנהלים את האימפריה של בבל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Wiesehöfer, Josef (Kiel), “Satrap”, Brill’s New Pauly, Antiquity volumes edited by: Hubert Cancik and, Helmuth Schneider.
  2. ^ Rüdiger Schmitt, PERSIAN LOANWORDS AND NAMES IN GREEK, Encyclopedia Iranica, s.v.