איזלר סולומון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איזלר סולומון, 1948

איזלר סולומוןאנגלית: Izler Solomon, ‏ 11 בינואר 1910 - 6 בדצמבר 1987) היה מנצח אמריקאי, שעיקר פעילותו התנהלה במערב התיכון של ארצות הברית.

סולומון נולד בסיינט פול, מינסוטה. בשנת 1936 החל לנצח על התזמורת הסימפונית של אילינוי ובמשרה זו כיהן עד 1941. באילינוי ניצח בהופעות בכורה על יותר מ-150 יצירות אמריקאיות. בשנים הבאות היה מנהל מוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית של קולומבוס, אוהיו (1941 - 1949) ושל התזמורת הסימפונית של אינדיאנפוליס (1956 - 1976). כמנצח אורח הופיע סולומון עם תזמורת פילדלפיה, התזמורת הסימפונית של שיקגו, התזמורת הפילהרמונית הישראלית והפילהרמונית של אוניברסיטת אינדיאנה. הקריירה שלו נקטעה בבת אחת בגלל אירוע מוחי, שפקד אותו בשנת 1976.

סולומון הוציא כמה וכמה הקלטות משובחות, ביניהן הקלטת ביצוע הבכורה העולמי של הקונצ'רטו השני לכינור של מקס ברוך, עם התזמורת הסימפונית של RCA ויקטור ויאשה חפץ כסולן בשנת 1954.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איזלר סולומון בוויקישיתוף


הקודם:
פאביין סוויצקי
מנהלים מוזיקליים, התזמורת הסימפונית של אינדיאנפוליס

1956-1976

הבא:
ג'ון נלסון