מקס ברוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקס ברוך

מקס ברוך (6 בינואר 1838 - 20 באוקטובר 1920) היה מלחין, מנצח ומורה גרמני בן המאה ה-19, שסגנונו נוטה יותר לרומנטיקה הקלאסית בנוסח יוהנס ברהמס מאשר ל"מוזיקה החדשה" בנוסח פראנץ ליסט וריכרד וגנר.

ברוך נולד בקלן, במהלך הקריירה המוזיקלית שלו עבר בין ערים שונות בגרמניה: בשנים 1862-1864 היה במנהיים, משנת 1865 עד 1867 עבד בקובלנץ ואחר, עד 1870, בזונדרהאוזן, משם עבר לשנתיים לעבוד בברלין. מ-1873 עד 1878 עבד באופן פרטי בבון. בשנים 1880-1883 יצא לאנגליה, שם ניצח על הפילהרמונית המלכותית של ליברפול. משנת 1890 עד 1910 לימד ברוך בבית הספר הגבוה למוזיקה בברלין. בין תלמידיו שם היה המלחין הבריטי ראלף ווהן ויליאמס.

מקס ברוך חיבר יצירות סימפוניות, מוזיקה קאמרית ויצירות ווקאליות. שתי יצירותיו המפורסמות ביותר הן הקונצ'רטו לכינור מס' 1 אופוס 26 בסול מינור וכן כל נדרי, יצירה לצ'לו ותזמורת, המבוססת על התפילה הידועה בשם זה, הנאמרת בבתי-הכנסת בליל יום הכיפורים. יצירות נודעות אחרות פרי עטו: "פנטסיה סקוטית" לכינור ולתזמורת, קונצ'רטו לוויולה, קלרנית ותזמורת, "שמונה קטעים" לויולה, קלרנית ופסנתר.

קונצ'רטו לשני פסנתרים שכתב בשנת 1916 נשכח למשך שנים רבות אחרי ביצוע כושל בארצות הברית, ורק בשנת 1974 בוצע מחדש בגרסה המקורית של המלחין.

מקס ברוך מת בפרידנאו, ליד ברלין, בשנת 1920.

P music.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.