איב ארדן

איב ארדן
Eve Arden
לידה	30 באפריל 1908; מיל ואלי, קליפורניה, ארצות הברית
פטירה	12 בנובמבר 1990 (בגיל 82); לוס אנג'לס, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות ווסטווד וילג'
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1929–1987 (כ־58 שנים)
מקום לימודים	תיכון טמאלפאייס
בן או בת זוג	ברוק וסט (24 באוגוסט 1952–7 בפברואר 1984)
מספר צאצאים	4
פרסים והוקרה	פרס אמי; כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד ;
	eve-arden.com
	פרופיל ב-IMDb

איב ארדן (באנגלית: Eve Arden, נולדה בשם יוניס מרי קווידנס, באנגלית: Eunice Mary Quedens;‏ 30 באפריל 1908 – 2 בנובמבר 1990) הייתה שחקנית קולנוע, רדיו, במה, וטלוויזיה וקומיקאית אמריקאית. היא הופיעה בתפקידים ראשיים ומשניים במשך כמעט שישה עשורים.

ארדן החלה את הקריירה שלה בברודוויי בראשית שנות ה-30. היא שיחקה בקומדיות רבות בין היתר עם האחים מרקס. היא קיבלה מועמדות לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר על תפקידה בסרט מילדרד פירס משנת 1945.

בהמשך הקריירה שלה שיחקה ארדן את המורה בסדרת הטלוויזיה "מיס ברוקס שלנו", תפקיד עליו זכתה בפרס אמי הראשון עבור השחקנית הראשית המצטיינת בסדרת דרמה. היא שיחקה גם כמנהלת בית הספר בסרטים "גריז" ו"גריז 2".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איב ארדן נולדה כיוניס מרי קווידנס ב־30 באפריל 1908, במיל וואלי, קליפורניה,^[1]^[2] לצ'ארלס פיטר קוודנס, בנם של צ'ארלס הנרי אוגוסטוס קוודנס ומטה דיארקס, ולוסיל פרנק, בתם של ברנרד פרנק ולואיזה מרטנס. לוסיל, אמה התגרשה מאביה בגלל התמכרותו להימורים.

אף שלא הייתה קתולית, יוניס הצעירה נשלחה לבית ספר במנזר דומיניקני בסן רפאל, קליפורניה. לאחר מכן למדה בתיכון במיל וואלי עד גיל 16. לאחר שעזבה את בית הספר, הצטרפה לחבורת 'תיאטרון סטוק' בניהולו של הנרי "טרי" דאפי.^[3]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הופעת הבכורה שלה בקולנוע היא עשתה בשמה האמיתי בסרט שיר האהבה משנת 1929. ^[4] הסרט היה אחת ההצלחות הראשונות של סרטי קולומביה. בשנת 1933 עברה להתגורר בניו יורק, שם קיבלה תפקידים משניים בהפקות בימתיות רבות בברודוויי . ^[4] בשנת 1934 היא לוהקה למופע "שיגיונות זיגפלד" של זיגפלד פולי, התפקיד הראשון בו זכתה בשם הבמה איב ארדן. כשאמרו לה לאמץ שם במה לתוכנית אמצה לעצמה את שמה הפרטי איב משם הבושם "ערב (איב) בפריז" של חברת הקוסמטיקה "אליזבת ארדן" ואת שם משפחתה של הקוסמטיקאית אליזבת ארדן.^[5] בין השנים 1934 - 1941 הופיעה בהפקות נוספות בברודוויי ביניהן "המצעד" ו-"חם מאוד לחודש מאי". ^[6]

תפקידי המסך הרבים הזכורים שלה כוללים תפקיד משנה כחברתה של ג'ואן קרופורד ב"מילדרד פירס" (1945), עליה קיבלה מועמדות לפרס האוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר. היא שיחקה לצד דני קיי בסרט "הנער מברוקלין" משנת 1946. לצידה של דוריס דיי היא שיחקה בסרט תה לשניים" (1950) וכמזכירתו של ג'יימס סטיוארט בסרט המתח של אוטו פרמינגר אנטומיה של רצח משנת 1959. ארדן התוודעה לדור חדש של צופי קולנוע כשגילמה את מנהלת בית הספר גב' מקגי בסרט "גריז" (1978) וב"גריז 2" משנת 1982.

רדיו וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזכות היכולת של ארדן לבצע תסריטים שנונים היא הופיעה תמידית ברדיו, והייתה לשחקנית קבועה בתוכנית הרדיו, הקצרה של דני קיי בשנת 1946, בה הופיעו בין היתר המוזיקאים הארי ג'יימס וליונל סטנדר.^[7]

המופע של קיי נמשך עונה אחת, אך כישרונה הקומי של ארדן הוביל לתפקידה הידוע ביותר, זה של המורה לאנגלית בתיכון מדיסון, קוני ברוקס, ב"מיס ברוקס שלנו". ארדן גילמה את הדמות ברדיו בין 1948 ל-1957, בגרסת טלוויזיה של התוכנית בין השנים 1952–1956 ובסרט עלילתי משנת 1956.

גילומה של ארדן את העלמה ברוקס היה כה פופולרי עד כי היא הפכה לחברת כבוד באיגוד החינוך הלאומי, קיבלה פרס משנת 1952 מטעם אגודת מורים במכללת המורים בקונטיקט "על האנשה של המורה האמריקני", ואף קיבלה הצעות עבודה להוראה.^[8]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארדן הייתה נשואה לנד ברגן בין השנים 1939 ל-1947. היא ניהלה מערכת יחסים ארוכה עם דני קיי בשנות הארבעים (ככל הנראה החל מעבודתם המשותפת בברודוויי. ^[9] ^[10] היא הייתה נשואה לשחקן ברוקס ווסט. (1916–1984) משנת 1952 ועד מותו בשנת 1984 ממחלת לב, בגיל 67. לווסט ולה ארבעה ילדים; כולם למעט הצעיר אומצו.^[5]

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־12 בנובמבר 1990 נפטרה ארדן מדום לב, בגיל 82, בביתה, על פי תעודת הפטירה שלה.^[11] גופתה נשרפה ואפרה קבור בבית העלמין ווסטווד וילג 'פארק, ווסטווד, לוס אנג'לס, קליפורניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא איב ארדן בוויקישיתוף

איב ארדן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
איב ארדן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
איב ארדן, באתר AllMovie (באנגלית)
איב ארדן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
איב ארדן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
איב ארדן, באתר Discogs (באנגלית)
איב ארדן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
איב ארדן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Obituary (with 1908 year of birth confirmed by Arden's daughter, Liza), upi.com, November 13, 1990; accessed January 1, 2017.
^ After her death, some sources initially cited 1907, giving her age as 83, but this is groundless. Arden gave her own year of birth as 1912 for many years.
^ Three Phases of Eve (1985). St Martin's Press
^ ¹ ² Ware & Braukman 2005, p. 27.
^ ¹ ² Krebs, Albin (13 בנובמבר 1990). "Eve Arden, Actress, Is Dead... TV's 'Our Miss Brooks'". The New York Times. נבדק ב-13 ביוני 2011. {{cite news}}: (עזרה)
^ "Eve Arden". Playbill. Playbill, Inc. נבדק ב-29 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
^ "The Danny Kaye Show". The Digital Deli Too. נבדק ב-5 בדצמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
^ Burt A. Folkart (13 בנובמבר 1990). "Eve Arden, 82; Portrayed TV's Beloved 'Our Miss Brooks'". Los Angeles Times. LAtimes.com. נבדק ב-5 בדצמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
^ Martin Gottfried, Nobody's Fool (NY: Simon & Schuster, 1994), 80-124. ISBN 9780743244763
^ https://masterworksbroadway.com/artist/danny-kaye/
^ Copy of death certificate; accessed October 21, 2016.

[1] Obituary (with 1908 year of birth confirmed by Arden's daughter, Liza), upi.com, November 13, 1990; accessed January 1, 2017.

[2] After her death, some sources initially cited 1907, giving her age as 83, but this is groundless. Arden gave her own year of birth as 1912 for many years.

[3] Three Phases of Eve (1985). St Martin's Press

[FOOTNOTEWareBraukman200527-4] ¹ ² Ware & Braukman 2005, p. 27.

[obit-5] ¹ ² Krebs, Albin (13 בנובמבר 1990). "Eve Arden, Actress, Is Dead... TV's 'Our Miss Brooks'". The New York Times. נבדק ב-13 ביוני 2011. {{cite news}}: (עזרה)

[6] "Eve Arden". Playbill. Playbill, Inc. נבדק ב-29 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)

[deli-7] "The Danny Kaye Show". The Digital Deli Too. נבדק ב-5 בדצמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)

[LAtimes-8] Burt A. Folkart (13 בנובמבר 1990). "Eve Arden, 82; Portrayed TV's Beloved 'Our Miss Brooks'". Los Angeles Times. LAtimes.com. נבדק ב-5 בדצמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה)

[9] Martin Gottfried, Nobody's Fool (NY: Simon & Schuster, 1994), 80-124. ISBN 9780743244763

[10] ttps://masterworksbroadway.com/artist/danny-kaye/

[deathcertificate-11] Copy of death certificate; accessed October 21, 2016.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקנית ראשית בסדרת קומדיה
1950‏-1970	גרטרוד ברג (1950) • אימוגן קוקה (1951) • לוסיל בול (1952) • איב ארדן (1953) • לוסיל בול (1955) • ננט פבריי (1956) • ג'יין ווייאט (1957) • ג'יין ווייאט (1959) • ג'יין ווייאט (1960) • ברברה סטנוויק (1961) • שירלי בות' (1962) • שירלי בות' (1963) • מרי טיילר מור (1964) • מרי טיילר מור (1966) • לוסיל בול (1967) • לוסיל בול (1968) • הופ לאנג (1969) • הופ לאנג (1970)
1971‏-1990	ג'ין סטייפלטון (1971) • ג'ין סטייפלטון (1972) • מרי טיילר מור (1973) • מרי טיילר מור (1974) • ולרי הרפר (1975) • מרי טיילר מור (1976) • בי ארתור (1977) • ג'ין סטייפלטון (1978) • רות גורדון (1979) • קתרין דמון (1980) • איזבל סנפורד (1981) • קרול קיין (1982) • שלי לונג (1983) • ג'יין קרטין (1984) • ג'יין קרטין (1985) • בטי וייט (1986) • רו מקלנהן (1987) • בי ארתור (1988) • קנדיס ברגן (1989) • קנדיס ברגן (1990)
1991‏-2010	קירסטי אלי (1991) • קנדיס ברגן (1992) • רוזאן בר (1993) • קנדיס ברגן (1994) • קנדיס ברגן (1995) • הלן האנט (1996) • הלן האנט (1997) • הלן האנט (1998) • הלן האנט (1999) • פטרישיה היטון (2000) • פטרישיה היטון (2001) • ג'ניפר אניסטון (2002) • דברה מסינג (2003) • שרה ג'סיקה פרקר (2004) • פליסיטי האפמן (2005) • ג'וליה לואי-דרייפוס (2006) • אמריקה פררה (2007) • טינה פיי (2008) • טוני קולט (2009) • אידי פאלקו (2010)
2011-היום	מליסה מקארתי (2011) • ג'וליה לואי-דרייפוס (2012) • ג'וליה לואי-דרייפוס (2013) • ג'וליה לואי-דרייפוס (2014) • ג'וליה לואי-דרייפוס (2015) • ג'וליה לואי-דרייפוס (2016) • ג'וליה לואי-דרייפוס (2017) • רייצ'ל ברוסנהאן (2018) • פיבי וולר-ברידג' (2019) • קתרין אוהרה (2020) • ג'ין סמארט (2021) • ג'ין סמארט (2022) • קואינטה ברונסון (2023)