רוחניות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "רוחני" מפנה לכאן. לערך העוסק במדינאי איראני, ראו חסן רוחאני.

המונח רוחניות הוא שם כולל למספר גישות הנותנות טעם לממד הנפשי והפנימי של הקיום. מרבית ההשקפות הרוחניות רואות את חיי הרוח כעיקריים ואת החיים החומריים, הפיזיים, החיצוניים - כמשניים בחשיבותם. אך קיימות גם תנועות רוחניות המדגישות את הקיום האלוהי מצד אחד ואת הקיום החומרי מצד שני, כאשר הצד החומרי הוא מימוש של האלוהי ואין לברוח מפניו[1] השקפות רוחניות רבות נסמכות על אמונה בקיומה של מציאות על-חושית (טרנסצנדנטלית) כמו אלוהים או חיים שלאחר המוות, וחלקן על אידאות מופשטות אחרות.

רוח וחומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרוחניות עשויה לכלול גם פרטים פיזיים שאינם אנושיים, כגון כוחות טבע, להם יכולה להיות מיוחסת מעין נפש (כגון נשמת העולם), וכן חפצים קדושים בעלי חשיבות תרבותית. בקבלה היהודית מוזכרים מלאכים ושרי מלאכים המסוגלים להתממש בחומר. המחזה הגולם לדוגמה מראה מימוש חזק מאוד בחומר, של יכולת רוחנית גבוהה ביותר. הבאה לידי ביטוי במימוש של דמות שנבנתה באמצעת תפילות, בדמוי אדם, המתנהג ומתנהל כאדם לכל דבר, אך למעשה זהו סוג של רובוט, המקבל הוראות מהאדם השולט בו, עד לאותו רגע שבו הוא מתחיל לבגוד בשליטת האדם בו.

רוחניות בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוחניות מודרנית - איור הומוריסטי על השילוב בין אלמנטים רוחניים לאלמנטים טכנולוגיים

הדתות הן מבשרותיה הבולטות של הגישה הרוחנית, אך בשנים האחרונות, במקביל להתפתחות הפוסט מודרניזם, התרחבה הגדרת הרוחניות לתיאור מכלול ההשקפות והזרמים המשתמשים בהגדרות רוחניות וטרנסצנדנטליות, לרבות אלו שאינן קשורים לדת. הרוחניות, במובן זה, מתארת תהליך או מצב אינדיבידואלי, שמרכזו הוא חיפוש אישי אחר 'הנתיב הרוחני' והסתמכות על ניסיון אישי בחיפוש זה. הרוחניות על פי הגדרה זו כוללת זרמים ואמונות רבים, כגון: העידן החדש, מסורות מיסטיות שונות כמו קבלה, סופיזם, השקפות מיסטיות מודרניות כמו ספיריטואליזם, נאופאגאניזם ועוד. כמו כן שיטות רבות של רפואה אלטרנטיבית מקורן בגישות רוחניות שונות.

נראה שנבחרה המילה רוח לתיאור אותם חלקים נפשיים ודומיהם בעברית, משום שהרוח אינה נראית אך ניתן להבחין בהשפעותיה (תנועת העצים וכדומה), וכך גם הנפש - לא ניתן לראות אותה, אך ניתן לראות את השפעותיה- החיים, החוויה ועוד.

עיקר הרוחניות מועברת באמצעות מורים רוחניים שזכו להארה או להדרכה בידי מורה דרך קודם כמו לדוגמה איבנהוב. המורים הרוחניים לומדים שיטות עבודה במזרח, בדרך כלל, ומביאים עימם את הבשורה למדינות המערב. אך יש גם מורים רוחניים שנולדו באירופה, והביאו את בשורתם לאחר ביקור ממושך בארה"ב. לדוגמה, המורה הרוחני פטר דנוב נולד בבולגריה למד רפואה בארה"ב ובשלב מסוים עבר ללימודי דת ומסטיקה באוניברסיטה. לאחר מכן חזר עם בשורה רוחנית למולדתו בולגריה.

רוחניות חילונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוחניות חילונית היא שיטה פילוסופית השואפת לתת טעם לממד הנפשי והפנימי של הקיום ללא צורך באמונה בקיומה של מציאות על-חושית (טרנסצנדנטלית) כמו אלוהים או חיים שלאחר המוות, וללא צורך במיסטיקה או אידאות מופשטות אחרות. מבחינה זו המילה רוחניות אינה מרמזת על קיום של רוח נפרדת מהחומר אלא מרמזת על חיי הנפש וחיפוש המשמעות של האדם. הנפש והמשמעות הן תוצרים של המוח האנושי ואינן קיימות מחוצה לו. רוחניות חילונית מחברת בין החשיבות הגדולה שיש להיגיון, לעובדות, להטלת הספק, לעשייה המדעית ולחיפוש האמת עם הצורך האנושי במשמעות ובהדרכה כיצד כדאי לחיות. היא לא מתעלמת מהצד הרגשי שיש באדם ומכירה בחשיבות שיש לקהילה. רוחניות חילונית שואפת להציע טקסים וחגים חדשים שיחברו את האדם שיבחר בכך עם חיי הרוח ויזכירו לו ערכים כמו ערכי כבוד האדם, החירות, הטלת הספק ושוויון ההזדמנויות. גם השקפה זו רואה את חיי הרוח כעיקריים ואת החיים החומרניים כמשניים בחשיבותם ומאמינה שבעקבות היכולת של האדם למודעות עצמית, האדם יכול לבחור להתפתח אל מעבר לצרכים ההישרדותיים תוך מתן דגש על יצירה ועל הבנת הטבע שמסביבו. כך יוכל האדם לממש את מלוא היכולות שבו ולהגיע למשמעות בחייו.

בספרו של עודד פלד, כותב פרופסור רפי וייכרט, במבוא שמונח על עטיפת הספר, על שירת המשורר: <<אלה שיריו של חילוני מאמין המוצא בטבע את בית התפילה שלו>>[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו ספריו של אומרם מיכאל איבנהוב כמו לדוגמה: הטבע האנושי והטבע האלוהי שיצא לאור בעברית בהוצאת חדקרן תל-אביב
  2. ^ עודד פלד, "בלכתך בשדה" (שירים 2010-2015) בהוצאת קשב לשירה תל אביב 2015.


פילוסופיה
תחומים
אונטולוגיהאסתטיקהאפיסטמולוגיהאתיקהלוגיקהמטאפיזיקהמטאפילוסופיהמטא-אתיקהפילוסופיה פוליטיתפילוסופיה של ההיסטוריהפילוסופיה של החינוךפילוסופיה של הלשוןפילוסופיה של המדעפילוסופיה של המתמטיקהפילוסופיה של הנפשתאולוגיה
P philosophy1.png
זרמים/אסכולות
טאואיזםהאסכולה הפיתגוראיתהאסכולה האלאטיתהאסכולה האטומיסטיתמוהיזםלגליזםנטורליזםהאסכולה הפריפטטיתהאסכולה הסטואיתהאסכולה הציניתנאופלאטוניזםהאסכולה האפיקוראיתקונפוציאניזםסכולסטיקהרציונליזםאמפיריציזםאקזיסטנציאליזםנאו-קונפוציאניזםפנומנולוגיהפילוסופיה אנליטיתפרגמטיזםפוסטמודרניזםפילוסופיה בודהיסטיתפילוסופיה הינדואיסטיתפילוסופיה ג'ייניסטיתפילוסופיה יהודית
אישים בולטים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזהקונפוציוסתאלספיתגורסהרקליטוסמו דזהבודההפרמנידספרוטגורסדמוקריטוססוקרטסאפלטוןאריסטוזנון מקיטיוןטימון מפליוספירון מאליספלוטינוססון דזהקונדה-קונדה
פילוסופים של ימי הביניים אוגוסטינוסיוהאן סקוטוסאבן סינאג'ו שירמב"םתומאס אקווינסויליאם איש אוקאםניקולו מקיאווליתומאס הובספרנסיס בייקון
פילוסופים מודרניים רנה דקארטברוך שפינוזהגוטפריד לייבניץג'ון לוקג'ורג' ברקלידייוויד יוםז'אן-ז'אק רוסועמנואל קאנטג'רמי בנת'םגאורג הגלג'ון סטיוארט מילארתור שופנהאוארסרן קירקגורקרל מרקספרידריך ניטשה
פילוסופים בני זמננו גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרלמרטין היידגרברטראנד ראסלרודולף קרנפלודוויג ויטגנשטייןקרל המפלז'אן-פול סארטרוילארד ואן אורמאן קווייןג'ון רולסיורגן האברמאסמישל פוקוגסטון בשלאר
מונחים
מונחים בסיסיים אינסוףאמת ושקראפוסטריוריאפריורידיאלקטיקההנחהזמןחומר ורוחחוק הזהותטוב ורעישותכשל לוגילוגוסמהותמציאותסיבתיותערךפרדוקסצדקתכונה
תאוריות/תפיסות אגואיזם אתיאוניברסליזםאימננטיותאינטואיציוניזםאמנה חברתיתבחירה חופשיתבעיית הראוי-מצויהבעיה הפסיכופיזיתדאונטולוגיהדואליזםהדוניזםהוליזםהיסטוריציזםהשכל הפועלטיעון השפה הפרטיתכשל נטורליסטילוגיציזםמטריאליזםמוניזםמונאדהמכניזםנטורליזם מטאפיזיניהיליזםנומינליזםסובייקטיביזםסוליפסיזםספקנותעל-אדםעשרת הכבליםפוזיטיביזםפטליזםפנתאיזםהפרא האצילהצו הקטגוריהקוגיטוריאליזםרדוקציוניזםרלטיביזםתועלתנותתערו של אוקאםהרצון לעוצמה
פורטל פילוסופיה
P religion world.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.