אידה קמינסקה
 | |
| לידה |
18 בספטמבר 1899 אודסה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
21 במאי 1980 (בגיל 80) ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, פולין, ישראל |
| שנות הפעילות | 1904 - 21 במאי 1980 (כ־76 שנים) |
| שפה מועדפת |
אנגלית, פולנית, יידיש |
| עיסוק |
שחקנית, שחקנית תיאטרון, שחקנית קולנוע, במאית תיאטרון, במאית קולנוע |
| פרסים והוקרה |
מדליית יום העצמאות ה-10 של פולין העממית |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
אידה קמינסקה (ביידיש: אידא קאמינסקא; בפולנית: Ida Kamińska; 18 בספטמבר 1899, אודסה - 21 במאי 1980, ניו יורק) הייתה אמנית במה וקולנוע יהודייה, שפעלה בעיקר ביידיש, בפולין ומאוחר יותר בארצות הברית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קמינסקה היא בתם של מייסדי התיאטרון היהודי הנודד, אסתר רחל קמינסקה ואברהם יצחק קמינסקי. הופעתה הראשונה על הבמה הייתה כבר בגיל חמש ואילו בסרט הופיעה לראשונה בגיל שתים עשרה (בסרט "מירל'ה אפרת"). בימי השואה נמלטה מזרחה לבישקק, וב-1947 חזרה לפולין, שם ייסדה את התיאטרון היהודי בוורשה, הנושא את שמה ואת שם אמה עד עצם היום הזה. ב-1968 נסעה לארצות הברית למסע הופעות, ועם פלישת הכוחות הסובייטים לפראג באותה שנה, נסעה לישראל ובצעד הפגנתי ויתרה על אזרחותה הפולנית וקיבלה אזרחות ישראלית. כעבור זמן קצר עברה לארצות הברית, והתאזרחה בה.
היא הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר לשנת 1966 על משחקה בסרט הצ'כוסלובקי "החנות ברחוב הראשי".
משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אידה קמינסקה נישאה פעמיים. בעלה הראשון היה השחקן-במאי זיגמונט טורקוב ואילו בעלה השני היה השחקן מאיר מלמן.
אידה הייתה אחותו של המלחין וקונצרטמייסטר (כנר ראשון) של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, יוסף קמינסקי, אמה של שחקנית התיאטרון רות קמינסקה ובת דודתו של השחקן היהודי אמריקאי דני קיי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אידה קמינסקה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אידה קמינסקה, באתר AllMovie (באנגלית)- על אידה קמינסקה באנציקלופדיה לנשים יהודיות
- אידה קמינסקה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ר. עזריה, היא באה לאחיה יוסף – ולכל אחיה היהודים, מעריב, 22 ביולי 1957
- רפאל בשן, ראיון עם אידה קמינסקה, מעריב, 1 בדצמבר 1959
- משה רון, חלומה של אידה קאמינסקה, מעריב, 12 באוקטובר 1962
- א. רמבה, אידה, מעריב, 30 באוגוסט 1968
- תמר אבידר, אידה קאמינסקה: הבית – כאן; עבודה – במקום שיוצעו התנאים הטובים ביותר, מעריב, 18 בספטמבר 1968
- חוה נובק, לבטיה של שחקנית, דבר, 20 בספטמבר 1968
- דוד לאזר, הניחו לאידה, מעריב, 26 בספטמבר 1968
- צפורה גורן (ניו-יורק), אידה זקופה כתמיד, מעריב, 11 בספטמבר 1969
- חוה נובק, אידה קמינסקה – היהודיה הנודדת, דבר, 24 ביוני 1971
- מתה השחקנית אידה קאמינסקה, דבר, 22 במאי 1980, המשך
תמונות ומסמכים של קמינסקה, באתר YIVO, המכון למחקר יהודי
