אילנה זפרן

אילנה זפרן
	אילנה זפרן, דיוקן עצמי עם חתולות
לידה	1 באוקטובר 1972 (בת 51); רחובות, ישראל
מקום לימודים	האקדמית גליל מערבי
תחום יצירה	קומיקס
	www.ilanazeffren.com

אילנה זֶפרֶן (נולדה ב-1 באוקטובר 1972) היא קומיקסאית וקריקטוריסטית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זפרן נולדה למשפחה קונסרבטיבית ברחובות, וגדלה באשקלון. למדה עיצוב במכללת הגליל המערבי. מתגוררת כיום בתל אביב. זפרן היא לסבית, ועובדה זו מופיעה בהרחבה ביצירתה.

בשנים 2004–2005 פרסמה טור קומיקס בשם "לסביקס" בכתב העת "הזמן החדש". בשנים 2005–2006 פרסמה רצועת קומיקס בשם "פּוּסיקאט" בכתב העת "עלמה". בשנת 2005 יצא לאור בהוצאת מפה רומן גרפי פרי עטה, "סיפור ורוד", המספר את סיפורה של קהילת הלהט"ב בישראל, שבו משולב סיפורה האישי של זפרן.

בשנים 2006–2013 הופיע במקומוני "עכבר העיר" עמוד קומיקס פרי עטה בשם "רישומון". גיבוריו הן זוג הנשים "אמא 1" (שהיא זפרן עצמה) ו"אמא 2" (זוגתה של זפרן), והחתולים רפי וספגטי. זפרן סיפרה על טור זה:

דרך הקומיקס אני מציגה את הלסביות שלי כמשהו נורמטיבי ומובן מאליו. ברור שיש בזה משהו חתרני, כי זוגיות לסבית אינה נורמטיבית עדיין. מצד שני, זה מעניק לטור איזשהו נופך מיינסטרימי ולא מיליטנטי, וזה אולי גם מסביר למה הטור הפך להיות אהוב גם על מבוגרים וגם על ילדים.^[1]

האוסף ״רישומון״ ראה אור בבריטניה תחת השם Urban Tails.

בתחילת 2013 פורסם באתר "הארץ" עיבוד שלה לרומן גרפי של הסיפור "יגון", מאת אנטון צ'כוב (בתרגומם של מ.ז. וולפובסקי ועמנואל ביחובסקי).^[2]

בשנת 2013, עם סגירתו של "עכבר העיר", עברו החתולים רפי וספגטי למדור "פינת ליטוף" במוסף "הארץ", המתפרסם עד היום בעיתון, אחת לשבוע, בימי שישי, וכן לבלוג של רפי וספגטי באתר "הארץ".^[3] בשנת 2014 יצא לאור הספר "רישומון", שהוא אוסף הטורים בשם זה שהופיעו ב"עכבר העיר".

בין השנים 2015 ל-2020 יצאו לאור שלושה ספרי אוסף של "פינת ליטוף" וחוברות הקומיקס "ספגטי! החתולה היפה בתבל", "הכול אודות רפי" ו"מלעיל ומלרע"בהוצאה עצמית של זפרן.

לדברי זפרן, הבחירה להביע את עמדותיה באמצעות ציור קורותיהם ומחשבותיהם של חתוליה הייתה מקרית, אבל הגיונית:

״לא קמתי בוקר אחד ואמרתי ״הקטע שלי יהיה קומיקס חתולים״, זה פשוט קרה. אבל כשחושבים על זה זה הגיוני כי כן היתה לי מהתחלה נטייה לקומיקס אוטוביוגרפי ובגלל שתמיד יש לי חתול אחד זה הגיוני שחתול ייצג אותי.״^[4]

בשנת 2022 ראה אור בהוצאת טל-מאי ספרה של זפרן ״נמוכונת״ - שאותו כתבה ואיירה.

מאז 2021 מפרסמת זפרן סטריפים שבועיים קצרצרים של קומיקס במדיות החברתיות של האתר האמריקאי icanhascheezburger, וב-2022 החלה לפרסם מדי חודש כפולת קומיקס בשם "אילני והחבר'ה" - העוקב אחר חבורת צפרדעים וחיות אחרות - בעיתון "נשיונל ג'אוגרפיק קידס ישראל".

כמו כן, פרסמה זפרן סיפורים קצרים בקומיקס בכתבי עת ובאנתולוגיות בישראל ומחוצה לה. סיפור פרי עטה התפרסם באנתולוגיה Drawing Power שזכתה בפרס אייזנר בקטגוריית אנתולוגיית הקומיקס הטובה ביותר - הפרס החשוב ביותר בתעשיית הקומיקס הבינלאומית^[5].

זפרן איירה את ספרי הילדים "ג'ורג'י" מאת דקלה קידר, "אלימיאו" מאת יהונתן גפן ו"אני מחליט מה יהיה" מאת שמואל חיימוביץ.

תערוכת קומיקס ואיורים ״חתולים וחיות אחרות״^[6], המוקדשת ליצירתה של זפרן נפתחה ב״בית מיכל״ ברחובות ביולי 2023.

זפרן לקחה חלק בתערוכה ״ההיסטוריה המטורפת של האיור הישראלי״ שיצרו האמנים זאב אנגלמאיר, קרן כץ, לילך רז (אוצר: יובל סער), תערןכה שבה צולמו אמני קומיקס ישראלים בשחזור של יצירות אמנות קלאסיות. זפרן צולמה בדמותה של ״מוזגת החלב״ על פי ציור של ורמיר^[7].