לדלג לתוכן

סיפור קצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הסיפור הקצר)

סיפור קצר הוא ז'אנר ספרותי, שבו היצירות הספרותיות הן בעלות היקף מצומצם – סיפור כזה ניתן לקרוא, לרוב, במשך פחות משעה. מאפיינים מובהקים של הסיפור הקצר הם אחדות הזמן, אחדות המקום ואחדות העלילה. אורך סיפור קצר נע בדרך כלל בין 1,000 ל-7,500 מילים.

סוגת הסיפור הקצר התחילה בימי הביניים, אולם רוב הסיפורים היו אנונימיים. הם גם נחשבו לחסרי חן אלא אם כן רבים מהם אוגדו בספר אחד בעל סיפור מסגרת (כגון סיפורי אלף לילה ולילה). רק במאה ה-14 באיטליה, ניתן למצוא סיפורים קצרים עם שם היוצר. ג'ובאני בוקאצ'ו, מחברו של "דקאמרון", קובץ המכיל 100 סיפורים קצרים, נחשב בעיני רבים לאבי הסיפור הקצר. סיפורו "הבז", מתוך דקאמרון, הוא סיפור קצר קלאסי המשלב את המאפיינים של הז'אנר בתמציתיות ובענייניות רבה. כמו הסיפור העיוורת.

מאפייניו העיקריים של הסיפור הקצר:

  • מוטיב מנחה (leitmotiv) – מוטיב מרכזי ביצירה המאגד סביבו את שאר המוטיבים. בסיפור הקצר ניתן לזהות בקלות את המוטיב המנחה משום שבדרך כלל הוא מופיע בשם הסיפור.
  • מוטיב רעיון – אלמנט, מילה מסוימת שחוזרת על עצמה מספר פעמים ביצירה והיא בעלת משמעות.
  • פואנטה – נקודת חוד, השיא של הסיפור. נקודה שמפתיעה אותנו בתור הקוראים. השיא נמצא בסוף הסיפור או לקראת הסוף. לא כל סיפור קצר הוא סיפור פואנטה, יש סיפורים שיש בהם נקודת שיא אך ללא פואנטה.
  • צמצום – בגלל שהסיפור קצר, יש צמצום במרכיבי הסיפור:
    • זמן – בדרך כלל הסיפור מתרחש במהלך זמן קצר, מספר שעות, יממה, שבוע או בדילוגים.
    • מקום – היכן המקום המרכזי שבו מסופר הסיפור.
    • העלילה (השתלשלות המאורעות בסיפור) – בסיפור הקצר יש בדרך כלל עלילה אחת (ראו למטה "מבנה הסיפור הקצר").
    • הדמויות – הדמויות בסיפור הקצר מעטות יחסית לסיפורים שונים. בדרך כלל יש דמות ראשית אחת ודמויות משנה. הדמויות בסיפור הקצר אינן עגולות (מפורטות ומפותחות) אלא שטוחות.
    • תיאורים – הלשון בסיפור הקצר נוטה להיות חסכנית. כל תיאור הוא הכרחי ומשמעותי ביותר.

מבנה הסיפור הקצר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה הקלאסי של הסיפור הקצר הוא פירמידה שבראשה נמצאת נקודת השיא. השלבים במבנה הם:

  • אקספוזיציה – המבוא לסיפור הקצר. רקע קצר על הזמן והמקום של התרחשות העלילה.
  • הסתבכות – השלב העלילתי שבו מופר המצב המאוזן ששרר לפני שהסתבכה העלילה.
  • נקודת שיא – המקום בו הסיבוך מגיע לשיאו או המקום ה"מותח" ביותר בעלילה.
  • נקודת מפנה – כשהתנועה העלילתית משנה את כיוונה. מפנה יכול להתרחש לפני השיא או אחרי השיא. לעיתים הוא השיא עצמו.
  • סיום – שלב המציג את פתרון הבעיה העלילתית שהעמיד הסיבוך (יכול להיות פתוח, סגור, מעגלי או פואנטה).

פרסום סיפור קצר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו המצומצם של הסיפור הקצר מאפשר פרסומו במגוון רחב של במות:

תחרויות סיפור קצר בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מספר גופים מקיימים תחרויות של סיפורים קצרים, במטרה לעודד כתיבה ספרותית ולגלות כישרונות חדשים, בהם העיתון "הארץ", העורך את תחרות הסיפור הקצר של "הארץ", מפעל הפיס, העיתון "מקור ראשון" ו"עברית ספרים דיגיטליים" מבית ynet.

בשנת 2015 ייסדה הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר את תחרות הסיפור הקצר ע"ש עפרה אליגון, במסגרתה יצאו לאור שתי אסופות בשם "עשרים סיפורים קצרים"[1].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיפור קצר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]