ג'קי קומפורטי

ג'קי קומפורטי
לידה	6 במרץ 1954 (בן 70); אחוזת בית, ישראל
שם לידה	יעקב-יובל קומפורטי
מדינה	ישראל, ארצות הברית
עיסוק	במאי, תסריטאי, מפיק קולנוע דוקומנטרי, היסטוריון שבעל פה ויוצר תוכן
מקום לימודים	בית החינוך ע"ש א"ד גורדון; תיכון עירוני ה' (תל אביב) ;
פרסים והוקרה	ראו רשימת פרסים
	https://comforty.com/
	פרופיל ב-IMDb

ג'קי קומפורטי (באנגלית: Jacky Comforty‏; נולד ב-6 במרץ 1954 בתל אביב) הוא במאי, תסריטאי, מפיק קולנוע דוקומנטרי, היסטוריון שבעל פה ויוצר תוכן אמריקאי–ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתל אביב בשם יעקב-יובל קומפורטי, לביטוש קומפורטי ואיקה קומפורטי-עובדיה זוג אדריכלים אשר עם הפרויקטים שתכננו נמנית האנדרטה להנצחת זכרם של חללי קרבות הגליל בנבי יושע, 1957 מצודת כ"ח, ואח לשושנה צימרמן אשת חינוך ואמנית. הוא רכש השכלה יסודית בבתי הספר "תל נורדאו" ובית החינוך ע"ש א"ד גורדון ותיכונית בתיכון עירוני ה'. ב-1974, במהלך שירותו הצבאי בנח"ל החל ללמוד היסטוריה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שנה מאוחר יותר עבר לאוניברסיטת תל אביב ובה עד 1976 למד מדעי החברה. בין 1977–1979 למד קולנוע ובמקביל בין 1976–1980 עבד בתעשיית הקולנוע הישראלית בתפקידים שונים בכ-25 סרטים ישראליים ובינלאומיים. בין השנים 1980–1988 התגורר בגרמניה המערבית ושם למד גרמנית ועבד כתסריטאי ובמאי של סרטים קצרים. החל מ-1990 מתגורר קומפורטי ומבצע את מרבית יצירתו בארצות הברית, כאשר מעת לעת מתגורר ויוצר גם בישראל ובבולגריה. יצירותיו זכו למספר פרסים בין-לאומיים ומוצגות בפסטיבלי סרטים ובמוזיאונים שונים.^[1] יצירותיו הן באנגלית, בולגרית, גרמנית ועברית.

בעבודתו מתמקד קומפורטי בתיעוד לא פולשני ויצירת תכנים חינוכיים, העוסקים בין השאר בהכלת תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במערכות החינוך, ובהנצחת זכר השואה ובכלל זה שואת יהודי בולגריה והנחלת סיפור הישרדותם של יהודי בולגריה לקהל. לאורך השנים תיעד וצילם ראיונות עם עשרות ניצולי שואה ועדים להתרחשויות השונות, והוא בעל ארכיון מקיף בתחום. ב-1992 יצר את "The Full Circle: Excerpts from Survivors’ Stories", אשר שולבה בתצוגות הקבועות של הספרייה והמוזיאון הנשיאותיים על שם הרברט הובר. בין 1992–1995 יצר את תוכניות הווידאו והאודיו עבור מוזיאון השואה בסנט לואיס. ב-1995 העביר למוזיאון ארצות הברית לזכר השואה 54 שעות של ראיונות בווידאו ועוד כ-100 צילומים מארכיונו להצגה קבועה במוזיאון. בהמשך, ב-2017 העביר למוזיאון את מכלול התיעוד שלו על השואה בבולגריה ובאירופה שכלל כ-400 שעות מצולמות.^[2]

במסגרת עבודתו בארצות הברית, בין השנים 1991–2005 יצר סדרה של עשרה סרטים חינוכיים בשם "The inclusion series" אשר עסקה בהכלתם של ילדים בעלי מוגבלויות בחברה. בהמשך, תורגמה הסדרה לבולגרית ולעברית, ונעשה בה שימוש גם בבולגריה. ב-1993 זכתה הסדרה בפרס המדיה עבור שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך מטעם ארגון Tash באילינוי. ב-1997 זכה הסרט התיעודי "Step by Step: Heather’s Story" מתוך הסדרה בפרס "Golden Hugo" בפסטיבל הסרטים של שיקגו (אנ').^[3]^[1] ב-1998 יצר את הסרט "In The Shadow Of Memory", שעסק בהחרבת הכפר לידיצה בצ'כוסלובקיה בתקופת מלחמת העולם השנייה. ב-2001 פרסם את סרטו "האופטימיסטים" שעסק בתקופת השואה בבולגריה וזכה ל"פרס השלום" בפסטיבל הסרטים הבין-לאומי בברלין. בין השנים 2005–2011 עסק במספר פרויקטים חינוכיים בישראל, בולגריה ובארצות הברית, בין השאר בשיתוף אוניברסיטת סופיה ואוניברסיטת טאפטס וארגון הג'וינט. ב-2009 פרסם את הסרט התיעודי "מסיכוי לסיכון" לאחר שנתיים של צילום במרכז יום לילדים באשקלון, שעסק בתוכנית לשילובם במרכז של ילדים בני שנה עד שלוש עם צרכים מיוחדים.

ב-2013 פרסם את סרטו "ג'אז בלקני", שהוא סרט המשך ל"אופטימיסטים" ועוסק בשואה והישרדות בבולגריה. בין השנים 2014–2020 עסק ביצירת תוכן וסרטים תיעודיים בתחומי חינוך שונים בארצות הברית ובבולגריה, אשר בין השאר עסקו בתאוריית אינטליגנציות מרובות ובגישת רג'ו אמיליה בחינוך לגיל הרך. קומפורטי פעיל ציבורית בארגונים שונים העוסקים בהנצחת יהדות הבלקן ככלל ובולגריה בפרט. חבר בקואופרטיב New Day Films של יוצרי קולנוע תיעודי בנושאים חברתיים. ב-2021 נמנה עם מייסדי עמותת "בית מורשת יהדות בולגריה ביפו" וחבר ועדת התוכן שלה.^[4]

ב-2023 הוציא לאור את הסרט הדוקומנטרי "מונומנט לאהבה". הסרט עטור הפרסים בו אמו איקה קומפורטי-עובדיה היא הדמות המרכזית, מבליט את חוויית הנשים והילדים בתקופת השואה בבולגריה דרך עיניה של נשואת הסרט.^[5] סרט זה הוא ראשון בטרילוגיית סרטים שעתידים לצאת לאור ב-2025. השני הוא "ג'אז בלקני" שעוסק בסיפורה של להקת ג'אז, אשר נגניה יהודים ומבליט את החוייה הגברית בתקופת השואה בבולגריה, והשלישי "המלך, המרגל ואני", עוסק בניתוח אירועי השואה בבולגריה באמצעותו של ניר ברוך שהיה מומחה לתקופה זו.

קומפורטי יזם את הכנס הבינלאומי והרב-תחומי שנערך במאי 2023 ביד ושם, אוניברסיטת בר-אילן ובסינמטק תל אביב בנושא "רדיפה ושיתוף פעולה, הצלה והישרדות, נקודות מבט חדשות על בולגריה והשואה לאחר 80 שנה", וביחד עם משה מוסק ודן מכמן עסק בהפקה, ותכנון הכנס.^[6]^[7]

פילמוגרפיה ופרויקטים מצולמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

The Inclusion Series (1991-1997)
Choices (1991)

Inclusion: Issues for Educators (1992)

Families, Friends, Futures (1993)

Through a Glass, Lightly (1996)
The Full Circle: Excerpts from Survivors’ Stories (1992)
In the Shadow of Memory (1998)
Inclusion High - with Chicago Public Schools (2000)
The Optimists, (2001)
Frienship (2005)
Penka's School Of Love (2007)
This Is My Body and Testimony (2007)
Inclusive Education: The Varna Experience (2008)
מסיכון לסיכוי בשיתוף הג'וינט (2009)
Teacher Stereotypes (2010) - בשיתוף אוניברסיטת סופיה
The Future Is Now (2010) - בשיתוף אוניברסיטת סופיה ואוניברסיטת טאפטס
Educators' Toolbox (2011) - בשיתוף אוניברסיטת סופיה
Balkan Jazz, (2013)
Inclusionseries.org, (2014)
edu-media-bg.com, (2015)
earlychildhoodmedia.org, (2016)
Multiple Intelligences and Hundred Languages (2017)
Monument to Love, (2023)

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס המדיה מטעם ארגון Tash באילינוי, 1993, עבור הסדרה "The Inclusion Series".
פרס ראשון לאמנים מטעם "איגוד המוזיאונים האמריקאיים" (אנ'), 1995, עבור "Through A Glass, Lightly".
פרס "Golden Hugo" בפסטיבל הסרטים של שיקגו (אנ'), 1996, עבור "Step by Step: Heather’s Story".
פרס "נשר הזהב" מטעם ארגון CINE (אנ'),‏ 1997, עבור "Through A Glass, Lightly".
פרס "נשר הזהב" מטעם ארגון CINE,‏ 1998, עבור "In the Shadow of Memory".
פרס ראשון "החוויה היהודית" לסרט תיעודי, פסטיבל הקולנוע ירושלים, 2000, לסרט "האופטימיסטים".^[8]
פרס "הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר", "Hope and Dreams Film Festival", ארצות הברית, 2001 לסרט "האופטימיסטים".^[9]
"פרס השלום" וציון לשבח בפסטיבל הסרטים הבין-לאומי בברלין, 2001, לסרט "האופטימיסטים".^[10]
פרס "נשר הזהב" מטעם ארגון CINE,‏ 2001, עבור "האופטימיסטים".
פרס Communicator Award,‏ 2002, עבור "In the Shadow of Memory".
50 פרסים שונים בפסטיבלים שונים, 2023–2024, עבור "Munument to Love"

מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Jacky Comforty, Martha Aladjem Bloomfield, The Stolen Narrative of the Bulgarian Jews and the Holocaust, Rowman & Littlefield, 2021, ISBN 9781793632913
Media Education And Media Literacy – manual for teachers on understanding media critically and using new and old media in the classroom
Including children with special educational needs – the experience in the American schools. Online magazine "E-learning", June 2006/2007g., P 27-44. with Associate Professor Rayna Zaharieva, PhD, 2012
Issues concerning teachers about inclusion of children with special educational needs in American schools, s.258-263. For the international conference "Humanity and pragmatism in education for the XXI Century", Varna, 2007. With Associate Professor Rayna Zaharieva, PhD
Inclusion of children with special educational needs in US schools, the "Management of secondary education" issue 5, 2008, pp. 67-74. With Associate Professor Rayna Zaharieva, PhD
Humanistic approach to working with children with special educational needs / an example of a day care center in the town of Ashkelon, Israel / for Conference on Early Childhood Education at Sofia University "St. Kliment Ohridski", 2009. With Associate Professor Rayna Zaharieva, PhD