איזבל אברהרט
 |
ערך מחפש מקורות | |
 | |
| לידה |
17 בפברואר 1877 ז'נבה, שווייץ  |
|---|---|
| נהרגה |
21 באוקטובר 1904 (בגיל 27) עין ספרה, אלג'יריה |
| מקום קבורה |
אלג'יריה |
| שם עט |
Mahmoud Saadi, Nicolas Podolinsky |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, שווייץ, צרפת |
| שפות היצירה |
צרפתית, ערבית, רוסית |
| תקופת הפעילות |
? – 21 באוקטובר 1904 |
| חתימה |
 |
  | |
איזבל וילהמן מארי אברהארט (באנגלית: Isabelle Wilhelmine Marie Eberhardt, 17 בפברואר 1877 - 21 באוקטובר 1904) הייתה חוקרת וסופרת משווייץ.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כנערה קיבלה חינוך ביתי מאביה. פרסמה סיפורים קצרים תחת שם עט. התעניינה בצפון אפריקה, ונחשבת ככותבת בקיאה בנושא אף על פי שלמדה אותו רק דרך התכתבות. לאחר הזמנה מצלם לואי דוד, אברהארט עברה לאלג'יריה במאי 1897. היא התלבשה כגבר והתאסלמה ואימצה את השם סי מחמוד סעדי. הייתה חריגה בהתנהגותה והדבר גרם לה להיות מנודה בקרב המתיישבים האירופיים באלג'יריה והממשל הצרפתי.
קבלתה של אברהארט על ידי קאדריה, מסדר אסלאמי, שכנע את מנהל הצרפתים שהיא מרגלת או עוסקת בתעמולה. היא שרדה ניסיון התנקשות זמן קצר לאחר מכן. בשנת 1901 הממשל הצרפתי הורה לה לעזוב את אלג'יריה, אבל אישרו לה לחזור בשנה הבאה, אחרי שהתחתנה עם החייל האלג'ירי סלימאן איהנני. בעקבות חזרתה, אברהארט כתבה עבור עיתון שנערך על ידי ויקטור ברוקהד. בשנת 1904, בגיל 27, היא נהרגה בשיטפון ב- Aïn Sefra.
בשנת 1906 ברוקאנד התחיל לפרסם את היצירות שלה. הם זכו לשבחי ביקורת. לאחר מותה היא הפכה לסמל של שחרור משלטון צרפתי. מספר רחובות נקראו בשמה בביקאר ובאלג'יריה.
חייה היו הנושא של מספר יצירות, ביניהן הסרט "איזבל אברהארט" (1991) והאופרה "שיר מתוך סערה: חייה ומותה של איזבל אברהארט" (2012).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
