איגור מטוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איגור מטוביץ'
Igor Matovič
Igor Matovič October 2020 (cropped).jpg
לידה 11 במאי 1973 (בן 48)
טרנבה, צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה סלובקיהסלובקיה  סלובקיה
השכלה אוניברסיטת קומניוס בברטיסלאבה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה Ordinary People עריכת הנתון בוויקינתונים
matovic.blog.sme.sk
ראש ממשלת סלובקיה ה־7
21 במרץ 2020 – מכהן
(שנה ו־36 שבועות)
תחת הנשיאה זוזנה צ'פוטובה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איגור מטוביץ' סלובקית: Igor Matovič; נולד ב-11 במאי 1973) הוא פוליטיקאי סלובקי, המכהן כראש ממשלת סלובקיה הנוכחי. יליד טרנבה, למד באוניברסיטת קומניוס ונכנס לעסקי ההוצאה לאור. לאחר שהתחתן, הוא העביר את הבעלות על בית ההוצאה לאור לאשתו בשנת 2010, באותה השנה בה נכנס לפוליטיקה.

מטוביץ' הקים את תנועת האנשים הרגילים (Obyčajní ľudia) שהריצה קמפיין נגד שחיתות וכתנועה פוליטית בעלת אוריינטציה מרכז-ימנית. הוא נבחר למועצה הלאומית בשנת 2010.[1]

מטוביץ' נבחר מחדש בשנת 2020, כאשר מפלגתו השיגה את מספר המושבים המספיק כדי להיכנס לממשלה קואליציונית עם שלוש מפלגות מרכז-ימין נוספות. בחירתו של מטוביץ' לממשלתו התקבלו על ידי הנשיאה זוזנה צ'פוטובה והוא מונה לראש הממשלה ב-21 במרץ 2020.

ראשית חייו והקריירה העסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגור מטוביץ' נולד בטרנבה ב-11 במאי 1973. בשנת 1993 החל ללמוד בפקולטה לניהול באוניברסיטת קומניוס וסיים את לימודיו בשנת 1997. הוא הקים עסק בשנת 1997 ועבד כמנכ"ל חברת ההוצאה לאור RegionPRESS בשנים 2002–2010. מאוחר יותר העביר את העסק לאשתו, פאבלינה (Pavlína).[2][3] סוכנות הידיעות הצרפתית תיארה אותו כ"מיליונר אקסצנטרי ובוס תקשורת לשעבר" שהפך ל"פוליטיקאי מנוסה בתקשורת אך בלתי צפוי".[4]

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 הקים מטוביץ' את התנועה האזרחית "אנשים רגילים" (Obyčajní ľudia), שהייתה בדרך כלל תנועת מרכז-ימין והדגישה קמפיין למלחמה בשחיתות השלטונית. מטוביץ' פרסם את התנועה האזרחית באמצעות עלונים בחינם שהפיצה חברת הפרסום של משפחתו.[3] יחד עם שלושה חברי פרלמנט אחרים בתנועת האנשים הרגילים (OĽaNO), הוא זכה לראשונה בבחירות בבחירות 2010 ברשימת סיעת החופש והסולידריות (SaS). הוא ישב באספת הבחירה עד פברואר 2011, כשהוא נתמך על ידי תנועת האופוזיציה Smer בשל הגבלות על אזרחות כפולה.[5] התנגדותו לעמדת הממשלה הביאה לכך ש-SaS הודחה מהקואליציה. בשנת 2011 ממשלתה של איווטה רדיצ'ובה התפרקה, מה שהביא לבחירות חדשות בשנת 2012. בראשות מטוביץ', "אנשים רגילים" הפכה למפלגה פוליטית עצמאית. OĽaNO זכתה ב-8.55% וב-16 מושבים. התנועה נשארה באופוזיציה מכיוון שלא הייתה מוכן לעבוד עם מפלכת Smer-SD.

כמנהיג OĽaNO, מטוביץ' משך תשומת לב על ידי קמפיין למלחמה שחיתות. כדי להתנגד לחסינות הפרלמנטרית, הוא החנה את מכוניתו על מדרכה והראה את המעבר הפרלמנטרי שלו למשטרה שניסתה לגרור את רכבו; כדי להתנגד לשחיתות, הוא ערך בדיקת פוליגרף לפיה מעולם לא קיבל שוחד.[6] עם זאת, רוברט פיצו האשים את מטוביץ' בחוסר כנות באשר להוצאת מכירה פיקטיבית של עסק ההוצאה לאור שלו בסכום של 122 מיליון קורונה סלובקית לעובד פאבל וונדאק, שכביכול קיבל את הכסף מחשבון פנימי. מטוביץ' הכחיש את הטענות הללו.[3]

ראש ממשלת סלובקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגתו של מטוביץ', OĽaNO קיבלה את מירב הקולות בבחירות לפרלמנט 2020 בסלובקיה שנערכו ב-29 בפברואר 2020 וזכתה ב-53 מושבים באספה הלאומית המונה 150 חברים עם 25.02% מהקולות.[4] השחיתות הייתה נושא מרכזי בבחירות, שסייעו למטוביץ', שכבר מזמן מיצב עצמו כפעיל נגד השחיתות.[7]

ב-13 במרץ הודיע מטוביץ' כי הגיע להסכמה לקואליציה שלטונית עם שאר המפלגות המרכזיות והימניות כמו "אנו משפחה", "חירות וסולידריות" ו"למען העם", אם כי הם לא הסכימו על תוכנית ממשלה משותפת. הוא לא חשף את המינויים שלו לקבינט החדש.[8] מטוביץ' הגיש את הרכב הקבינט שלו לנשיאה זוזאנה צ'פוטובה ב-16 במרץ; היא קיבלה את כל המינויים. הרכב הקבינט החדש נחשף ב-18 במרץ והושבעה ב-21 במרץ.[9][10][11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איגור מטוביץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Reuters (21 במרץ 2020). "Slovakia president appoints centre-right coalition government". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-24 במרץ 2020. 
  2. ^ Kirschbaum, Stanislav J. (2013). Historical Dictionary of Slovakia (באנגלית). Scarecrow Press. עמ' 213. ISBN 978-0-8108-8030-6. 
  3. ^ 1 2 3 "Igor Matovič". Webnoviny.sk. בדיקה אחרונה ב-20 במרץ 2020. 
  4. ^ 1 2 "Slovakia election: seismic shift as public anger ousts dominant Smer-SD party". The Guardian. Agence France-Presse. 1 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-20 במרץ 2020. 
  5. ^ Michaela Terenzani-Stanková (10 בפברואר 2011). "Coalition loses another MP". The Slovak Spectator. בדיקה אחרונה ב-20 במרץ 2011. 
  6. ^ Cameron, Rob (4 במרץ 2020). "Europe's Mr Ordinary prepares for power". BBC News. בדיקה אחרונה ב-14 במרץ 2020. 
  7. ^ "Slovakia: the end of Smer’s rule, the triumph of Igor Matovič". OSW Centre for Eastern Studies (באנגלית). 2 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-20 במרץ 2020. 
  8. ^ "Slovak election winner secures four-party coalition with cabinet deal". Reuters (באנגלית). 13 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-14 במרץ 2020. 
  9. ^ "Matovič predstaví ministrov zrejme až v stredu". Denník SME (בסלובקית). TASR. 17 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-20 במרץ 2020. 
  10. ^ "Nie Grendel, ministrom vnútra bude Mikulec. Matovič predstavil svoju vládu". HNonline (בסלובקית). TASR. 18 במרץ 2020. בדיקה אחרונה ב-20 במרץ 2020. 
  11. ^ Brokaw, Sommer. "Igor Matovic sworn in as Slovakia's prime minister". UPI. בדיקה אחרונה ב-21 במרץ 2020.