שלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

השלום המדיני אינו מתבטא רק בהיעדר מלחמה. אחד מהיבטיו הרבים של השלום הוא גם שיתוף פעולה בין המדינות בתחומים שונים, כגון מסחר משותף, מיזמי תיירות ותשתית משותפים וחילופי תרבות וספורט. יחסי שלום שאינם כוללים היבטים נוספים אלה מכונים לעתים "שלום קר".

השכנת שלום בין מדינות היא מטרתם של אנשים וארגונים, ובראשם ארגון האומות המאוחדות. השלום יכול להתכונן מבחירה, כאשר הצדדים מסכימים ביניהם להימנע מאלימות, או בכפייה - על ידי דיכוי של אותם גורמים העלולים להפר את השלום.

סמל המאבק להתפרקות מנשק אטומי, שהפך עם הזמן לסמל השלום

הוגי דעות רבים רואים בשלום את המצב העדיף למדינה, שכן הוא מייצג מצב של ביטחון שאינו תלוי בכוח צבאי. לדוגמה, ברוך שפינוזה גרס ב"מאמר מדיני" כי השלום הוא "תכלית המצב המדיני", דהיינו הסיבה לקיום המדינה.

למדינת ישראל הסכמי שלום עם שכנותיה מצרים וירדן (ראו הסכם השלום בין ישראל למצרים והסכם השלום בין ישראל לירדן).

מדינות אחדות בעולם נהנות מתקופות ממושכות במיוחד של יחסי שלום, ובראשן שווייץ, שלא הייתה מעורבת במלחמה כלשהי מאז 1814 ונוקטת עמדה נייטרלית ביחסי החוץ שלה, ושוודיה, שגם מאחוריה תקופת שלום דומה.

שביתת נשק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שביתת נשק

שביתת נשק היא סיומה של מלחמה או עימות אלים אחר, בעקבות הסכמתם של הצדדים הלוחמים על צעד זה. זהו מצב של מודוס ויונדי, שבו שני הצדדים של עימות מסוים חולקים הסכמה ארעית ולא רשמית על הפסקה של עימות זה, מתוך נכונותם להגיע או לציית להסדרים מסוימים שיבטיחו את מסלולם התקין של חייהם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אבריאל בר לבב (עורך), שלום ומלחמה בתרבות היהודית, הוצאת מרכז זלמן שזר, 2006
  • אבינועם רוזנק, מלחמה ושלום בהגות יהודית מודרנית נוכח "האחר", דעת 62 (חורף תשס"ח), עמ' 125-99.
  • אברהם וינגורט, גדול השלום: השלום כערך על, גליונות משרד המשפטים, גיליון 28.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]