אליס דנבר-נלסון
 | |
| לידה |
19 ביולי 1875 ניו אורלינס, לואיזיאנה, ארצות הברית.  |
|---|---|
| פטירה |
18 בספטמבר 1935 (בגיל 60) פנסילבניה |
| שם לידה |
Alice Moore |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום קבורה |
פילדלפיה |
| השכלה |
|
| מקצוע | משוררת, סופרת, מסאית, עיתונאית, מבקרת ופעילת זכויות אזרח |
| בן או בת זוג |
|
| פרסים והוקרה |
היכל התהילה של נשות דלאוור (2022) |
  | |
אליס רות׳ דנבר-נלסון מור (באנגלית: Alice Ruth Dunbar Nelson Moore; 19 ביולי 1875 – 18 בספטמבר 1935) הייתה משוררת, סופרת, מסאית, עיתונאית, מבקרת ופעילת זכויות אזרח אמריקנית מניו אורלינס. היא הייתה בת הדור הראשון של אפרו-אמריקנים שנולדו חופשיים מעבדות בדרום ארצות הברית לאחר מלחמת האזרחים האמריקנית והיא ידועה בעיקר כאחת מהנשים האחראיות על הפריחה האמנותית ברנסאנס של הארלם בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליס רות' מור נולדה ב-19 ביולי 1875 בניו אורלינס, לואיזיאנה.[1] בת שניה[2] לפטרישה וייט, תופרת ושפחה לשעבר וג'וזף מור, סוחר ימי קריאולי. הוריה היו ממעמד הביניים וחלק מהקהילה הקריאולית הרב - גזעית של ניו אורלינס.[3]
ב-1896 עברה דנבר-נלסון יחד עם אמה מניו אורלינס לפרבר של בוסטון, מסצ'וסטס, שם גרה עם אחותה וגיסה. שנה לאחר מכן עברה לעיר ניו יורק. באותה תקופה, התחילה דנבר-נלסון להתכתב עם הסופר והמשורר פול לורנס דנבר והזוג התחתן ב-8 במרץ 1898. בעקבות זאת, היא עברה לגור עם בן זוגה בוושינגטון די.סי.[4]
בשנת 1902 התגרשה המשוררת מפול לורנס דנבר.[1] לאחר הפרידה, עברה דנבר-נלסון לווילמינגטון, דלוור. היא התחתנה בפעם השנייה בינואר 1910 בווילמינגטון, בסודיות לגבר בשם הנרי ארתור קאליס, שהיה גם הוא מורה כמוה. שנה לאחר מכן עזב קאליס לצורך לימודי רפואה בשיקגו. המעבר הוביל לגירושי הזוג זמן מה לאחר מכן. באפריל 1916 נישאה דנבר-נלסון בפעם השלישית, לפוליטיקאי ופעיל זכויות האזרח, רוברט ג. נלסון.[4] בשנת 1932 רוברט נלסון קיבל תפקיד כחבר בוועדת האתלטיקה של פנסילבניה והזוג הנשוי עברו יחד מדלוור לפנסילבניה, במהלך התקופה הזו חלה התדרדרות במצבה הבריאותי של דנבר-נלסון, היא חלתה בתדירות וסבלה מבעיות בלב. בספטמבר 1935 התאשפזה בבית חולים בגלל מחלת לב. היא נפטרה בפנסילבניה ב-18 בספטמבר בגיל 60.[4]
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
דנבר-נלסון למדה במשך כשנתיים בתוכנית להוראה במכללת סטרייט, ניו אורלינס. היא סיימה את לימודיה שם בשנת 1892 בגיל 17.[5] באותו הזמן למדה אומנות תעשייתית באוניברסיטת קורנל שבפנסילבניה. היא המשיכה ללימודים באוניברסיטת פנסילבניה,[1] שם התמחתה במדידה והערכה בהוראת אנגלית ובפסיכולוגיה.[5] בשנת 1895 סיימה את לימודיה.
קריירה ופעילות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם קבלת התואר ממכללת סטרייט ומקביל ללימודיה באוניברסיטת פנסילבניה, לימדה דנבר-נלסון בבית ספר בניו אורלינס[6] וב-1895 כשהייתה בת 20 בלבד, התחילה דנבר - נלסון את הקריירה הספרותית שלה והוציאה את ספרה הראשון Violets And Other Tales[4], אוסף של סיפורים, שירים ומסות.
ב-1896, בתום ארבע שנים בבית ספר ניו אורלינס, עזבה את עבודתה עקב מעבר למסצ'וסטס עם משפחתה. שנה לאחר מכן עברה לניו יורק שם עבדה כמורה בבית ספר בברוקלין. אחרי שנה, היא הקימה יחד עם ויולה ארל מתיוס את ״The White Rose Mission”,[6] מרכז חברתי נוצרי לנשים אפרואמריקניות שהיגרו לצפון בחיפוש אחר תעסוקה בהארלם.[7]
ב-1899 הוציאה דנבר-נלסון את ספרה השני The Goodness Of St. Rocque And Other Stories, אוסף של סיפורים קצרים, כיצירה נלוות ל־Poems Of Cabin And Field של בן זוגה, פול לורנס דנבר.[1] בשנת 1902 היא התחילה ללמד בבית ספר בתיכון האוורד בווילמינגטון, היא התמנתה למנהלת בית הספר והמשיכה בעבודה זו 18 שנים[5].בשנת 1920 עקב השתתפותה בכנס של יום הצדק החברתי באוהיו, בית הספר מנע את כניסתה.[6] היא ניהלה בנוסף את קורסי הקיץ למורים במכללת סטייט (לימים דלאוור סטייט קולג׳) בדובר ולימדה שנתיים בקורסי קיץ במכון האמפטון.
בשנים 1913 – 1914 כתבה וערכה דנבר-נלסון ב־A.M.E church review, כתב העת של הכנסייה האפיסקלופית המתודיסטית האפריקאית וב-1914 ערכה ופרסמה את Masterpieces Of Negro Eloquence.[5] ב-1915 היא עבדה כרכזת שטח של קמפיין זכויות נשים במדינות מרכז אטלנטיות.[4]
בין השנים 1916 – 1917 פרסמה כתבה בת שני חלקים תחת השם People Of Color In Louisiana בכתב העת Negro History.[5] דנבר-נלסון עבדה גם בשיתוף פעולה עם בעלה השלישי, נלסון. בשנת 1920 היא ובן זוגה התחילו לערוך ולהוציא לאור יחדיו את ה־Willmington Advocate, עיתון פרוגרסיבי לאנשים שחורים. הם המשיכו לערוך עיתון זה שנתיים נוספות בלבד, אך הקריירה שלה כעיתונאית לא עצרה שם: היא המשיכה לכתוב כתבות וביקורות לעיתונים, לכתבי עת אקדמיים ולמגזינים. דנבר-נלסון גם כתבה בהמשך חייה סיפורים קצרים, מחזות ושירים, רבים מהם מעולם לא פורסמו.[4] חלק מכתביה יצאו לאור ב-The Dunbar speaker and entertainer,לקט ספרותי של המשוררת לקורא השחור וב Harlem: A Negro Forum.
בשנת 1918 סיירה דנבר-נלסון בדרום ארצות הברית כנציגת שטח של ועדת הנשים של המועצה להגנה לאומית[5] וב-1920 הייתה לאישה האפרו-אמריקנית הראשונה ששירתה בוועדה הרפובליקנית של דלוור. לאחר שפוטרה מעבודתה בתיכון האוורד, חוותה דנבר - נלסון קשיים כלכליים. שנתיים לאחר מכן, היא הייתה אחראית על הקמפיין הממלכתי של הצעת החוק נגד לינץ׳ של דייר.[6] באוגוסט 1921 התחילה דנבר-נלסון לכתוב את יומנה שיצא לאור רק שנים לאחר פטירתה בשם Give Us Each Day. בשנת 1924 היא ניהלה את הקמפיין הפוליטי הדמוקרטי בקרב נשים שחורות, ומאוחר יותר באותה שנה היא הפכה למורה וקצינת מבחן בבית הספר התעשייתי לבנות אפרו-אמריקניות, שם עבדה ארבע שנים. ב-1926 פרסמה דנבר-נלסון את From A Women’s Point Of View טור בעיתון האפרו-אמריקני השבועי Pittsburgh Courtier, שמאוחר יותר כתבה בו טור אחר, So It Seems To Alice Dunbar-Nelson. בארבע השנים הבאות כתבה את המשך יומנה ובנוסף לכך גם טור נוסף בעיתון The Washington Eagle בשם As In A Looking Glass. מ-1928 - ועד 1931 הייתה דנבר-נלסון המזכירה המבצעת של ועדת השלום הבין-גזעית, תפקיד שתבע נסיעות מרובות.[4]
השפעתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היצירות של דנבר-נלסון דנבר - נלסון דנו בסוגיות של נשים ואפרו-אמריקנים בזמנה, השנים המאוחרות של המאה ה-19, זמן בו קודים ויקטוריאניים התנגשו עם פריחה של רעיונות ועקרונות פמיניסטיים של ״האישה החדשה״. היא השתמשה בספרות שלה כדי לבטא את קולה הפוליטי. יצירותיה הספרותיות מצביעות על נטיותיה הפמיניסטיות של דנבר - נלסון, בתקופה שנשים, במיוחד נשים שחורות, היו נתונות למגבלות של הפטריארכיה הלבנה.[8] אף על פי שתרומתה הספרותית לרנסאנס של הארלם אינה ישירה, השפעתה על יוצרים שחורים אחרים בזמנה ניכרת.[1]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The works of Alice Dunbar Nelson - Volume 2 אליס רות׳ דונבאר נלסון מור (גלוריה ט. הול), Oxford University Press, 14/4/1988, עמוד 57–58.
- Color, Sex And Poetry גלוריה ט. הול, Indiana university press, 22/6/1987, עמוד 34
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליס דנבר-נלסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- alice dunbar - nelson, Stephen A. Malgot, the ubuntu biography project 19/7/2023
- ביוגרפיה של אליס דונבאר נלסון, ProQuest, Joanna Blachnio.
- קורות חיים של אליס דונבאר נלסון, University of Delaware, עובד על ידי Tim Murray.
- טפסים של the white rose mission, The New York Public Library, ממאגר מרכז שומברג לתרבות שחורה.
- Not Just Paul’s Wife: Alice Dunbar’s Literature And Activism, by Tara T. Green, The Langston Hughes Review vol.24 pages 125-137, (winter/fall, 2010/2011)
- אליס דנבר-נלסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- כתבי אליס דנבר-נלסון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 Alice Dunbar Nelson | African-American, Poet, Activist | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
- ^ Gloria T. Hull, Akasha Gloria Hull, Color, Sex, and Poetry: Three Women Writers of the Harlem Renaissance, Indiana University Press, 1987-06-22, ISBN 978-0-253-20430-1. (באנגלית)
- ^ Alice Dunbar-Nelson | UBUNTU BIOGRAPHY PROJECT, web.archive.org, 2018-02-17
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 Alice Dunbar-Nelson papers | Manuscript and Archival Collection Finding Aids, library.udel.edu
- ^ 1 2 3 4 5 6 Alice Moore Dunbar-Nelson, The Works of Alice Dunbar-Nelson, Oxford University Press, 1988, ISBN 978-0-19-505252-7. (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 Document unavailable - ProQuest, www.proquest.com (באנגלית)
- ^ archives.nypl.org -- White Rose Mission and Industrial Association documents, archives.nypl.org
- ^ Tara T. Green, Not Just Paul's Wife: Alice Dunbar's Literature and Activism, The Langston Hughes Review 24, 2010, עמ' 125–137