אישטוואן סמושקזי
 | |
| לידה |
1570 קולוז'וואר, טרנסילבניה - כיום קלוז', רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
29 במרץ 1612 (בגיל 42 בערך) אלבה יוליה, נסיכות טרנסילבניה (1570–1711) |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת פדובה, אוניברסיטת היידלברג |
| שפות היצירה |
הונגרית |
| תקופת הפעילות | מ-1593 |
  | |
אישטוואן סאמושקזי או סטפן זמוסיוס (בהונגרית:Szamosközy István ,לטינית: Stefan Zamosius, 1570–1612) היה מלומד הומניסט והיסטוריון הונגרי.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לא יודעים הרבה פרטים על מסלול חייו. אישטוואן סמושקזי נולד ב-1565 או ב-1570 בקולוז'וואר, בטרנסילבניה, (כיום קלוז'-נאפוקה ברומניה) במשפחה קלוויניסטית של אצילים קטנים הונגרים שמוצאם, היה, כפי שמצביע שם המשפחה בחבל סאמושקז שבין הנהרות סומש (סאמוש) וטיסה להרי מרמורש (מרמורוש). האציל הטרנסילבני הבכיר לסלו שומבורי, לקח אותו לחסותו ושלח אותו ללימודים לצד בנו, שנדור שומבורי. אחר כך הקנצלר פרקש קובאצ'וצי, שיחד עם שומבורי וקנדה היה לתקופה חבר במועצת העוצרות של טרנסילבניה, שלח אותו ב-1591 ללימודים באוניברסיטת פדובה. ב-1592 נסע לרומא. ב-1593 פרסם ספר Analecta lapidum על כתובות האבן הרומאיות שנתגלו בטרנסילבניה, שטחי דאקיה לשעבר. כמו כן כתב על נומיסמטיקה. בשובו מפדובה יצא למסע בגרמניה ולמד גם באוניברסיטת היידלברג. התחיל לכתוב בתחום ההיסטוריה. בימי שלטונו של אישטוואן בוצ'קאי עבד בארכיון החצר הטרנסילבנית בדיולהפהרוואר, כיום אלבה יוליה. הנסיך בוצ'קאי מינה אותו כהיסטוריון החצר. סמושקזי נפטר ב-1612 באלבה יוליה.
פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבים מכתביו נשארו בכתבי יד או אבדו חלקית. מיחסים לו גם ספר בשם De originibus Hungaricis - על מוצאה של ההונגריה. הכתבים שלו הידועים ביותר היו המעשיות ההונגריות והטרנסילבניות בשפה הלטינית (Rerum Transylvanarum Pentades și Hebdomades), שמהם נותרו קטעים בלבד. סמושקזי נחשב להיסטוריון ההומניסטי הטוב והמקצועי ביותר בתקופתו.
כתב מאוחר יותר ספר על תולדות ההונגרים שלא פורסם מעולם אבל חלקים ממנו שרדו בהעקתים רבים. פרקש בתלן שמר חלקים גדולים מתוכו בהיסטוריה הטרנסילבנית שלו. סאמושקזי כתב את ספרו לפי הדגם של ספרו של אנטוניו בונפיני, ב"עשיריות", קבוצות של עשרה ספרים במסורת של טיטוס ליביוס. שמו של סמושקזי נקשר גם להשערה הבלשנית הראשונה לגבי השתייכות השפה ההונגרית למשפחת השפות הפינו-אוגריות שרמז על הקרבה הלשונית בין ההונגרים לאוגרים שעל נהר אוב.
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Analecta lapidum vetustorum et nonnullarum in Dacia antiquitatum
(אוסף של כמה כתובות עתיקות באבן בדאקיה)
- Az erdélyi veszedelmekről (על הסכנות בטרנסילבניה - בטעות יוחסה לפאל אניידי, בעריכת אימרה מיקו Pál Enyedi. Kiadta Mikó Imre, Erdélyi Tört. Adatok Iנתונים מהיסטוריה של טרנסילבניה, I., Kolozsvár, 1855 – 1862);
- Szamosközy történeti maradványai (שרידים מההיסטוריה של סאמושקזי) 4 כרכים, בעריכת שאנדור סילאגי,1876 – 1880:Hung. Hist. II., 21
- כרך א - ספרים על דברי ימי הונגריה 1566–1586
- כרך ב - Rerum Transylvanicarum Pentades. "חמישיות" או "פנטאדות" (קבוצות של חמישה ספרים) של דברי ימי טרנסילבניה
- כרך כ שביעיות - "או "הבדומאדות" (קבוצות של שבעה ספרים) - Hebdomades (Szamosközy István történeti maradványai (KiadtaSzilágyiSándor, I – IV.,Bp., . Monum. . 1. Rerum Ungaricarum libri IV. 1566 – 1586; 2, 1598 – 1599; 3. Hebdomades, 1603; 4. Magyar naplószerű feljegyzések, latin versek); עם הערות בצורתיומן בהונגרית, חרוזים לטיניים
- Szamosközy István történeti maradványai (בעריכת בלה פטקו ושאנדור סילאגי Pettkó Béla és Szilágyi Sándor, Bp., 1889); Újabb pótlékok (kiegészítette Szilágyi Sándor, Tört. Tár, 1892);
Szamosközy műve az 1594. év eseményeiről (בעריכת דיולה סקפיSzekfű Gyula, Századok עשיריות, 1908); תולדות אירועי שנת 1594
- תולדות טרנסילבניה Erdély története (válogatta, a bevezetést és a jegyzeteket írta Sinkovics István, Bp., 1963). בעריכת אישטוואן שינקוביץ'
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Erdély Törtenéte, Budapest ,1963
- Kulcsár Péter Humanista Történetírók, Szépirodalmi Könyvkiadó, Budapest 1977
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]