שלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יונה עם ענף זית - מסמלי השלום

שלום הוא מצב של יחס דיפלומטי בין מדינות והוא הניגוד של מצב המלחמה. במצב של שלום, היחסים בין שתי מדינות או יותר אינם כוללים עימות אלים ובין הצדדים שוררת הסכמה (בעל פה או בכתב) ליישב כל מחלוקת שתתגלה ביניהם בהתדיינות ובמשא ומתן ולא באמצעות הפעלת כוח וכפייה.

השלום המדיני אינו מתבטא רק בהיעדר מלחמה. אחד מהיבטיו הרבים של השלום הוא גם שיתוף פעולה בין המדינות בתחומים שונים, כגון מסחר משותף, מיזמי תיירות ותשתית משותפים, חילופי תרבות וספורט. יחסי שלום שאינם כוללים היבטים נוספים אלה מכונים לעתים "שלום קר".

השכנת שלום בין מדינות היא מטרתם של אנשים וארגונים, ובראשם ארגון האומות המאוחדות. השלום יכול להתכונן מבחירה, כאשר הצדדים מסכימים ביניהם להימנע מאלימות, או בכפייה - על ידי דיכוי של אותם גורמים העלולים להפר את השלום.

סמל המאבק להתפרקות מנשק אטומי, שהפך עם הזמן לסמל השלום

הוגי דעות רבים רואים בשלום את המצב העדיף למדינה, שכן הוא מייצג מצב של ביטחון שאינו תלוי בכוח צבאי. לדוגמה, ברוך שפינוזה גרס ב"מאמר מדיני" כי השלום הוא "תכלית המצב המדיני", דהיינו הסיבה לקיום המדינה.

למדינת ישראל הסכמי שלום עם שכנותיה מצרים וירדן (ראו הסכם השלום בין ישראל למצרים והסכם השלום בין ישראל לירדן).

מדינות אחדות בעולם נהנות מתקופות ממושכות במיוחד של יחסי שלום, ובראשן שווייץ, שלא הייתה מעורבת במלחמה כלשהי מאז 1814 ונוקטת עמדה נייטרלית ביחסי החוץ שלה, ושבדיה, שגם מאחוריה תקופת שלום דומה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אבריאל בר לבב (עורך), שלום ומלחמה בתרבות היהודית, הוצאת מרכז זלמן שזר, 2006
  • אבינועם רוזנק, מלחמה ושלום בהגות יהודית מודרנית נוכח "האחר", דעת 62 (חורף תשס"ח), עמ' 125-99.
  • אברהם וינגורט, גדול השלום: השלום כערך על, גליונות משרד המשפטים, גיליון 28.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]