איקה קומפורטי-עובדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איקה קומפורטי-עובדיה
Ика Kомфорти-Овадия
Ika Comfortys' Portrait.jpg
האדריכלית איקה קומפורטי-עובדיה
לידה 1920
סופיה ממלכת בולגריהממלכת בולגריה  ממלכת בולגריה
פטירה 19 בספטמבר 2011 (בגיל 91 בערך)
תל אביב-יפו ישראלישראל  ישראל
שנות הפעילות 1950 - 2011
איקה קומפורטי-עובדיה כגננת לילדי מגורשי סופיה, פלבן, 1943
האנדרטה לזכר הנופלים בנבי-יושע שתוכננה על ידי איקה וביטוש קומפורטי
עבודה בחרס של איקה קומפורטי

איקה קומפורטי-עובדיהבולגרית: Ика Kомфорти-Овадия‏; 1920 - 19 בספטמבר 2011) הייתה אדריכלית שהתמחתה גם בתכנון ערים. עבדה בשותפות עם בעלה האדריכל ביטוש קומפורטי ויחדיו השתתפו בתחרויות רבות ותכננו מבני ציבור ובתים פרטיים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בסופיה שבממלכת בולגריה כחוֹרְסִי עובדיה לאב יליד אדירנה, אשר היה רב לשוני ועסק בבנקאות, ולאם עקרת בית. במהלך מלחמת העולם השנייה, בין השנים 19401942 למדה חינוך והתמחתה בתחום הגיל הרך. במאי 1943 גורשו יהודי סופיה לערי השדה ואיקה ומשפחתה גורשו לפלבן. בעת שהותה בפלבן שימשה איקה גננת וארגנה מסגרת חינוך לגיל הרך עבור ילדי העקורים. לאחר סיום המלחמה החלה בלימודי ארכיטקטורה בפוליטכניקום בסופיה, אותם סיימה ב-1950. היא נישאה לאדריכל ביטוש קומפורטי וב-1950 עלתה לישראל עם בעלה ובתם התינוקת.

בתחילת דרכה בארץ עבדה איקה כאדריכלית העיר חולון. בהמשך, בשנות ה-60 של המאה ה-20 עבדה בעיריית תל אביב כחברה בצוות התכנון של תוכנית האב של העיר. במסגרת זו ערכה מחקר מקיף על שכונות העוני בעיר. בנוסף לעבודתה זו שימשה איקה אדריכלית עצמאית של בנייני מגורים וציבור וכמתכננת ערים.

יחד עם בעלה ביטוש קומפורטי תכננה מבני ציבור שונים. בני הזוג השתתפו בתחרויות ארציות ובינלאומיות ואף זכו בפרסים וכמו כן תכננו ועיצבו יחד דירות במגזר הפרטי.

איקה עיצבה תכשיטים, ויצרה בקרמיקה ובחומרים מתכלים. ב-1988 לאחר פטירתו של בעלה ביטוש, החלה מפעל התנדבותי עצמאי במסגרתו סייעה לעשרות רבות של עולים חדשים מבולגריה בגל העלייה של שנות ה-90, להיקלט בארץ ולמצוא דיור ועבודה במקצועות הטכניים.

נפטרה בתל אביב בספטמבר 2011.[1]

פרויקטים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין הפרויקטים שתוכננו ונבנו על ידי בני הזוג קומפורטי ניתן למנות את הפרויקטים הבאים:

  • האנדרטה להנצחת זכרם של חללי קרבות הגליל בנבי יושע, 1957 מצודת כ"ח[2]
  • המרכז לחקר ההתיישבות ברחובות (1961)
  • בית ספר מקיף באילת על שם גולדווטר (1970)
  • אולם ספורט בשער הנגב
  • בית הכנסת הקונסרבטיבי באשקלון.

תחרויות ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני הזוג קומפורטי השתתפו בתחרויות ארציות ובינלאומיות לעיצוב אנדרטאות, פארקים ומבני ציבור. הפרויקטים בהם זכו היו:

  • פרס שלישי לעיצוב האנדרטה לחללי העיר תל אביב במלחמת העצמאות בכיכר מלכי ישראל, 1952
  • פרס קניה של ההצעה לאנדרטה לבוני העיר ולכובשי יפו - 1952.
  • פרס ראשון לעיצוב האנדרטה בנבי-יושע להנצחת זכרם של חללי קרבות הגליל העליון, 1953.
  • ציון לשבח בתחרות הבינלאומית לתכנון אנדרטה באושוויץ, 1958.
  • פרס שלישי (ראשון ושני לא חולקו) בתחרות לעיצוב פארק הירקון בתל אביב, 1964.[3]

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיריית תל אביב-המשרד לתוכנית אב, דו"ח מס. 20: אזורי שיקום בתל אביב יפו, 1966.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר "נשמה"
  2. ^ מעוז עזריהו, במותם ציוו: אדריכלות בתי הקברות הצבאיים בישראל - השנים הראשונות, היחידה להנצחת החייל משרד הביטחון, 2002, עמ' 46 - 49.
  3. ^ שירילי גלעד - אילסר, תפיסות על הטבע בנופה של תל אביב, ההיסטוריה הסביבתית והתכנונית של פארק הירקון, חיבור מחקר לצורך מילוי חלקי של הדרישות לקבלת תואר בדוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת חיפה, 2015, עמ' 115 - 148.