איזבל אברהרט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

איזבל וילהמן מארי אברהארט
Isabelle Wilhelmine Marie Eberhardt
לידה 17 בפברואר 1877
ז'נבה, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 באוקטובר 1904 (בגיל 27)
עין ספרה, אלג'יריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, שווייץ, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה עין ספרה עריכת הנתון בוויקינתונים
אירועים משמעותיים ניסיון לרצח (29 בינואר 1901)
המרת דת (1897) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Mahmoud Saadi, Nicolas Podolinsky עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית, רוסית, ערבית, שפות ברבריות עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איזבל וילהמן מארי אברהארטאנגלית: Isabelle Wilhelmine Marie Eberhardt,‏ 17 בפברואר 1877 - 21 באוקטובר 1904) הייתה חוקרת וסופרת משווייץ.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנערה קיבלה חינוך ביתי מאביה. פרסמה סיפורים קצרים תחת שם עט גברי. התעניינה בצפון אפריקה, ונחשבת ככותבת בקיאה בנושא אף על פי שלמדה אותו רק דרך התכתבות. לאחר הזמנה מהצלם לואי דוד, אברהארט עברה לאלג'יריה במאי 1897. היא התלבשה כגבר, התאסלמה ואימצה את השם סי מחמוד סעדי. בגלל התנהגותה החריגה היתה אברהארט מנודה בקרב המתיישבים האירופיים באלג'יריה והממשל הצרפתי.

אברהארט התקבלה למסדר האיסלאמי קאדריה, ולכן הממשל הצרפתי חשד שהיא מרגלת או מסיתה. היא שרדה ניסיון התנקשות זמן קצר לאחר מכן. בשנת 1901 הממשל הצרפתי הורה לה לעזוב את אלג'יריה, אבל אישרו לה לחזור בשנה הבאה, אחרי שהתחתנה עם החייל האלג'ירי סלימאן איהנני. בעקבות חזרתה, אברהארט כתבה עבור עיתון שנערך על ידי ויקטור ברוקנד. בשנת 1904, בגיל 27, היא נהרגה בשיטפון ב- Aïn Sefra.

בשנת 1906 ברוקנד התחיל לפרסם את יצירותיה, שזכו לשבחי הביקורת. לאחר מותה היא הפכה לסמל של שחרור מהשלטון הצרפתי, ומספר רחובות נקראו על שמה בביקאר ובאלג'יריה. 

חייה היוו השראה למספר יצירות, ביניהן הסרט "איזבל אברהארט" (1991) והאופרה "שיר מתוך סערה: חייה ומותה של איזבל אברהארט" (2012).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איזבל אברהרט בוויקישיתוף