אינטליגנציית הנחיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אינטליגנציית הנחילאנגלית: Swarm intelligence) הוא מונח שטבעו לראשונה ב-1989 ג'ררדו בני וג'ינג וואנג[1] המתייחס למערכות בטבע ולמערכות מלאכותיות, המורכבות מפריטים רבים, שמאורגנים באופן עצמי, כאשר ההתנהגויות הקולקטיביות של הפריטים הרבים בקבוצה, נובעות מהאינטראקציות של הפרטים זה עם זה ועם סביבתם. דוגמאות למערכות בהם מתקיימת אינטליגנציית הנחיל כוללות: קן נמלים מושבת טרמיטים, להקות דגים, להקות ציפורים, ועדרי יונקים.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לכל פרט במערכת יש "יכולת מוגבלת"
  • כל פרט במערכת אינו מודע לסטטוס הגלובלי של המערכת
  • אין גוף מתאם (למשל בנחיל דבורים, הדבורה המלכה אינה מתאמת את פעילות הדבורים האחרות).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Beni, G., Wang, J. (1993). "Swarm Intelligence in Cellular Robotic Systems". Proceed. NATO Advanced Workshop on Robots and Biological Systems, Tuscany, Italy, June 26–30 (1989). עמ' 703–712. ISBN 978-3-642-63461-1. doi:10.1007/978-3-642-58069-7_38. 
Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.