אליהו שומרוני
אליהו (אליק) שומרוני (שינדרמן) (חנוכה תרס"ט, 1908, סידרובטיץ, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 3 באוגוסט 1954, טבריה) היה ממקימי הנח"ל, נוער חלוצי לוחם, חבר מפלגת מפא"י, חבר תנועת השומר הצעיר, ואיש משרד הביטחון.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שומרוני נולד בחנוכה שנת תרס"ט בפלך קייב של האימפריה הרוסית (בתחום המושב היהודי; כיום באוקראינה). שומרוני הוא בנו של ר' אהרון שינדרמן.[1] שנות ילדותו הראשונות עברו עליו בעיירה הסמוכה מלין, שם התחנך חינוך מסורתי מפי מלמדים, שכלל לימודי תנ"ך, תלמוד ועברית. ובשנת 1912 עברה המשפחה לעיר הפלך קייב. בשנת 1922 החל ללמוד בגימנסיה העברית בקייב. בקייב הצטרף שומרוני, שגדל בבית ציוני דתי, לתנועת "השומר הצעיר ס.ס.ס.ר" (שמאוחר יותר נפרדה מהשומר הצעיר ונקראה "נצ"ח"), בתחילה כחניך ולאחר מכן כמדריך.
בשנת 1925, בגיל 16, עלה שומרוני לארץ עם דודו יצחק שינדרמן (ב-1934 עלו גם הוריו עם אחת מאחיותיו). בשל גילו הצעיר, לא הצטרף מיד לקיבוץ, אלא נשאר עם משפחתו. בשנותיו הראשונות בארץ היה פעיל בתנועת "הנוער העובד", ובהקמת תנועת הנוער "הצופים העובדים".
בשנת 1927 הצטרף לחבריו מ"השומר הצעיר ס.ס.ס.ר", שהקימו בעמק הירדן את קיבוץ אפיקים. בין השנים 1929 ל-1939 יצא ארבע פעמים לשליחות מטעם התנועה לחוץ-לארץ.
בין השנים 1945 ל-1947 ריכז במזכירות מפלגת פועלי ארץ-ישראל (מפא"י) את פעילות תנועות הנוער שהיו קשורות למפלגה ואת הפעילות של המשמרת הצעירה של המפלגה.
במהלך מלחמת העצמאות פנה ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון, לשומרוני בבקשה להקים במשרד הביטחון את אגף הנוער והנח"ל. שומרוני היה זה שהקים למעשה את הנח"ל (נוער חלוצי לוחם) כחיל המשלב אימונים צבאיים עם עבודה חקלאית וחינוך לחלוציות לפי מסורת הפלמ"ח, ותהליך ההקמה הרעיונית אף קדם לבקשה הרשמית של בן-גוריון משומרוני. את תפקידו כראש אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון סיים שומרוני בשנת 1951. תשעה חודשים לאחר מכן התמנה להיות מזכיר קיבוצו, אפיקים.
שומרוני נפטר בשנת 1954, לאחר שנפצע קשה באסון מעגן. נקבר באפיקים. הותיר אישה, וירה, ושלוש בנות. חודשיים לפני אסון מעגן נישאה בתו הבכורה נורית לצבי (צביקה) כסה, בנו של ידידו יונה כסה (ששכל את אשתו צפורה באסון).
לאחר מותו חילק אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון את "פרס אליהו שומרוני", לעידוד כתיבת סיפורים ורשימות עיוניות בנושאי התיישבות וביטחון.[2]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מגל וחרב : שיחות עם הנח"ל, תל אביב: מערכות, תשי"ג 1953.
- אליק: אפיקי חיים: ממכתביו ורשימותיו של אליהו (אליק) שומרוני, תל אביב: איחוד הקבוצות והקיבוצים וקיבוץ אפיקים, תשי"ח 1957.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת הפרסומים של אליהו שומרוני, בקטלוג הספרייה הלאומית
- תולדות חייו באתר הנח"ל
- ראשית ימי הנח"ל באתר תולדוט
- משקי עמק הירדן מלווים למנוחות את אליק שומרוני, דבר, 4 באוגוסט 1954
- אליק שומרוני ז"ל, חרות, 4 באוגוסט 1954
- אליק שומרוני, על המשמר, 4 באוגוסט 1954
- אברהם לכטמן, לזכר נעדרים: אליהו (אליק) שומרוני (עם פתיחת בית התרבות על שמו באפיקים), דבר, 8 באוגוסט 1955
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ י. גור, לזכר נעדרים: הרב ר' אהרון שינדרמן ז"ל (שלושים לפטירתו), דבר, 8 ביולי 1968.
- ^ חולקו פרסים ע"ש א. שומרוני, דבר, 23 בנובמבר 1966.
בקרת זהויות  |
|
|---|