אליזבת גילברט

אליזבת גילברט
Elizabeth Gilbert
לידה	18 ביולי 1969 (בת 54); ווטרברי, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת ניו יורק
שפות היצירה	אנגלית
יצירות בולטות	לאכול, להתפלל, לאהוב
תקופת הפעילות	מ-1997
בן או בת זוג	Rayya Elias
פרסים והוקרה	Plimpton Prize
	elizabethgilbert.com
חתימה

אליזבת' מ'. גילברט (באנגלית: Elizabeth M. Gilbert, נולדה ב-18 ביולי 1969) היא סופרת אמריקאית. ידועה בעיקר בשל ספרה "לאכול, להתפלל, לאהוב" אשר הפך לרב מכר ואף עובד לסרט בכיכובה של ג'וליה רוברטס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיה המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילברט נולדה בווטברי. אביה, ג'ון, היה מהנדס כימי ואמה הייתה עקרת בית. ב-1991 סיימה תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטת ניו יורק. לאחר התואר היא עבדה כברמנית, טבחית ואף עבדה במגזין. על חוויותיה כטבחית כתבה מאוחר יותר אחד מספריה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1993 פרסם המגזין אסקווייר את סיפורה הקצר של גילברט, "הצליינים". גילברט היא הסופרת הראשונה מאז נורמן מיילר שסיפור שלה התפרסם במגזין בתור סופרת מתחילה ולא מוכרת. הפרסום הזה הוביל לעבודות יציבות יותר וגילברט עבדה במגזינים שונים כמו Travel + Leisure, GQ, והניו יורק טיימס.

ב-1997 פרסמה כתבה על חוויותיה כברמנית במועדון הקיוטי אגלי, מה שמאוחר יותר הפך לתסריט הסרט חופשיות על הבר. באותה שנה יצא ספרה הראשון - "הצליינים", שהיה אוסף סיפורים קצרים וזכה להצלחה. לאחר מכן פרסמה בשנת 2000 את הספר גברים קשוחים, ושנתיים מאוחר יותר את הספר "הגבר האמריקאי האחרון" (2002).

בשנת 2006 פרסמה את הספר "לאכול, להתפלל, לאהוב". הספר עוקב אחר מסעה הרוחני של אישה אחת דרך 3 מדינות שונות. את הטיול של אותה שנה מימנה באמצעות המקדמה שקיבלה לכתוב את הספר. הספר זכה להצלחה רבה והיה בראש רשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס במשך 88 שבועות^[1]. גילברט התארחה בין היתר בתוכנית של אופרה וינפרי ואף הוזמנה להרצות בארגון TED והרצאתה עד היום היא בין הנצפות בארגון. גילברט צוינה ברשימת טיים 100 כאחת מהאנשים המשפיעים בעולם. הספר עובד לסרט בשנת 2010 בכיכובה של ג'וליה רוברטס כגילברט^[2]. אם כי הסרט קיבל לרוב ביקורות שליליות^[3].

בינואר 2010, יצא לאור ספרה החמישי של גילברט, "Committed: A Skeptic Makes Peace with Marriage", שבעברית פורסם בשם "להתחתן". הספר הוא מעין המשך של "לאכול, להתפלל, לאהוב", בכך שהוא ממשיך את סיפור חייה של גילברט היכן שרב המכר הקודם שלה הפסיק. בספר היא גם חושפת את החלטתה להתחתן עם חוסה נונס (המכונה בספר פליפה), גבר ברזילאי שפגשה באינדונזיה. הספר הוא בחינה של מוסד הנישואים מכמה נקודות מבט היסטוריות ומודרניות - כולל אלה של אנשים, במיוחד נשים, שנרתעים מלהתחתן. בספר, גילברט כוללת גם נקודות מבט על נישואים חד-מיניים ומשווה זאת לנישואים בין-גזעיים לפני שנות ה-70^[4].

בשנת 2012 היא פרסמה מחדש את "At Home on the Range", ספר בישול משנת 1947 שנכתב על ידי סבתא רבתא שלה, בעלת טור האוכל מרגרט יארדלי פוטר. גילברט פרסמה את הרומן השני שלה, "חותמם של הדברים כולם", ב-2013.

בשנת 2015, גילברט פרסמה את הספר "Big Magic: Creative Living Beyond Fear" (בעברית "קסם גדול"), ספר לעזרה עצמית המספק הנחיות כיצד לחיות חיים יצירתיים כמו שלה. הספר מחולק לשישה חלקים: אומץ, קסם, רשות, התמדה, אמון ואלוהות. בספר היא מתמקדת, בין היתר, בהתגברות על ספק עצמי, הימנעות מפרפקציוניזם וקביעת סדר יום^[5]. גילברט המשיכה את העבודה שהחלה בספר עם הפודקאסט שלה "שיעורי הקסם", שבו היא מראיינת אנשים מפורסמים.

בשנת 2020 פרסמה גילברט את הספר "עיר של בנות", רומן שבמרכזו גיבורה משוחררת, שבועטת במוסכמות המיניות של ניו יורק בשנות ה–40^[6].

חיים אישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1994–2002 עבדה גילברט בבר "קיוטי אגלי" שם הכירה את מייקל קופר ולו נישאה מאוחר יותר.

בשנת 2007 נישאה לחוסה נונס, אותו פגשה בטיול בבאלי. השניים גרו יחד בניו ג'רזי וניהלו חנות בשם "Two Buttons". בשנת 2015 החנות נמכרה.

באותה שנה מספר סופרים וביניהם גילברט ושריל סטרייד גייסו כספים עבור פליטים סורים, ובתוך 31 שעות הצליחו לגייס סכום של מיליון דולר.

ב-1 ביולי 2016 פרסמה גילברט בדף הפייסבוק שלה כי היא ובעלה נפרדים וחודשיים לאחר מכן חשפה את סיבת הפרידה, מערכת יחסים חדשה עם סופרת אחרת בשם ראיה אליאס. הרומן ביניהן נוצר על רקע היכרות ארוכת שנים^[7]. ב-6 ביוני 2017 השתיים קיימו טקס זוגיות בטקס מצומצם שכלל משפחה וחברים.

אליאס נפטרה ב-4 בינואר 2018.