אליפות ארצות הברית הפתוחה 1982
ענף |
טניס ![]() |
---|---|
תקופת התחרות |
31 באוגוסט 1982 – 12 בספטמבר 1982 (13 ימים) ![]() |
מספר תחרות |
102 ![]() |
עיר מארחת |
מרכז הטניס הלאומי בילי ג'ין קינג ![]() |
![]() ![]() |
אליפות ארצות הברית הפתוחה 1982 הייתה תחרות טניס שנערכה על מגרשי מרכז הטניס הלאומי בפארק פלאשינג מדוז. כל המשחקים נערכו על משטח קשה. התחרויות התחילו ב-31 באוגוסט והסתיימו ב-12 בספטמבר. זו הייתה האליפות ה-102 מאז ייסודה.
הפרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אירוע | מנצח | גמר | חצי הגמר | רבע הגמר | הסיבוב הרביעי | הסיבוב השלישי | הסיבוב השני | הסיבוב הראשון | |
יחידים[1] | גברים ונשים | $90,000 | $45,000 | $22,500 | $11,400 | $6,600 | $3,600 | $2,100 | $1,200 |
סך הפרסים היה $1,386,000.
התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחרות הגברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות זו השתתפו 128 טניסאים שחולקו ל-8 בתים. לקראת התחרות המשתתפים החזקים דורגו כדלקמן:
- ג'ון מקנרו (
ארצות הברית), מנצח תחרויות 1979-1981, הודח בחצי הגמר
- ג'ימי קונורס (
ארצות הברית), מנצח תחרויות 1976,1974 ו-1978, ניצח בתחרות
- איוואן לנדל (
צ'כוסלובקיה), הפסיד במשחק הגמר
- גיז'רמו וילאס (
ארגנטינה), מנצחת תחרות 1977, הודח בחצי הגמר
- ויטס גרולייטיס (
ארצות הברית), הודח בסיבוב הראשון
- ג'ן מאייר (
ארצות הברית), הודח ברבע הגמר
- חוסה לואיס קלרק (
ארגנטינה), הודח בסיבוב הראשון
- אליוט טלצ'ר (
ארצות הברית), הודח בסיבוב הרביעי
- יאניק נואה (
צרפת), הודח בסיבוב הרביעי
- יוהאן קריק (
ארצות הברית), הודח בסיבוב השלישי
- מאטס וילאנדר (
שוודיה), הודח בסיבוב הרביעי
- סטיב דנטון (
ארצות הברית), הודח בסיבוב הרביעי
- מארק אדמונדסון (
אוסטרליה), הודח בסיבוב השני
- בריאן טיצ'ר (
ארצות הברית), הודח בסיבוב השני
- ראול רמירס (
מקסיקו), הודח בסיבוב השני
- רוסקו טנר (
ארצות הברית), הודח בסיבוב השני
מנצח תחרות 1981 ג'ון מקנרו ( ארצות הברית) הודח בחצי הגמר. ג'ימי קונורס (
ארצות הברית) נפגש במשחק הגמר עם איוואן לנדל (
צ'כוסלובקיה) וניצח ב-4 מערכות. באותה שנה הוא ניצח גם באליפות וימבלדון.
רבע הגמר | חצי הגמר | משחק הגמר | |||||||||||||||||||||||
1 | ![]() |
4 | 7 | 6 | 4 | 6 | |||||||||||||||||||
6 | ![]() |
6 | 6 | 3 | 6 | 1 | |||||||||||||||||||
1 | ![]() |
4 | 4 | 6 | |||||||||||||||||||||
3 | ![]() |
6 | 6 | 7 | |||||||||||||||||||||
3 | ![]() |
6 | 6 | 6 | |||||||||||||||||||||
![]() |
4 | 3 | 1 | ||||||||||||||||||||||
3 | ![]() |
3 | 2 | 6 | 4 | ||||||||||||||||||||
2 | ![]() |
6 | 6 | 4 | 6 | ||||||||||||||||||||
![]() |
2 | 1 | 3 | ||||||||||||||||||||||
4 | ![]() |
6 | 6 | 6 | |||||||||||||||||||||
4 | ![]() |
1 | 6 | 2 | 3 | ||||||||||||||||||||
2 | ![]() |
6 | 3 | 6 | 6 | ||||||||||||||||||||
![]() |
1 | 3 | 4 | ||||||||||||||||||||||
2 | ![]() |
6 | 6 | 6 |
תחרות הנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות הנשים השתתפו 128 טניסאיות שחולקו ל-8 בתים. כמו בתחרות הגברים, הטניסאיות החזקות זכו לדירוג:
- מרטינה נברטילובה (
ארצות הברית), הודחה ברבע הגמר
- כריס אוורט (
ארצות הברית), מנתחת תחרויות 1975-1978 ו-1980, ניצחה בתחרות
- טרייסי אוסטין (
ארצות הברית), מנצחת תחרויות 1979 ו-1981, הודחה ברבע הגמר
- אנדראה יגר (
ארצות הברית), הודחה בחצי הגמר
- האנה מנדליקובה (
צ'כוסלובקיה), הפסידה במשחק הגמר
- ונדי טרנבול (
אוסטרליה), הודחה בסיבוב הרביעי
- פם שרייבר (
ארצות הברית), הודחה בחצי הגמר
- סילביה הניקה (
גרמניה המערבית), נפצעה ולא השתתפה
- בטינה בונגה (
גרמניה המערבית), הודחה בסיבוב השלישי
- ברברה פוטר (
ארצות הברית), הודחה בסיבוב השני
- מימה יאושובץ (
יוגוסלביה), הודחה בסיבוב השני
- בילי ג'ין קינג (
ארצות הברית), מנצחת תחרות 1969, 1970, 1971, 1974, הודחה בסיבוב הראשון
- קתי רינלדי (
ארצות הברית), הודחה בסיבוב הרביעי
- וירג'יניה רוזיצ'י (
רומניה), הודחה בסיבוב הרביעי
- אנדראה לאנד (
ארצות הברית), הודחה בסיבוב הרביעי
- זינה גריסון (
ארצות הברית), הודחה בסיבוב הרביעי
מנצחת תחרות 1981 טרייסי אוסטין ( ארצות הברית) הודחה ברבע הגמר. כריס אוורט (
ארצות הברית) נפגשה במשחק הגמר עם האנה מנדליקובה (
צ'כוסלובקיה) וניצחה בשתי מערכות. באותה שנה היא ניצחה גם באליפות אוסטרליה הפתוחה.
רבע הגמר | חצי הגמר | משחק הגמר | |||||||||||||||||
1 | ![]() |
6 | 6 | 2 | |||||||||||||||
7 | ![]() |
1 | 7 | 6 | |||||||||||||||
7 | ![]() |
4 | 6 | 2 | |||||||||||||||
5 | ![]() |
6 | 2 | 6 | |||||||||||||||
3 | ![]() |
6 | 4 | 4 | |||||||||||||||
5 | ![]() |
4 | 6 | 6 | |||||||||||||||
5 | ![]() |
3 | 1 | ||||||||||||||||
2 | ![]() |
6 | 6 | ||||||||||||||||
![]() |
6 | 1 | 0 | ||||||||||||||||
4 | ![]() |
3 | 6 | 6 | |||||||||||||||
4 | ![]() |
1 | 2 | ||||||||||||||||
2 | ![]() |
6 | 6 | ||||||||||||||||
![]() |
6 | 1 | 0 | ||||||||||||||||
2 | ![]() |
4 | 6 | 6 |
תחרות זוגות גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחרות השתתפו 64 זוגות. להלן הזוגות שקיבלו דירוג:
- פיטר פלמינג וג'ון מקנרו (
ארצות הברית), מנצחי תחרויות 1979 ו-1981, הודחו ברבע הגמר
- פרדי טאיגן ושרווד סטיוארט (
ארצות הברית), הודחו בסיבוב השני
- קווין קורן (
דרום אפריקה) וסטיב דנטון (
ארצות הברית), ניצחו בתחרות
- מארק אדמונדסון וקים וארוויק (
אוסטרליה), הודחו ברבע הגמר
- ויקטור אמייה והנק פיסטר (
ארצות הברית), הפסידו במשחק הגמר
- הינץ גונטהארט (
שווייץ) וקסיו מוטה (
ברזיל), הודחו בסיבוב הראשון
- בריאן גוטפריד (
ארצות הברית) וראול רמירס (
מקסיקו), הודחו בחצי הגמר
- טים גולקסון וטום גוליקסון (
ארצות הברית), הודחו בחצי הגמר
- ברוס מנסון ובריאן טיצ'ר (
ארצות הברית), הודחו בסיבוב הראשון
- פריץ ליואס ופול מקנמי (
אוסטרליה), הודחו בסיבוב הראשון
- בוב לוץ וסטן סמית' (
ארצות הברית), מנצחי תחרויות 1968, 1974 ו-1978, הודחו בסיבוב הראשון
- וויטק פיבק (
פולין) וג'ון פיצג'רלד (
אוסטרליה), הודחו בסיבוב השלישי
- סטיב מייסטר וג'ון סדרי (
ארצות הברית), הודחו בסיבוב השלישי
- אנדי אנדרוס פטיסון ובוטץ' וולס (
ארצות הברית), הודחו בסיבוב הראשון
- טים מאיוט וטים וילקינסון (
ארצות הברית), הודחו בסיבוב הראשון
- ג'ון לויד (
בריטניה) ודיק סטוקטון (
ארצות הברית), הודחו בסיבוב הראשון
מנצחי תחרות 1981 פיטר פלמינג וג'ון מקנרו ( ארצות הברית) הודחו ברבע הגמר. במשחק הגמר קווין קורן (
דרום אפריקה) וסטיב דנטון (
ארצות הברית) נפגשו עם ויקטור אמייה והנק פיסטר (
ארצות הברית) וניצחו ב-5 מערכות. באותה שנה הם זכו גם באליפות וימבלדון.
תחרות זוגות נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחרות השתתפו 64 זוגות. להלן דירוג הזוגות החזקות:
- מרטינה נברטילובה ופם שרייבר (
ארצות הברית), הודחו בחצי הגמר
- קתי ג'ורדן ואן סמית' (
ארצות הברית), מנצחות תחרות 1981, הודחו ברבע הגמר
- רוזמרי קזאלס (
ארצות הברית) וונדי טרנבול (
אוסטרליה), ניצחו בתחרות
- .
- ברברה פוטר ושרון ולש (
ארצות הברית), הפסידו במשחק הגמר
- ג'ואן ראסל (
ארצות הברית) ווירג'יניה רוזיצ'י (
רומניה), הודחו ברבע הגמר
- לסלי אלן (
ארצות הברית) ומימה יאושובץ (
יוגוסלביה), הודחו בסיבוב השלישי
- בטינה בונגה וקלאודיה קודה-קילץ' (
גרמניה המערבית), הודחו בחצי הגמר
- קנדי ריינולדס ופאולה סמית' (
ארצות הברית), הודחו ברבע הגמר
- מרי לו פיאטק וונדי וייט (
ארצות הברית), הודחו בסיבוב השני
- אן קיומורה (
ארצות הברית) ובטי שטוב (
הולנד), הודחו בסיבוב השלישי
- רוזלין פיירבנק ואילנה קלוס (
דרום אפריקה), הודחו בסיבוב השני
- האנה מנדליקובה והלנה סוקובה (
צ'כוסלובקיה), הודחו בסיבוב השלישי
- פטריסיה מדרדו וקלאודיה מונטיירו (
ברזיל), הודחו בסיבוב הראשון
- כריס אוורט ובילי ג'ין קינג (
ארצות הברית), הודחו בסיבוב השלישי
- טניה הרטפורד (
דרום אפריקה) ווירג'יניה וייד (
בריטניה), הודחו בסיבוב הראשון
מנצחות תחרות 1981 קטי ג'ורדן ואן סמית' ( ארצות הברית) הודחו ברבע הגמר. במשחק הגמר רוזמרי קזאלס (
ארצות הברית) וונדי טרנבול (
אוסטרליה) נפגשו עם ברברה פוטר ושרון ולש (
ארצות הברית) וניצחו בשתי מערכות.
תחרות זוגות מעורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחרות השתתפו 32 זוגות. להלן זוגות שזכו בדירוג:
- אן סמית' (
ארצות הברית) וקווין קורן (
דרום אפריקה), מנצחי תחרות 1981, ניצחו בתחרות
- ברברה פוטר ופרדי טאיגן (
ארצות הברית), הפסידו במשחק הגמר
- קנדי ריינולדס ושרווד סטיוארט (
ארצות הברית), הודחו בחצי הגמר
- ג'ואן ראסל וסטיס דנטון (
ארצות הברית), הודחו בסיבוב הראשון
- בטי שטוב (
הולנד) ופרו מקמילן (
דרום אפריקה), מנצחי תחרויות 1977-1978, הודחו בסיבוב השני
- .
- רוזמרי קזאלס ולארי סטפנקי (
ארצות הברית), הודחו בסיבוב הראשון
- מרי לו פיאטק וטים גוליקסון (
ארצות הברית), הודחו בסיבוב הראשון
- פם טיגרדן וטום גוליקסון (
ארצות הברית), הודחו בסיבוב השני
מנצחי תחרות 1981 אן סמית' ( ארצות הברית) וקווין קורן (
דרום אפריקה) נפגשו במשחק הגמר עם ברברה פוטר ופרדי טאיגן (
ארצות הברית) וניצחו ב-3 מערכות. באותה שנה הם ניצחו גם באליפות וימבלדון.
ישראל באליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלמה גליקשטיין השתתף בתחרות הגברים. בסיבוב הראשון של תחרות הגברים הוא שיחק נגד באץ' וולס מארצות הברית וניצח ב-3 מערכות. בסיבוב השני הוא נפגש עם ג'ים אריאס מארצות הברית והפסיד ב-3 מערכות.
שלמה גליקשטיין השתתף גם בתחרות זוגות גברים לצד סטיב קרולביץ' מארצות הברית. הם ניצחו בסיבוב הראשון אך הפסידו בסיבוב השני.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תחרות גברים
- נתוני תחרות זוגות גברים
- נתוני תחרות גברים, זוגות גברים וזוגות מעורבים
- נתוני תחרות נשים וזוגות נשים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ John Barrett, ed. (1983). World of Tennis. London: Queen Anne Press. p. 57. ISBN 978-0356093840.
אליפות ארצות הברית הפתוחה בטניס | |
---|---|
|