מדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ממלכת מדי
ממשל
משטר מלוכני
שפה נפוצה ארמית, פרסית עתיקה
עיר בירה אַחְמְתָא
גאוגרפיה
יבשת אסיה
היסטוריה
הקמה יחוד מדינות ושבטים בידי מלך אחד
תאריכי הקמה 678 לפנה״ס? עריכת הנתון בוויקינתונים
פירוק כיבוש בידי הממלכה האחמני (קודם לכן וסלית של מדי)
כיבוש בידי פרס וקבלת אוטונומיה 550 לפנה"ס
ישות קודמת אשור, מספר שבטים איראנים וערי מדינה, אוררטו
ישות יורשת הממלכה האחמנית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפה של מדי על פי כתבי הרודוטוס
ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי)

מָדַי הייתה ממלכה שהתקיימה במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה ברמה המרכזית של איראן המודרנית. מדי הייתה יריבה מרה של אשור ובמאה ה-7 לפנה"ס, כרתה ברית עם בבל ויחדיו עלה בידם להביס את אשור. היא שמרה על עצמאותה כ-100 שנה עד אשר נכבשה על ידי כורש הפרסי בשנת 550 לפנה"ס. היא לא נהפכה לפרובינציה אלא הייתה במעמד שווה לפרס באימפריה. לאחר כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול איבדה סופית את עצמאותה והתבוללה באימפריה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל חוסר שימוש בכתב מגיע רוב המידע מדי מהעמים השכנים לה, דוגמת הבבלים, האשורים ובעיקר מההיסטוריון הרודוטוס.

מדי מוזכרת לראשונה במאה התשיעית לפני הספירה, בכתבי שלמנאסר השלישי שפלש אליה בשנת 835 לפני הספירה, ושל סרגון יורשו.[1] הם ניצלו את הפיצול בין היישובים המדיים שבכל אחד הייתה הנהגה עצמאית, דבר שהקל על שליטת האשורים במקום.[2] תחילת ממלכת מדי העצמאית היא בהכתרתו של מנהיג בשם דהיכו מאחד הכפרים של השבטים המדיים למלך. דהיכו שאף להשתחרר מעול הצבא האשורי, דבר שהצליח במלואו רק בשנת 620 לפני הספירה.[1] דהיכו החל באיחוד שבטים וערי מדי, בבניה של צבא וייסוד בירה מבוצרת - היא אַחְמְתָא. לאחר 53 שנות שילטון (על פי הרודוטוס) מת דהיכו ובנו פרוורתי מלך אחריו. פרוורתי המשיך להוביל את איחוד השבטים המדיים. הוא הכפיף את הפרסים והפרתים, והכניע מדינות אחרות באירן העתיקה, בעודו וסאל למלכי אשור. לאחר שלטון של עשרים ושתיים שנים (בערך 675-653 לפנה"ס), הוא נפל בקרב נגד האשורים אשר חזרו לבסס מחדש את שלטונם על המדיים. בעוד בעלי בריתו נוטשים את הקרב והוא נשאר להלחם עם צבאו נגד אשור. לאחר מותו של פרוורתי פלשו הסקיתים למדי ושלטו בה במשך תקופה של עשרים ושמונה שנים. בנו ויורשו של פראוורתי הווחשתרא, הרג את מנהיגי הסקיתים והכריז על עצמו כמלך מדי. בימיו הגיעה האימפריה לשיאה, לאחר שכרת ברית עם בבל שהובילה לניצחון על אשור וכיבוש נינווה בירתה. בנו אסטיאגס היה אחרון מלכי מדי העצמאיים. ממלכתו נכבשה בידי כורש הגדול. לאחר כיבוש זה מעמדה של מדי היה כמעט שווה לזה של פרס ולא הייתה פרובינציה עד נפילת הממלכה האחמנית.[3]

שמות המלכים בממלכת מדי:

שם משמעות תאריך (לפנה"ס)

דהיכו

מולדת 726-675
פרוורתי המגן השומר

675-652

הווחשתרא יורה (חץ) ליעד 625-585
אסטיאגס או אשתוויגא מי שמשליך רומח 585-550

בלוח העמים במקרא, מתואר מדי, אבי האומה המקראי, כבנו של יפת בן נח.

הצבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

אומנם אין מידע רב על המדיים עד האלף הראשון לפני הספירה, אך קיימת סברה כי בתקופה זו צבאות השבטים המדיים היו מורכבים מיחידות אזרחיות נפרדות להגנת ישובי האזור בפיקודו של ראש שבט שיכול להזעיקם להילחם בעתות מלחמה, ועל כך מעידים כתובות מאזור שומר ואשור. הערכה היא כי חיילי הצבאות הללו היו חמושים בנשק לא החיד והוא היה כולל: חניתות, מקבות, חרבות קצרות, קשתות, פגיונות, גרזנים ומגנים עשויים עור או נצרים. בדומה לשכניהם הפרסים, המדיים היו ידועים כפרשים מעולים שהציעו את שירותיהם כשכירי חרב. במאה ה-8 לפנה"ס אוחדו שבטי המדיים תחת מלכם הראשון דהיכו שארגן את הצבא, דבר זה הביא לראשית של של תהליך לקבלת עצמאות הדרגתי מידי האשורים. בתקופת מלכותו של נכדו הווחשתרא, התפתח הצבא המדי מצבא "אד הוק" לצבא קבע - שהוכשר בהנחיית המלך והובל על ידו. דבר זה גרם לאימפריית מדי להגיעה לשיאה עם כיבוש האימפריה הנאו-אשורית יחד עם בבל. הצבא החדש היה מצויד בחניתות, קשתות, חרבות קצרות ופגיונות. הצבא הורכב מיחידות רגלים, קשתים וחיל פרשים, בעוד מרכבות שימשו רק לתחבורה. [4]

המלחמות הידועות בהם לכך חלק כוח צבא מדיי הם:

  • פשיטות האימפריה האשורית באיראן
  • כיבושי מדי באיראן העתיקה
  • מרד מדי ובעלות בריתה באשור בימי פרוורתי
  • המצור על חרן (609 לפני הספירה)

הכורדים ומדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכורדים של היום רואים עצמם כממשיכי וכצאצאי אנשי מדי, שכן הם שוכנים באזור הגאוגרפי בו הייתה קיימת אימפריית מדי.[5][6][7][8]

לוח השנה הכורדי מונה את השנים מתחילת הממלכה המדית בשנת 678 לפנה"ס. באזור העיר סאקז נמצאו בשנת 1947 תכשיטים מתקופת מדי שהועברו למוזיאון בטהראן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מדי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]