איזבל דה שרייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איזבל דה שרייר
Isabelle de Charrière
Belle van Zuylen
פורטרט של איזבל דה שרייר מאת מוריס-קוונטין לה טור
פורטרט של איזבל דה שרייר מאת מוריס-קוונטין לה טור, 1771, סן קנטן
לידה 20 באוקטובר 1740
טירת זוילן, מחוז אוטרכט, הולנדהולנד  הולנד
פטירה 27 בדצמבר 1805 (בגיל 65)
קולומבייר, נשאטל, שווייץשווייץ  שווייץ
שם לידה איזבל ואן טויל ואן סרוסקרקן
עיסוק משוררת, סופרת ומחזאית
לאום שווייץשווייץ, הולנדהולנד
שפות היצירה צרפתית

איזבל דה שרייר (צרפתית) או בל ואן זוילן (הולנדית)צרפתית: Isabelle de Charrière, או שם הלידה שלה בהולנדית: Isabelle van Tuyll van Serooskerken, 20 באוקטובר 1740 - 27 בדצמבר 1805) הייתה סופרת, משוררת ומחזאית שווייצרית-הולנדית, ונמנתה בין הוגי הנאורות. כיום היא ידועה בנובלות ובמכתבים שכתבה לאנשים והתפרסמו, אף על פי שכתבה גם מאמרים, לחנים, שירה והצגות. דה שרייר התעניינה רבות במצב החברתי והפוליטי של תקופתה, ועבודותיה בזמן המהפכה הצרפתית עוררו עניין אצל אקדמאים וסופרים רבים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביתה של דה שרייר ובעלה בקולומבייר, שווייץ
טירת זוילן, אוטרכט, מקום הולדתה של שרייר

איזבל ואן טויל ואן סרוסקרקן נולדה בטירת זוילן במחוז אוטרכט שבהולנד ב-20 באוקטובר 1740 לדידריק יאקוב ואן טויל ואן סרוסקרקן (1707-1776) ולהלנה יאקובה דה ויק (1724-1768). היא הייתה הילדה הבכורה מבין שבעה ילדים. הסופר הסקוטי ג'יימס בוזוול, שהיה סטודנט למשפטים באוניברסיטת אוטרכט ואחד ממחזריה של דה שרייר, תיאר את אביה כ"אחד האצילים הוותיקים ביותר בשבעת המחוזות (של הולנד)" ואת אמה כ"גברת אמסטרדמית, בעלת ממון רב". בעונת החורף היו עוזבים את הטירה שלהם ועוברים לגור בבית חורף בעיר אוטרכט.

בשנים 1746–1753 היא גדלה בשווייץ עם מטפלת דוברת צרפתית, התגוררה בז'נבה וערכה טיולים ברחבי שווייץ וצרפת. למשך שנה שלמה דיברה אך ורק צרפתית. לכן כשחזרה מאוחר יותר להולנד, נאלצה ללמוד מחדש את שפת האם שלה, ההולנדית. הצרפתית תמשיך להיות השפה המועדפת על דה שרייר למשך כל חייה. חוסר ההשתייכות וההזדהות שלה עם העם והתרבות ההולנדית (לרבות השפה ההולנדית) הם אחד ההסברים לכך שעבודותיה וכתביה לא זכו להצלחה גדולה בארץ מולדתה.

דה שרייר נהנתה מחינוך רחב יותר מבנות גילה באותן השנים, הודות לתפיסות ליברליות של אביה ואמה שנתנו לה ללמוד מקצועות כמו מתמטיקה, פיזיקה וכיוצא בזה. לפי הידוע כיום, דה שרייר הייתה סטודנטית מוכשרת שהתעניינה במוזיקה ובמיוחד בשירה. בשנת 1785 החלה ללמוד מוזיקה אצל המלחין ניקולו אנטוניו זינגארלי.[1]

בגיל 14 התאהבה דה שרייר בגבר קתולי פולני, בשם פטר דונהוף, אך הוא לא התעניין בה. היא עזבה מאוכזבת את אוטרכט ל-18 חודשים.[2] ככל שהתבגרה התרבו המחזרים שאיזבל דחתה אותם. אחד מהם הוא הביוגרף ג'יימס בוזוול. היא ראתה בעצמה נעלה ומכובדת, ולא הסכימה להינשא לגברים בעלי דעות קדומות שוביניסטיות. היא ראתה במוסד הנישואין אמצעי לקבל חופש, אך חיפשה גם נישואים מתוך אהבה.

בסופו של דבר, בשנת 1771 (בגיל 31) נישאה לצ'ארלס דה שרייר דה פנטז (1735–1808), מורה לשעבר של אחיה. הם התיישבו בעיר קולומבייר שבנשאטל, שווייץ. הבית שבו התגוררו השניים נקנה על ידי הסבא של דה שרייר. הזוג בילה גם זמן רב בז'נבה ובפריז. דה שרייר נפטרה ב-27 בדצמבר 1805.

התכתבויות מפורסמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה שרייר התכתבה עם אנשים רבים, כמו מחזרה לשעבר, ג'יימס בוזוול, בעלה, המתורגמן שלה לגרמנית ועוד.

ב-1760 פגשה את דוד-לואי קונסטנט ד'הרמנשז (1722-1785), קצין שווייצרי נשוי הנחשב בחברה השווייצרית ל"דון חואן". לאחר לבטים רבים, התגבר הצורך של דה שרייר בביטוי עצמי על החשש מהסתבכות עם גבר נשוי, וכעבור שנתיים החלה לנהל איתו התכתבות אינטימית וסודית במהלך 15 שנה. ההתכתבויות עם קונסטנט ד'הרמנשז היו מהמשמעותיות והמפורסמות של דה שרייר.

הסופר הסקוטי ג'יימס בוזוול פגש אותה לעיתים קרובות באוטרכט ובטסל זואילן בשנים 17631764, בהיותו סטודנט למשפטים באוטרכט. הוא קרא לה זלידה והפך למכותב קבוע שלה גם לאחר שעזב את הולנד. בוזוול כתב לה כי הוא כבר לא מאוהב בה והיא השיבה לו כי גם היא לא נמשכת אליו יותר. למרות זאת, פנה בוזוול לאחיה של דה שרייר וביקש ממנו שיציע לאביה שיינשאו. אביה לא הסכים לנישואין בין השניים והזוג ניתק את הקשר.

היא התכתבה גם עם המתורגמן לגרמנית לודוויג פרדיננד הובר ועם האחיין של קונסטנט ד'הרמנשז, אותו פגשה ב-1786. חילופי מכתבים של דה שרייר עם שני אלה נמשכו עד סוף חייה.

עבודותיה המפורסמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצאות מחודשות לטקסט המקורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Œuvres complètes, Édition critique par J-D. Candaux, C.P. Courtney, P.H. Dubois, S. Dubois-de Bruyn, P. Thompson, J. Vercruysse, D.M. Wood. Amsterdam, G.A. van Oorschot, 1979–1984. Tomes 1-6, Correspondance; tome 7, Theatre; tomes 8-9, Romans, Contes et Nouvelles; tome 10, Essais, Vers, Musique. ISBN 9789028205000
  • Die wiedergefundene Handschrift: Victoire ou la vertu sans bruit. Hrsg. Magdalene Heuser. In: Editio. Internationales Jahrbuch für Editionswissenschaft. 11 (1997), p. 178–204.
  • Early writings. New material from Dutch archives. Ed. Kees van Strien, Leuven, Éditions Peeters, 2005. VI-338 p. ISBN 978-90-429-1646-3
  • Correspondances et textes inédits. Ed. Guillemette Samson, J-D. Candaux, J. Vercruysse et D. Wood. Paris, Honoré Champion, 2006 423 p. ISBN 978-2-7453-1310-2

תרגומים לאנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Letters written from Lausanne. Translated from the French. Bath, printed by R. Cruttwell and sold by C. Dilly, Poultry, London, 1799. 2 vols. viii, 175 p. + 200 p. .
  • Four tales by Zélide. Translated and abridged by S[ybil]. M[arjorie]. S[cott-Cuffe] with an introduction by Geoffrey Scott. [The Nobleman, Mistress Henley, Letters from Lausanne, Letters from Lausanne-Caliste]. London, Constable, 1925. xxix, 263 p. Reprint by Books for Libraries Press, Freeport, NY, 1970. Reprint by Turtle Point Press, Chappaqua, New York, 1997. 304 p. ISBN 978-1-933527-17-8
  • Letters from Mistress Henley published by her friend. Translation Philip Stewart and Jean Vaché. Introduction, notes and bibliography by Joan Hinde Stewart & Philip Stuart. New York, The Modern Language Association of America, 1993. xxix, 42 p.
  • Letters from Switzerland. [Letters from Neuchatel, Letters from Mistress Henley, Letters from Lausanne, Letters from Lausanne-Caliste]. Ed., translation and biography James Chesterman. Cambridge U.K., Carole Green Publishing, 2001. xii, 276 p. ISBN 9781903479032
  • Three women. A novel by the abbé de la Tour. Translation Emma Rooksby. New York, The Modern Language Association of America, 2007. xii, 176 p. ISBN 9780873529419
  • The Nobleman and Other Romances. [The Nobleman; Letters from Neuchâtel; Letters from Mistress Henley Published by Her Friend; Letters from Lausanne: Cécile; Eaglonette and Suggestina, or, On Pliancy; Émigré Letters; Fragments of Two Novels Written in English: A Correspondence, Letters from Peter and William; Constance's Story; Saint Anne], Translated, introduction and notes Caroline Warman. Cover ill. Joanna Walsh. New York, Penguin Classics, 2012. XXXIII, 439 p. ISBN 978-0-14-310660-9
  • Honorine d'Userche [a novella by Abbé de la Tour], translator Caroline Omolesky, e-book, Messidor Press, 2013.

התכתבויות ומכתבים שלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Boswell in Holland, including his correspondence with Belle de Zuylen (Zélide). Ed. Frederick Pottle. 428 p. London: William Heinemann, 1952.
  • Letter of Isabelle de Charrière to James Boswell 27 March 1768. Published in The General Correspondence of James Boswell (1766–1769), ed. Richard Cole, Peter Baker, Edinburgh University Press, 1993, vol.2, p. 40-41.
  • There are no letters like yours. The correspondence of Isabelle de Charrière and Constant d'Hermences. Translated, with an introduction and annotations by Janet Whatley and Malcolm Whatley. Lincoln NE, University of Nebraska Press, 2000. xxxv, 549 p.

הנצחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אסטרואיד 9604 בלואנזוילן - נקרא על שמה בשנת 1991.
  • הסרט "בל ואן זוילן, מאדאם דה שרייר" שיצא בשנת 1993.
  • היכל על שמה באוניברסיטת אוטרכט.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שרית בורנשטיין, הפילוסופית והפילוסופים - איזבל דה שרייר והוגי הנאורות, הוצאת כרמל, 2019
  • Geoffrey Scott. The portrait of Zélide. London, Constable, 1925. xiii, 215 p. Scott on Zélide : the portrait of Zélide. Introduction by Richard Holmes. London, Flamingo, 2002. Reprint by Turtle Point Press, New York, 2010. 256 p. with an introduction by Shirley Hazzard, afterword by Richard Dunn.
  • Constance Thompson Pasquali, Madame de Charrière à Colombier : iconographie, Neuchâtel, Bibliothèque de la Ville, 1979
  • C.P. Courtney. Isabelle de Charrière (Belle de Zuylen). A secondary bibliography. Oxford, Voltaire Foundation, 1982. 50 p.
  • C.P. Courtney. Isabelle de Charrière and the 'Character of H.B. Constant'. A false attribution. In: French Studies (Oxford), 36 (1982), no. 3, p. 282-289.
  • C.P. Courtney, Belle van Zuylen and Philosophy. Utrecht, Universiteit Utrecht, 1995. 32 p.
  • Jacquline Letzter and Robert Adelson, Women Writing Opera: Creativity and Controversy in the Age of the French Revolution. Berkeley, University of California Press, 2001. xvii, 341 p. ISBN 978-0520226531
  • Carla Alison Hesse, The other enlightenment: how French women became modern. Princeton NJ, Princeton University Press, 2001. - XVI, 233p. ISBN 978-0691114804
  • Vincent Giroud and Janet Whatley, Isabelle de Charrière. Proceedings of the international conference held at Yale University, 2002. New Haven CT. The Beinecke rare book and manuscript library, 2004. v, 151 p. ISBN 978-0845731604
  • Jelka Samsom, Individuation and attachment in the works of Isabelle de Charrière New York, Peter Lang, 2005. ISBN 978-3039101870
  • Monique Moser-Verrey, Isabelle de Charrière and the Novel in the 18th century. Utrecht, Universiteit Utrecht, 2005. 32 p.
  • Nicole Pellegrin, Useless or pleasant? Women and the writing of history at the time of Belle van Zuylen (1740–1805). Utrecht, University Utrecht, 2005. 32 p.
  • Suzan van Dijk, Valérie Cossy, Monique Moser, Madeleine van Strien, Belle de Zuylen/Isabelle de Charrière: Education, Creation, Reception. Amsterdam, Rodopi, 2006, 343 p. ISBN 978-90-420-1998-0
  • Gillian E. Dow, Translators, interpreters, mediators: women writers 1700-1900. [Mary Wollstonecraft, Isabelle de Charrière, Therese Huber, Elizabeth Barrett Browning, Fatma Aliye, Anna Jameson, Anne Gilchrist] Oxford, Peter Lang, 2007. 268 p. ISBN 978-3-03911-055-1
  • Heidi Bostic, The fiction of enlightenment: women of reason in the French eighteenth century [Francoise de Graffigny, Marie-Jeanne Riccoboni, Isabelle de Charrière]. Newark DE, University of Delaware Press, 2010. 270 p. ISBN 978-1611491302
  • Lettre de Zuylen et du Pontet 1976-2005
  • Cahiers ISABELLE DE CHARRIÈRE / BELLE DE ZUYLEN Papers 2006-
  • Sarit Borenshtein,, בורנשטין, שרית מאת: שרית בורנשטיין The Woman-Philosopher and Philosophes: Isabelle de Charrière and The Enlightenment Thinkers.הפילוסופית והפילוסופים: איזבל דה-שרייר והוגי הנאורות / Ramat Gan, Bar-Ilan University, 2009.

:- Sarit Borenshtein, The woman-philosopher and the "Philosophes: Isabelle de Charrière and the enlightenmen Thinkers. {Jerusalem], Carmelph.2018,

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איזבל דה שרייר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "בל ואן זוילן", Grove Music Online. Oxford Music Online, אוניברסיטת אוקספורד
  2. ^ מכתבה הראשון לדונהוף(הקישור אינו פעיל, 23 בספטמבר 2017)