איש ההלכה - גלוי ונסתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"איש ההלכה - גלוי ונסתר" היא מסה שכתב הרב יוסף דב סולובייצ'יק, שנדפסה לראשונה בשנת 1944. במסה זו מציג הרב סלובייצ'יק את המודל הדתי המיוחד המגולם בדרכו של איש ההלכה והתלמוד. המסה עשירה במושגים מדעיים ובהערות שוליים ארוכות ומלומדות, לצד הפניות למקורות רבים מתחומי היהדות, המדע והפילוסופיה.

הגדרת ההלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסה 'איש ההלכה' מציג הרב סולובייצ'יק, את מרכזיותה של ההלכה במחשבה היהודית. מבטו התאולוגי מתייחד בהתמקדות מתמדת בהלכה, הן במובנה המעשי כציות בפועל למצוות, והן במובנה הלמדני כתחום ידע ולימוד תורה תלמודי. מטרתה המוצהרת של המסה היא "לחדור לתוך כבשונה של תודעת ההלכה ולעמוד על מהותו של טיפוס 'מוזר ומשונה' - חכם ההלכה הלמדן."

את ההלכה מציג סולובייצ'יק כבסיס א-פריורי לעמידה יהודית מול האל. ההלכה מוצגת כארצית, כלומר כזו המתמקדת בעולם הזה הקונקרטי, וזאת בשונה מגישות דתיות מנוגדות השואפות להינתק מן העולם הארצי אל המימד הרוחני המצוי רק מעל ומחוץ למציאות הארצית. במסה זו נטען כי איש ההלכה איננו מתאים למודלים המערביים המקובלים של מהי דתיות, ועל כן ניגש הרב סולובייצ'יק להגדיר את הוייתו הדתית המיוחדת. הוייה זו כוללת עמדות כלפי פעילות אינטלקטואלית, פרישות וסגפנות, מוות, אזוטריות, מיסטיקה, יצירתיות, תשובה והשגחה. המסה מדגישה את ערכה של יצירתיות אנושית ואף אישית כמשימה המוטלת על האדם בידי האלהים ומגדירה את מהות האדם ככזה. עבודת ה' של איש ההלכה - נוסף על לימוד תורה - היא הגשמת עקרונות ההלכה בעולם הראלי: "אידיאלי הצדק הם עמודי האש להשקפת עולם זו", שכן "משאת נפשו של איש ההלכה היא תיקון עולם במלכות החסד והצדק"

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסה 'איש ההלכה' מורכבת משני חלקים: א. השקפת עולמו וחייו של איש ההלכה. ב. הכוח היוצר של איש ההלכה.

החלק הראשון של המסה מציג שני טיפוסים מנוגדים: איש הדעת (בעיקר: איש המדע) - ולעומתו: איש הדת. באמצעותם מגדיר המחבר את אופיו וייחודו של הטיפוס השלישי - איש ההלכה, שהוא "מקצתו איש הדת, ומקצתו - איש הדעת, וכולו מובדל ומופלה משניהם".

החלק השני של המסה עוסק באיש ההלכה כיוצר וכמחדש בלימוד תורה - חידוש שאינו נוגע רק לתחום העיוני, אלא מתרחב ומתפשט "לתחום המעשי" - לעולם הראלי.

רציונליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניכר מאמצו של המחבר לאמץ את המבט המודרני המעניק ערך חיובי לעצמאות האדם, וכן מעדיף מבט רציונלי על נטייה למסתורין ומיסטיקה, ואף את המבט האמריקאי המעניק ערך רב לפעלתנות אישית של הפרט למען רווחתו האישית ושליטתו בחייו בכל התחומים. בהקשר זה מציג הרב סולובייצ'יק את הקו הבולט באישיותו של איש ההלכה דווקא בעצמאות וביצירתיות שלו, כ"שליט אדיר במלכות הרוח והשכל" - ואפילו האל, כביכול, "ממלא את הכרעת האדם והוראתו".

שלשלת בריסק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד תוכנה העיוני, יש בה גם משום מאמץ עקיף להציב יד ושם באיפיון עולמה התורני של יהדות מזרח אירופה (הנחרבת בשואה), בדגש על הענף הלמדני הליטאי בכלל, ועל משפחת ראשי הישיבה הלמדנים של המחבר בפרט: שושלת שראשיתה ברבה של בריסק, הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, בנו ר' חיים הלוי סולובייצ'יק, ונכדו (אבי המחבר) הרב משה סולובייצ'יק.

תגובות למסה 'איש ההלכה'[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרף העובדה שהמסה הזו הפכה חומר קריאה חשוב בחוגי האורתודוקסיה המודרנית, היא נדחתה כמודל פסיכולוגי והלכתי פסול בחוגי הזרמים החוץ-אורתודוקסיים שמצאו פגם בהעמדת כל עמידתו הרוחנית הדתית של היהודי על בסיס ההלכה דווקא. כמו כן ביקרו את המסה הזו על הטפתה, כביכול, ל'קרירות' ולא לרגש סוער. כך למשל בביקורתו של הרב הקונסרבטיבי אברהם יהושע השל שקבע "איש ההלכה [של הרב סולובייצ'יק] לא היה ולא נברא אלא משל היה".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, איש ההלכה - גלוי ונסתר, ההסתדרות הציונית העולמית, המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה, מהדורה רביעית, ירושלים שבט תשנ"ב