לדלג לתוכן

אישטוואן מודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אישטוואן מודיאנגלית: Istvan Mody, נולד: 15 במרץ 1957) הוא פרופסור לנוירולוגיה ופיזיולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודי נולד ב-1957 בטרגו מורש, טרנסילבניה, רומניה, למשפחה מבני המיעוט ההונגרי. סיים תואר ראשון באוניברסיטת טרגו מורש (אנ') ואחר כך המשיך ללמוד לתואר שני ושלישי בוונקובר, קנדה. למד פוסט דוקטורט במינכן ובטורונטו ואז עבר לארצות הברית והחל ללמד באוניברסיטת סטנפורד (1988-1993) ובדאלאס (1993-1995). מ-1995 עד היום (עם הפסקה קצרה בבון, גרמניה) הוא מלמד בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ואף היה ראש החוג לנוירולוגיה.

חבר האקדמיה ההונגרית למדעים מאז 2001 וקיבל מנשיא הונגריה את אות מסדר הכבוד ההונגרי (אנ')(Commander's Cross) ב-2018[1].

נכון לאוקטובר 2021 כתב או השתתף בכתיבת לפחות 292 מאמרים מדעיים[2].

גלי גמא

במאמר שהתפרסם באוגוסט 2024 טען שגילה מולקולה, אותה הוא כינה DDL-920, שהצליחה לשפר זיכרון במודל של מחלת אלצהיימר בעכברים[3][4]. הצוות של מודי התמקד בתאי מוח ספציפיים הידועים ביכולתם ליצור גלי גמא (gamma oscillations), שהם גלי מוח בטווח התדרים 30–100 הרץ, הקשורים לפעילות מוחית קוגניטיבית כמו זיכרון פעיל, תשומת לב וקיבוץ של תפיסות שונות, ועל כן חיוניים לזיכרון וליכולות הקוגניטיביות[5]. אצל חולי אלצהיימר יש ירידה בגלי גמא. המחקר של מודי הראה כי המולקולה DDL-920 מגבירה את גלי הגמא בתאי המוח הרלוונטיים, ועכברי מודל של מחלת אלצהיימר בני 3 עד 4 חודשים שקיבלו את המולקולה במשך שבועיים, שיפרו את ביצועיהם במבוך בארנס (אנ').[6]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אישטוואן מודי, Cortical Neuron, Oxford University Press, 1995

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]