ובקשתם משם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ובקשתם משם
איש ההלכה.jpeg
ספר איש ההלכה גלוי ונסתר, המאגד שלושה מאמרים וביניהם 'ובקשתם משם'
מידע כללי
מאת הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק
סוגה עיון
הוצאה
הוצאה כתב עת הדרום
שנת הוצאה תשל"ט (1978)
מספר עמודים 122
מהדורות נוספות
מהדורות נוספות ספריית אלינר - ההסתדרות הציונית העולמית - המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 990020230470205171

ובקשתם משם - הוא חיבור עיוני על מפגש האדם עם האלוהים, שכתב הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק.

על החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם החיבור לקוח מפסוק בחומש דברים:

וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ, כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ

בחומש נאמר לעם ישראל שבעתיד יוגלו בגלל חטאיהם, ובכל זאת כאשר הם יחפשו את ה' – הם ימצאו אותו. מילות הפסוק הן ניסוח בהיר ומדויק של נושאו המרכזי של הספר: החיפוש אחר האלוהים.

הרב סולובייצ'יק כתב את הטיוטה של החיבור לאחר שסיים את חיבורו איש ההלכה, אך הוא לא ראה אור עד שנת 1978. בשלושת העשורים שבמהלכם השתהה עם פרסום החיבור, ניסה הרב כותרות שונות. בשלב הראשון הוא נקרא "איש האלוהים"; במכתב משנת 1963 הוא קורא לו "ההלכה הגלויה ואהבת הא-להים המסותרת", ולבסוף, במהדורה המודפסת, הוא בחר בשם "ובקשתם משם", כותרת שמקורה כאמור לעיל בפסוק מהתורה[1].

יחס המחבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב סולובייצ'יק אמר על חיבורו זה "לפי דעתי עולה הוא [על איש ההלכה] בתוכנו ובצורתו"[2].

חתנו ותלמידו, הרב אהרן ליכטנשטיין, תיאר את נסיבות כתיבתו של הספר:

"את מסתו, "ובקשתם משם" – שראתה אור רק [בשנת 1978], אך בעיקרה נכתבה, בגלגולה הראשון תחת הכותרת "איש האלקים", צמוד ל"איש ההלכה", בעיצומה של מלחמת העולם השנייה – הוא כתב כאחוז טירוף. אם התיישב לכתוב בערב היה ממשיך, ללא הרף, עד שחר. חותנתי ע"ה, מתוך דאגה לשלומו, הייתה שואלת: מה זה ועל מה זה, וכלום אין העניין סובל דחייה למחרת; והוא, בעל הלבבות המתרוצצים, בשלו"[3].

הוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיבור יצא לאור לראשונה בתשרי תשל"ט בכתב העת הרבני הדרום.
באדר תשל"ט יצא לאור לזכר רעייתו טוניה בהוצאת ספריית אלינר יחד עם החיבורים איש ההלכה ו'רעיונות על התפילה' תחת הכותרת 'איש ההלכה - גלוי ונסתר', וכך הוא מודפס עד היום.

הקשר בינו לבין 'איש ההלכה'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם חילוקי דעות בין החוקרים לגבי הקשר בין איש ההלכה ל'ובקשתם משם':

  • ישנם חוקרים הסבורים כי בשני החיבורים תיאור של אותה דמות משתי זוויות שונות – אובייקטיבית וסובייקטיבית, אנליטית וסינתטית, או יעד ודרך[4].
  • יש שטוענים כי שני החיבורים מתארים את דמותו של איש ההלכה, אך השקפתו של הרב סולוביצ'יק לגבי דמות זו התפתחה בין כתיבת שני החיבורים. לכן דמות איש ההלכה כוללת היבטים רבים יותר של "איש הדת" ב'ובקשתם משם'[5].
  • לעומת זאת יש חוקרים רואים בהם תיאור של שתי דמויות שונות. כאשר איש ההלכה מציג את אבותיו הבריסקאיים של הרב סולוביצ'יק ואילו ובקשתם משם מתאר את הרב עצמו[6].

תוכן החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאמר הרב סולובייצ'יק מכונן שתי גישות יסוד בעולם הדתי שבהם האדם יכול לפגוש את האלוהים, התודעה הטבעית והתודעה הגילויית:

  • התודעה הטבעית היא נטייתו של האדם אל האלוקים, אותה האדם יוזם, ומושגת באמצעות חקר העולם (הן עולם תופעות הטבע והן העולם האנושי) תוך שימוש בשכל וביכולות אנושיות אחרות. ובעיקר בולטת בה מידת האהבה.
  • התודעה הגילויית נגזרת מירידתו של האלוקים אל האדם, ובה אלוהים הוא היוזם, באמצעות התגלות אלוהית, המגיעה ממקום שהוא מעבר לעולם הנברא ומעבר לגבולות ההבנה האנושית. ובולטת בה מידת היראה.

ההוגים הדתיים של ימי הביניים עסקו במתח שבין השכל להתגלות, אך הרב סולוביצ'יק "מתמודד עם הנושא באופן המודרני האופייני לו. שכל והתגלות אינם נתפסים כשני מקורות נפרדים של ידע או כשתי תורות נפרדות, אלא כשני אופנים שונים של חוויה, שתי דרכים שונות להתחבר לאלוהים, שתי עמדות אותן יכול היחיד לנקוט"[7]

הרב סולובייצ'יק כותב שאחד ההבדלים החשובים בין שתי התודעות, הוא יחסן לשינויים ולחידושים. התודעה הטבעית מבטאת את עריגתו של האדם, מתוך תכונותיו ורגשותיו שלו. לכן היא מגיבה לשינויים תרבותיים, ומשתנה יחד אתם; בלשונו של הרב, תודעה זו "היא בת תנועת חיים, ליבוב והתחדשות". לעומתה, התודעה הגילויית מבטאת את האדם הנכנע בפני ריבון העולם, המתגלה אליו במלוא עוזו. לנוכח הקב"ה, אין שום חשיבות לתמורה תרבותית כלשהי. כאן חוזר הכול אל היסוד: יצור העומד מול יוצר. "התפתחות ואמונה גילויית הן שני הפכים בנושא אחד".

בסיום המאמר, הרב סולובייצ'יק מציג סינתזה בין שתי התודעות[8].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב ראובן ציגלר, בין "איש ההלכה" ל"ובקשתם משם", VBM
  2. ^ מכתבי הרב סולובייצ'יק, איש על העדה, עמ' 326
  3. ^ דברי הספד על הגרי"ד סולוביצ'יק, מסורה, אדר תשנ"ד, עמ' יז
  4. ^ אביעזר רביצקי, ספר יובל לכבוד מורנו הגאון רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, עריכה: הרב שאול ישראלי, הרב נחום לאם והרב יצחק רפאל, תשמ"ד, פרק קניין הדעת בהגותו: בין הרמב"ם לניאוקאנטיאנים
  5. ^ משה סוקול, אמונה בזמנים משתנים, פרק אדון או עבד? על האוטונומיה האנושית לנוכח האל בהגותו של הרב יוסף סולובייצ'יק, עמ' 426 ‑ 427
  6. ^ דוב שוורץ, הגותו הפילוסופית של הרב סולוביצ'יק, תשס"ח, כרך ב, עמ' 9
  7. ^ הרב ראובן ציגלר, ובקשתם משם - מבוא, VBM
  8. ^ חיים נבון, גישתו של הרב סולובייצ'יק לתודעה ההיסטורית, דעת