אירנה (אלה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אירנה
Εἰρήνη
Eirene von Knaus.jpg
תרבות יוון העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
אלים מקבילים פאקס עריכת הנתון בוויקינתונים
אב זאוס עריכת הנתון בוויקינתונים
אם תמיס עריכת הנתון בוויקינתונים
אחים אונומיה, דיקי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אירנהיוונית עתיקה: Εἰρήνη) היא אלת השלום במיתולוגיה היוונית. היא המקבילה היוונית של האלה הרומית "פאקס".

אירנה היא אחת מההורות. היא בתם של זאוס ושל תמיס אלת הצדק.

פולחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירנה מתוארת לרוב באמנות כאשה צעירה ויפה, האוחזת את קרן השפע וכן שרביט ולפיד. במטבעות הנושאות את דמותה היא נראית לפעמים מחזיקה עלה זית, או עומדת ליד ערימת כלי נשק שרופים.[1]

היא הייתה נערצת במיוחד באתונה העתיקה. אחרי הניצחון של האתונאים על ספרטה בשנת 375 לפנה"ס, הוקמו לה מזבחות באתונה על חשבון הציבור.[2] בשנת 371 לפנה"ס הונהג קרבן מדינה שנתי לכבודה. כמו כן עמד באראופגוס פסל שלה, בו היא נראית נושאת בזרועותיה את פלוטוס, אל העושר והכסף.[3] הפסל הוכן בידי קפיסודוטוס הזקן, וזכה לפופולריות כה רבה עד שדמותו של קפיסודוטוס הונצחה על גבי מטבעות.

הפסל המקורי אבד, אולם שרדו העתקי שיש רומיים שלו. ההעתק המפורסם ביותר מוצג במוזיאון גליפטותק, במינכן שבגרמניה.[4] בפסל נראית אירנה מביטה באהבה אימהית בפלוטוס, והוא למעשה נועד להראות לציבור כי השפע משגשג תחת חסות השלום. הפסל היה במקור באוסף של וילה אלבני ברומא, אולם נבזז בידי נפוליאון בונפרטה והובא לצרפת. לאחר מפלתו של נפוליאון, רכש את הפסל לודוויג הראשון, מלך בוואריה.

במחזהו של אריסטופאנס, "השלום", חקלאי אתונאי זקן מנסה לשחרר את אירנה מכלאה וכך לעצור את המלחמה הפלופונסית.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסטרואיד 14 אירנה (אנ') שהתגלה על ידי ג'ון ראסל הינד ב-1851, נקראה על שמה, לפי הצעתו של האסטרונום ג'ון הרשל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אירנה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]