אירווין שו

אירווין שו
Irwin Shaw

אירווין שו בביקור בתל אביב, 1948
לידה	27 בפברואר 1913 ברונקס הדרומית, ארצות הברית
פטירה	16 במאי 1984 (בגיל 71) דאבוס, גראובינדן, שווייץ
שם לידה	Irwin Gilbert Shamforoff
מדינה	ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת העיר ניו יורק, בית ספר תיכון ג'יימס מדיסון
שפות היצירה	אנגלית
יצירות בולטות	Bury the Dead, Rich Man, Poor Man
תקופת הפעילות	1948–1982 (כ־34 שנים)
פרסים והוקרה	פרס או. הנרי (1944)

אירווין שו (באנגלית: Irwin Shaw; ‏27 בפברואר 1913 – 16 במאי 1984) היה סופר ומחזאי יהודי-אמריקאי, הנחשב לאחד מטובי כותבי הסיפור הקצר בשפה האנגלית.

ביוגרפיה

שו נולד ברובע הברונקס, להורים יהודים ממוצא אוקראיני, בשם ארווין גילברט שאמפורוף. המשפחה, שראתה בתחילה הצלחה ושגשוג באמריקה, התדרדרה לחיי עוני ודחק - דבר שהשפיעה רבות על שו האדם והסופר.

שו הצטיין יותר כאתלט מאשר כתלמיד ונמשך לעולם התיאטרון האמריקאי - שהיה רדיקלי ותוסס מאוד בשנות ה-30 של המאה העשרים, עם הופעת כוחות מהפכניים ויצירתם כ"קבוצת התיאטרון" של הרולד קלורמאן ואילייה קאזאן. מחזהו הראשון -"קבור את המתים" - שהועלה ב-1936 היה לסנסציה ומיצב את שו הצעיר כאחת ההבטחות הגדולות של התיאטרון האמריקאי. הייתה זו הבטחה חד-פעמית, ללא מימוש. כל מחזותיו האחרים - "אנשים עדינים", "המתנקש", "השורדים" ועוד, נחלו כישלון חרוץ. שו עבר לכתיבת סיפורים קצרים (מרביתם הופיעו בכתב-העת היוקרתי "הניו-יורקר") ובהם נתגלה כאחד מרבי-האמן הגדולים של הסוגה. במהרה החל גם לפרסם רומנים - עם הפתיחה המזהירה של "כפירי אריות" שיצא ב-1948, הנחשב עד היום לאחד מספרי המלחמה הטובים ביותר. גם הרומנים שהתפרסמו לאחר מכן - "משהו רע באוויר", "קולות של יום קיץ", "לוסי קראון" ו-"שבועיים בעיר זרה", ביססו את מעמדו כסופר מוכשר ומבריק, שספריו נוחלים גם הצלחה מסחרית רבה. במקביל נשמעו קולות על כי שו "מכר עצמו" וכי כתיבתו החלה מאבדת מיופייה וחיוניותה. שו היה אף פעיל מאוד בכתיבת תסריטים בהוליווד ובכתיבת מאמרים בוטים וחריפים. עידן המקארתיזם באמריקה, ורדיפת השמאלנים למיניהם, בצד אנטישמיות הביא לבחירתו בחיי גלות בצרפת ובשווייץ. הוא שב לארצות הברית רק בשנים האחרונות לחייו.

באירופה המשיך שו לכתוב, בצד חיי הוללות, ואף שנחל הצלחות מסחריות כבירות - דוגמת "עני ועשיר", שהיה אבן-פינה בשידוך בין ספרות לסדרות טלוויזיה, סר חינו בעיני הביקורת שקרעה לגזרים את יצירותיו. גם ספרים בשלים ומרתקים כ-"אבדות סבירות" או "לחם על פני המים", לא חמקו מיחס זה. בשנת 1967, לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים, הגיע שו לישראל, בחברת הבמאי הנודע ז'יל דאסן (יהודי אף הוא), וסייע בצילום הסרט "המלחמה על השלום", שהוקרן בעולם כולו. שו היה נשוי לשחקנית מאריין אדוורדס ואב לבן - אדם. הנישואים היו סוערים, עם בגידות משל שני הצדדים. שו ומאריאן התגרשו (ובמשך קרוב לעשור חי עם בודיל נילסן) ולאחר מכן נישאו מחדש. אחיו הבכור, דייוויד, היה אף הוא סופר ותסריטאי.

הביוגרפיה של מייקל שניירסון חושפת איש תוסס ורב-פעלים ואהבות שהתקשה להתמודד בין שני הקטבים של אמנות רצינית והצלחה מסחרית.

רוב ספריו תורגמו לעברית.

מספריו שתורגמו לעברית

• כפירי אריות, בתרגומו של מאיר אגסי
• ראש הגבעה, בתירגומם של יואב לביא ושלמה גונן
• לוסי קראון, בתרגומו של זרובבל ברל
• מלאכת לילה, בתרגומו של אריה קרישק
• לחם על פני המים, בתרגומו של חיים גליקשטיין
• אבדות סבירות, בתרגומו של ארז לבנון
• שבועיים בעיר זרה, בהוצאת מ. מזרחי
• רוח זלעפות בתרגומו של בי טל בהוצאת טברסקי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אירווין שו בוויקישיתוף

• אירווין שו, ברשת החברתית Goodreads
• אירווין שו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• אירווין שו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ארוין שו (1913-1984), דף שער בספרייה הלאומית