לדלג לתוכן

אינטליגנציה רוחנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אינטליגנציה רוחנית היא מונח המשמש כדי לציין הקבלות רוחניות עם מנת משכל (IQ) ואינטליגנציה רגשית (EQ).

מקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנה זוהר (אנ') טבעה את המונח "אינטליגנציה רוחנית" והציגה את הרעיון ב-1997 בספרה ReWiring the Corporate Brain.[1]

באותה שנה, 1997, קן אודונל, סופר ויועץ אוסטרלי המתגורר בברזיל, הציג גם את המונח "אינטליגנציה רוחנית" בספרו Endoquality – הממדים הרגשיים והרוחניים של האדם בארגונים.[2]

בשנת 2000, בספר "אינטליגנציה רוחנית", הסופר סטיבן בנדיקט תיאר את הרעיון כנקודת מבט המציעה דרך להפגיש בין הרוחני והחומרי, שבסופו של דבר עוסק ברווחת היקום וכל מי שחיים בו.[3]

הווארד גרדנר, הממציא של תאוריית האינטליגנציות המרובות, בחר שלא לכלול אינטליגנציה רוחנית ב"אינטליגנציות" שלו בשל האתגר של קודקוד קריטריונים מדעיים הניתנים לכימות[4]. במקום זאת, גרדנר הציע "אינטליגנציה קיומית" כבת קיימא[5].

מחקרים עדכניים ממשיכים לחקור את תחום האינטליגנציה הרוחנית (המקוצר לעיתים קרובות כ"SQ" או "SI") וליצור כלים למדידה ופיתוחה. עד כה, מדידת אינטליגנציה רוחנית נטתה להסתמך על מכשירי הערכה עצמית, שעלולים להיות רגישים לדיווח שקרי, או לא אמין.

בעבודת הדוקטורט שלו משנת 2009, מצא יוסי עמרם שהמדד המדווח על עצמו של אינטליגנציה רוחנית מנבא את יעילות המנהיגות כפי שדורגה על ידי צופים מבחוץ.

מחקרים של חוקרים אחרים הראו ש-SI של מנהיגים יכול לחזות מגוון של תוצאות חיוביות, כמו ביצועים פיננסיים של הארגונים שלהם.[6] מחקרים בשיטות צולבות, נותנים תוקף כולל למבנה האינטליגנציה הרוחנית.

סקירה רחבה של המחקר על SI הראתה כי 1. קיימים מספר מכשירי מדידה תקפים, 2. הם מציעים תוקף ניבוי מצטבר חיובי על פני מגוון תוצאות רצויות, ו-3. יש בסיס נוירולוגי וביולוגי לאינטליגנציה רוחנית, המדגיש את הסבירות של יכולת ההסתגלות האבולוציונית שלה.[7] כל אלה תומכים בתוקף של SI כאינטליגנציה.

יישומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וריאציות של אינטליגנציה רוחנית משמשות לעיתים במסגרות ארגוניות כאמצעי להנעת עובדים,[8] ומתן מסגרת לא דתית ורגישה לגיוון לטיפול בסוגיות ערכיות במקום העבודה[9]. לפי סטיבן קובי, "האינטליגנציה הרוחנית היא המרכז והבסיסית ביותר מכלל האינטליגנציות, מכיוון שהיא הופכת למקור ההדרכה עבור האחרים"[10].

הגדרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדרות של אינטליגנציה רוחנית מסתמכות על המושג רוחניות כמובדל מדתיות – אינטליגנציה קיומית[11].

דנה זוהר הגדירה 12 עקרונות העומדים בבסיס האינטליגנציה הרוחנית[12]:

  1. מודעות עצמית: לדעת במה אני מאמין ומעריך, ומה מניע אותי עמוקות.
  2. ספונטניות: לחיות בתוך הרגע ולהגיב אליו.
  3. להיות מונחה חזון וערכי: לפעול מתוך עקרונות ואמונות עמוקות, ולחיות בהתאם.
  4. הוליזם: ראיית דפוסים גדולים יותר, מערכות יחסים וקשרים; בעל תחושת שייכות.
  5. חמלה: בעל איכות של "להרגיש-עם" ואמפתיה עמוקה.
  6. חגיגת השונות: הערכת אנשים אחרים על השונות ביניהם, לא למרותם.
  7. עצמאות שדה: עמידה מול ההמון ובעלי אמונות משלו.
  8. ענווה: יש תחושה של להיות שחקן בדרמה גדולה יותר, של המקום האמיתי של האדם בעולם.
  9. נטייה לשאול יסודי "למה?" שאלות: צורך להבין דברים ולרדת לעומקם.
  10. יכולת מסגרת מחדש: עמידה מאחור ממצב או בעיה וראיית התמונה הרחבה יותר או ההקשר הרחב יותר.
  11. שימוש חיובי במצוקות: למידה וצמיחה מטעויות, נסיגות וסבל.
  12. תחושת ייעוד: הרגשה שנקראת לשרת, להחזיר משהו.

קן ד'אוניל, תומך בגישה שמשלבת[13] אינטליגנציה רוחנית (SQ) עם אינטליגנציה רציונלית (IQ) וגם אינטליגנציה רגשית (EQ). IQ עוזר לנו ליצור אינטראקציה עם מספרים, נוסחאות ודברים, EQ עוזר לנו לתקשר עם אנשים ו-SQ עוזר לנו לשמור על איזון פנימי. כדי לחשב את רמת ה-SQ של האדם הוא מציע את הקריטריונים הבאים:

  1. כמה זמן, כסף ואנרגיה ומחשבות אנחנו צריכים כדי להשיג תוצאה רצויה.
  2. כמה כבוד דו-צדדי קיים ביחסים שלנו.
  3. כמה "נקי" משחק שאנחנו משחקים עם אחרים.
  4. כמה כבוד יש לנו בשמירה על כיבוד כבודם של אחרים.
  5. כמה שלווים אנחנו נשארים למרות עומס העבודה.
  6. עד כמה ההחלטות שלנו הגיוניות.
  7. כמה יציבים אנחנו נשארים במצבים מטרידים.
  8. באיזו קלות אנו רואים סגולות אצל אחרים במקום פגמים.

רוברט אמונס מגדיר אינטליגנציה רוחנית כ"שימוש אדפטיבי במידע רוחני כדי להקל על פתרון בעיות יומיומיות והשגת מטרות.[14] במקור הוא הציע 5 מרכיבים של אינטליגנציה רוחנית:

  1. היכולת להתעלות מעל הפיזי והחומר.
  2. היכולת לחוות מצבי תודעה מוגברים.
  3. היכולת לקדש את החוויה היומיומית.
  4. היכולת לנצל משאבים רוחניים לפתרון בעיות.
  5. היכולת להיות סגולה.

היכולת החמישית הוסרה מאוחר יותר בשל התמקדותה בהתנהגות אנושית ולא ביכולת, ובכך לא עמדה בקריטריונים מדעיים שנקבעו בעבר לאינטליגנציה.

פרנסס ווהן מציעה את התיאור הבא: "אינטליגנציה רוחנית עוסקת בחיים הפנימיים של הנפש והרוח והקשר שלה להיות בעולם.[15]

סינדי וויגלסוורת' מגדירה אינטליגנציה רוחנית כ"יכולת לפעול בחוכמה וחמלה, תוך שמירה על שלווה פנימית וחיצונית, ללא קשר לנסיבות"[16]. היא מפרקת את הכישורים המרכיבים את SQ ל-21 מיומנויות, מסודרות למודל של ארבעה רבעונים בדומה למודל הנפוץ של דניאל גולמן של אינטליגנציה רגשית או EQ. ארבעת הרבעים של האינטליגנציה הרוחנית מוגדרים כ:

  1. מודעות עצמית גבוהה יותר / אגו עצמי
  2. מודעות אוניברסלית
  3. שליטה עצמית גבוהה / אגו עצמי
  4. נוכחות רוחנית / שליטה חברתית[16]

יוסי עמרם מגדיר אינטליגנציה רוחנית כ"יכולת ליישם ולגלם משאבים ותכונות רוחניות כדי לשפר את התפקוד והרווחה היומיומית". בהתבסס על ראיונות עם שבעים ואחד מנהיגים רוחניים שנבחרו על ידי עמיתיהם, התיאוריה המבוססת האקומנית של אינטליגנציה רוחנית כפי שהוצגה בכנס השנתי ה-115 של האגודה הפסיכולוגית האמריקאית מדגישה שבעה נושאים עיקריים שהם אוניברסליים בכל מסורות הרוח והחוכמה של העולם. הם:

  1. תודעה: בעל מודעות וידע עצמי מפותחים, מעודנים.
  2. חסד: חיים בהתאמה עם הקדושה, מפגינים אהבה ואמון בחיים.
  3. המשמעות: חווית משמעות בפעילות היומיומית באמצעות תחושת ייעוד וקריאה לשירות, לרבות מול כאב וסבל.
  4. התעלות: זיהוי מעבר לאני האגו הנפרד לתוך שלמות מחוברת.
  5. אמת: חיים בקבלה פתוחה, סקרנות ואהבה לכל הבריאה (כל מה שיש).
  6. שלווה: כניעה בשלווה לעצמי (אמת, אלוהים, טבע מוחלט, אמיתי).
  7. כיווניות פנימית: שמירה על חופש פנימי בהתאם לפעולה אחראית וחכמה.

דייוויד קינג ביצע מחקר על אינטליגנציה רוחנית באוניברסיטת טרנט בפטרבורו, אונטריו, קנדה. קינג מגדיר אינטליגנציה רוחנית כמערכת של יכולות מנטליות הסתגלותיות המבוססות על היבטים לא חומריים וטרנסצנדנטיים של המציאות, במיוחד היכולת:

"...לתרום למודעות, אינטגרציה ויישום אדפטיבי של ההיבטים הלא-חומריים והטרנסצנדנטיים של הקיום של האדם, מה שמוביל לתוצאות כגון רפלקציה קיומית עמוקה, שיפור המשמעות, הכרה בעצמי טרנסצנדנטי ושליטה במצבים רוחניים[17]".

קינג מציע עוד ארבע יכולות ליבה של אינטליגנציה רוחנית:

  1. חשיבה קיומית ביקורתית: היכולת להרהר באופן ביקורתי בטבע הקיום, המציאות, היקום, המרחב, הזמן וסוגיות קיומיות/מטפיזיות אחרות; גם היכולת להרהר בנושאים לא-קיומיים ביחס לקיומו של האדם (כלומר, מנקודת מבט קיומית).
  2. הפקת משמעות אישית: היכולת להפיק משמעות ומטרה אישית מכל החוויות הפיזיות והנפשיות, לרבות היכולת ליצור ולשלוט בתכלית חיים.
  3. מודעות טרנסנדנטלית: היכולת לזהות ממדים/דפוסים טרנסצנדנטיים של העצמי (כלומר, עצמי טרנסצנדנטי או טרנסצנדנטי), של אחרים ושל העולם הפיזי (למשל, אי-חומריות) במהלך מצבי תודעה נורמליים, בליווי היכולת לזהות אותם. יחס לעצמי ולפיזי.
  4. הרחבת מצב מודע: היכולת להיכנס ולצאת ממצבי תודעה גבוהים יותר (למשל תודעה טהורה, תודעה קוסמית, אחדות, אחדות) ומצבי טראנס אחרים לפי שיקול דעתו האישי (כמו בהתבוננות עמוקה, מדיטציה, תפילה וכו').[17]

כמו כן, גם Vineeth V. Kumar ומנג'ו מהטה חקרו את הרעיון בהרחבה. תוך הפעלת המבנה, הם הגדירו אינטליגנציה רוחנית כ"יכולת של אדם להחזיק במטרה רלוונטית חברתית בחיים על ידי הבנת ה'עצמי' ובעל מידה גבוהה של מצפון, חמלה ומחויבות לערכים אנושיים".[18]

מדידה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדידת אינטליגנציה רוחנית מסתמכת לרוב על דיווח עצמי. יוסי עמרם וכריסטופר דרייר פיתחו ואימתו את סולם האינטליגנציה הרוחנית המשולבת (באנגלית ראשי תיבות של המונח a self-report measure of spiritual intelligence – ISIS) – מדד דיווח עצמי של אינטליגנציה רוחנית, שהראה מבנה גורמים משביע רצון, עקביות פנימית, מבחן- לבדוק מהימנות מחדש ולבנות תוקף.[19] יישומים של דאעש על ידי חוקרים אחרים הראו כי "האמינות של ISIS הייתה גבוהה (כלומר, מדד אלפא של קרונבך = 0.97)" וכי היה "קשר חיובי משמעותי בין האינטליגנציה הרוחנית של העובדים לשביעות רצונם בעבודה.[20] הוא מורכב מעשרים ושניים תת-סולמות המעריכים יכולות SI נפרדות הקשורות ליופי, הבחנה, חוסר אגו, שוויון נפש, חופש, הכרת תודה, עצמי גבוה, הוליזם, אימננטיות, שלמות פנימית, אינטואיציה, שמחה, מיינדפולנס, פתיחות., תרגול, נוכחות, מטרה, קשר, קדושה, שירות, סינתזה ואמון. עשרים ושניים תת-סולמות אלו מקובצים לחמישה תחומים: תודעה, חסד, משמעות, התעלות ואמת. מאז תורגם דאעש למספר שפות אחרות ואושר על ידי חוקרים אחרים.[21][22]

דייוויד קינג וטרזה ל. דק'יקו פיתחו מדד לדיווח עצמי, Inventual Intelligence Self-Report Inventory (SISRI-24) עם תמיכה פסיכומטרית וסטטיסטית על פני שני מדגמים אוניברסיטאיים גדולים.[17] סינדי וויגלסוורת' פיתחה את ה-SQ21, מלאי להערכה עצמית שנבדק בצורה חיובית עבור תקפות קריטריונים ותקפות בונה בדגימות מובהקות סטטיסטית[23]. מודל SQ ומכשיר הערכה של Wigglesworth שימשו בהצלחה במסגרות ארגוניות.[24]

"קנה המידה לאינטליגנציה רוחנית" (SSI; Kumar & Mehta, 2011) הוא מדד בן 20 פריטים של דיווח עצמי של אינטליגנציה רוחנית אצל מתבגרים. הרעיון מאחורי הפיתוח של קנה מידה זה היה ליצור ולהעריך את מושג האינטליגנציה הרוחנית בתרבות הקולקטיביסטית הגובלת בפילוסופיה המזרחית. ה-SSI מדורג בסולם Likert וניתן להשלים אותו תוך 10 דקות.[25]

שאלון אינטליגנציה רוחנית בן 29 פריטים: מבחן זה נורמל על ידי Abdollahzadeh (2008) בשיתוף פעולה של Mahdieh Kashmiri ו-Fatemeh Arabameri על תלמידים. הקבוצה הרגילה הייתה 280 אנשים, 200 מהם היו סטודנטים של אוניברסיטת גורגן למשאבי טבע ו-80 סטודנטים של אוניברסיטת Payame Noor בבהשהר. מתוכם, 184 היו נשים ו-96 היו גברים. ראשית, הוכן שאלון בן 30 פריטים על ידי מפתחי המבחנים ויושם על 30 תלמידים. מהימנות הבדיקה בשלב הראשוני הייתה 0.87 בשיטת אלפא. בניתוח השאלה לפי שיטת Loop הוסרו 12 שאלות והשאלון הסופי הותאם עם 29 ביטויים. בשלב הסופי יושם השאלון על 280 נבדקים והאמינות הייתה 0.89 בשלב זה. נעשה שימוש בניתוח גורמים להערכת תקפות בנוסף לתוקף התוכן הפורמלי שהשאלות אושרו על ידי המומחים (עמיתים) והמתאם של כל השאלות היה גבוה מ-0.3. בסיבוב Varimax, נמצאו שני גורמים עיקריים להפחתת משתנים. הגורם הראשון עם 12 שאלות נקרא "הבנה ותקשורת עם מקור היקום" והגורם השני עם 17 פריטים נקרא "חיים רוחניים או הסתמכות על הליבה הפנימית". הגורם הראשון כלל את השאלות 1, 4, 5, 7, 8, 9, 11, 15, 16, 24, 27, 29 והגורם השני כלל את השאלות 2, 3, 6, 10, 12, 13, 14, 17, 18, 19, 20, 21, 22, 23, 25, 26, 28.

ביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטען שלא ניתן לזהות אינטליגנציה רוחנית כצורה של אינטליגנציה. הווארד גרדנר בחר שלא לכלול אינטליגנציה רוחנית בין האינטליגנציות שלו בשל האתגר של קודקוד קריטריונים מדעיים הניתנים לכימות.[4] מאוחר יותר, גרדנר הציע "אינטליגנציה קיומית" כבת קיימא, אך טען שעדיף -

"לשים בצד את המונח רוחני, עם הקונוטציות הגלויות והבעייתיות שלו, ולדבר במקום אינטליגנציה החוקרת את טבעו של הקיום בתלבושותיו המגוונות. לפיכך, עיסוק מפורש בעניינים רוחניים או דתיים יהיה מגוון אחד – לרוב הכי הרבה מגוון חשוב – של אינטליגנציה קיומית".[5]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Zohar, D., ReWiring the Corporate Brain: Using the New Science to Rethink How We Structure and Lead Organizations (1997; מסת"ב 9971-5-1214-9)
  2. ^ O'Donnell, Ken (1997). Endoquality – as dimensões emotionais e espirituais do ser humano nas organanizões. Brazil: Casa da Qualidade. ISBN 858565127X.
  3. ^ Levin, M., Spiritual Intelligence (2000; מסת"ב 0-340-73394-2)
  4. ^ 1 2 Gardner, Howard, A Case Against Spiritual Intelligence, The International Journal for the Psychology of Religion, Volume 10, Issue 1 January 2000, pp. 27-34
  5. ^ 1 2 Gardner, Howard, Intelligence Reframed: Multiple intelligences for the 21st Century (Basic Books, 1999) p.53
  6. ^ Ayranci, Evren (2011). "Effects of top Turkish managers' emotional and spiritual intelligences on their organizations' financial performance". Business Intelligence Journal. 4 (1): 9–32.
  7. ^ Amram, Yosi Joseph (24 בנובמבר 2022). "The Intelligence of Spiritual Intelligence: Making the Case". Religions. 13 (12): 1140. doi:10.3390/rel13121140. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ Hopelessly devoted | Money | The Guardian
  9. ^ Wigglesworth, Cindy, SQ21: The 21 Skills of Spiritual Intelligence (New York: SelectBooks, 2012, p.7)
  10. ^ Covey, Stephen, The 8th Habit: From Effectiveness to Greatness (Simon and Schuster, 2004, p.53)
  11. ^ [Koenig, H. G., McCullough, M., & Larson, D. B. (2000): The Handbook of Religion and Health. (New York: Oxford University Press, 200)
  12. ^ Zohar, D., SQ: Connecting with Our Spiritual Intelligence, London: Bloomsbury (paperback 2000), מסת"ב 1-58234-044-7
  13. ^ O'Donnell, Ken (1997). Endoquality – as dimensões emotionais e espirituais do ser humano nas organanizões. Brazil: Casa da Qualidade. pp. 44–46. ISBN 858565127X.
  14. ^ Emmons, Robert A. (בינואר 2000). "Is Spirituality an Intelligence? Motivation, Cognition, and the Psychology of Ultimate Concern". International Journal for the Psychology of Religion. 10 (1): 3–26. doi:10.1207/S15327582IJPR1001_2. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ Vaughan, Frances (באפריל 2002). "What is Spiritual Intelligence?". Journal of Humanistic Psychology. 42 (2): 16–33. doi:10.1177/0022167802422003. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ 1 2 Wigglesworth, Cindy, "Why Spiritual Intelligence is Essential to Mature Leadership", Integral Leadership Review Volume VI, No. 3, August 2006
  17. ^ 1 2 3 King, David B.; DeCicco, Teresa L. (2009). "A Viable Model and Self-Report Measure of Spiritual Intelligence". International Journal of Transpersonal Studies. 28 (1): 68–85. doi:10.24972/ijts.2009.28.1.68.
  18. ^ Kumar, V.V., & Mehta, M.(2011). Gaining adaptive orientation through spiritual and emotional intelligence. In A.K.Chauhan & S.S.Nathawat (Eds.), New Facets of Positivism(pp 281-301).Delhi: Macmillan Publishers India.
  19. ^ Amram, Dryer, Yosi, Christopher (באוגוסט 14–17, 2008). "The Integrated Spiritual Intelligence Scale (ISIS): Development and Preliminary Validation". {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Koražija, Maja; Šarotar Žižek, Simona; Mumel, Damijan (ביוני 2016). "The Relationship between Spiritual Intelligence and Work Satisfaction among Leaders and Employees". Naše gospodarstvo. 62 (2): 51–60. doi:10.1515/ngoe-2016-0012. {{cite journal}}: (עזרה)
  21. ^ Khodadady, Ebrahim; Taheryan, Atefeh; Tavakoli, Armin (2012). "Validating the Persian Integrated Spiritual Intelligence Scale within an Islamic Context". Ilahiyat Studies. 3 (2): 247–274. doi:10.12730/13091719.2012.32.61.
  22. ^ Söylemez, Aydın; Koç, Mustafa; Söylemez, Büşra (25 בדצמבר 2016). "The Adaptation of Integrated Spiritual Intelligence Scale into Turkish". Journal of Family, Counseling and Education. 1 (1): 18–24. doi:10.32568/jfce.237450. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ Wigglesworth, Cindy, SQ21: The 21 Skills of Spiritual Intelligence (New York: SelectBooks, 2012, p.189)
  24. ^ Aburdene, Patricia, Conscious Money, (New York: Atria/Beyond Words, 2012) p. 69.
  25. ^ Kumar, V. Vineeth; Mehta, Manju (10 ביוני 2013). "Scale for Spiritual Intelligence". doi:10.1037/t16725-000. {{cite journal}}: (עזרה); Cite journal requires |journal= (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אינטליגנציה_רוחנית&oldid=39728602"