משה רון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

משה (מוקי) רון (נולד ב-20 ביולי 1945) הוא פרופסור לספרות אנגלית ולספרות השוואתית באוניברסיטה העברית, מתרגם ועורך ספרותי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה רון נולד (נולד כמשה זינגר) בשנת 1945 בפתח תקוה וגדל בתל אביב. בוגר בית הספר התיכון "אליאנס" ברמת אביב. לאחר שרותו בצה"ל למד באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים למדע המדינה, לימודים רומאניים וספרות אנגלית, לאחר מכן למד ספרות אנגלית באוניברסיטת מדינת ניו-יורק בבופאלו. רון השלים דוקטורט באוניברסיטת ייל, ב-1975 וב-1980 מונה למרצה באוניברסיטה העברית. ב-1985 הפך למרצה בכיר, וב-2005 לפרופסור חבר. ב-2007 יצא לגמלאות.

רון מתרגם מצרפתית ואנגלית ומרבה לתרגם ספרות אמריקאית עכשווית. ערך עם חנן חבר את סדרת "הכבשה השחורה" של ספרי סימן קריאה, ועבד כמתרגם וכעורך של הספריה החדשה. כיום נמנה עם עורכי "ספריה לעם" של הוצאת עם עובד ומתרגם לסדרה זו. משה רון מגיש את תוכנית ג'אז בשם "שחור וכחול, גאז' ועוד" ברדיו הר הצופים, תחנת הרדיו החינוכית של האוניברסיטה העברית.

בשנת 2015 זכה רון בתואר אביר המסדר האקדמאי מטעם ממשלת צרפת.[1]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אבדות קלות, הקיבוץ המאוחד: ספרי סימן קריאה, 2003.
  • כלים שבורים: זיכרון, זהות ובריאה ביצירת דוד שחר, הקיבוץ המאוחד, 2004.

מתרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספרי פול אוסטר (המצאת הבדידות; בארץ הדברים האחרונים; מוזיקת המקרה; לוויתן).
  • ספרי ריימונד קארבר (עוד סיפורים; סיפורים אחרונים; אף אחד לא אמר שום דבר; על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה; דבר קטן וטוב).
  • הקובץ "שבעה סיפורי דיוקן" (2001), שגם ערך אותו והוסיף לו אחרית דבר והערות.
  • ז'אק דרידה, "בית המרקחת של אפלטון" (לו הוסיף הקדמה וביאורים).
  • מתיאס אנאר, האזור (2013).

בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טקס הענקת התואר אביר במסדר העיטור האקדמאי, המכון הצרפתי בישראל, ‏4 במאי 2015