אלכסיי סאווראסוב

אלכסיי סאווראסוב
Алексей Саврасов
לידה	12 במאי 1830 (יוליאני); מוסקבה, האימפריה הרוסית
פטירה	26 בספטמבר 1897 (יוליאני) (בגיל 67); מוסקבה, האימפריה הרוסית
מקום קבורה	בית הקברות וגנקובו
מקום לימודים	בית הספר לציור, פיסול ואדריכלות של מוסקבה
תחום יצירה	אמנות חזותית, ציור, ציור נוף
זרם באמנות	ריאליזם
יצירות ידועות	העורבים שבו

קברו של סאווראסוב בבית הקברות ואגאנקובו שבמוסקבה

אלכסיי קונדראטייביץ' סאווראסוב (ברוסית: Алексе́й Кондра́тьевич Савра́сов; 12 במאי 1830 (יוליאני) – 26 בספטמבר 1897 (יוליאני)) היה צייר נוף אימפרסיוניסטי ריאליסטי רוסי, הידוע בציורי הנוף המרגשים שצייר.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאווראסוב נולד למשפחת סוחרים אמידה. הוא החל לצייר בגיל צעיר, ובשנת 1844 התקבל לבית הספר לציור, פיסול ואדריכלות של מוסקבה ולמד תחת פרופסור ראבוס (בשנת 1848 נחשב למצטיין בין תלמידי בית הספר). סאווראסוב סיים את לימודיו בשנת 1850 והחל להתמקד בציורי נוף.

בשנת 1852 נסע לאזור אוקראינה ובשנת 1854, בהזמנת הדוכסית הגדולה מריה ניקולאייבנה, נשיאת האקדמיה הקיסרית לאומניות הוא עבר להתגורר בסנקט פטרבורג. בשנת 1857 שב למוסקבה והחל ללמד בבית הספר לציור, פיסול ואדריכלות של מוסקבה. בין תלמידיו היו יצחק לויתן, סרגיי סבטוסלבסקי וקונסטנטין קורובין.

בשנת 1857 נשא לאישה את סופיה קרלובנה הרץ. בני הזוג נהגו לארח בביתם אספנים ואישי אמנות ובהם האספן פאבל טרטיאקוב והצייר וסילי פרוב שהיה לאחד מחבריו הקרובים של סאווראסוב. פרוב סייע לסאווראסוב בציור האנשים ביצירה "הוולגה ליד יורייווץ", וסאווראסוב סייע לפרוב בציור הנוף ביצירות "לוכד הציפורים" ו"הציידים".

בשנות ה-60 של המאה ה-19 נסע סאווראסוב לאנגליה והשתתף בתערוכה הבינלאומית שנערכה בשנת 1862. בשובו מהתערוכה נסע לשווייץ. בעקבות ביקורים אלה הושפע סאווראסוב מיצירותיהם של הצייר האנגלי ג'ון קונסטבל והצייר השווייצרי אלכסנדר קאלאם. בשנת 1869 הוא ביחד עם וסילי פוקירב פרסמו ספר ללימוד ציור.

היצירה "העורבים שבו" (1871) נחשבת על ידי המבקרים כיצירתו הטובה ביותר של סאווראסוב. יצירה זו זכתה להצלחה רבה והייתה פופולרית ביותר. היצירה מתארת את שובם של העורבים בעקבות נדידת הציפורים. הנוף מאחורי העורבים הוא נוף פשוט, אולם הציור מביע את רגע המעבר בין החורף לאביב, ומהווה דוגמה ל"ציורי הרגש" של התקופה, בהם ניסה האמן להשפיע על רגשותיו של הצופה.

בשנת 1870 הצטרף סאווראסוב לקבוצת "הנודדים" שהתנגדה לסגנון האקדמי הממלכתי. בשנת 1871, בעקבות מותה של בתו, סבל ממשבר נפשי ואמנותי, והפך לאלכוהוליסט, ועקב התנהגותו התרחקו ממנו חבריו ובני משפחתו.

בשנות חייו האחרונות סבל מעוני רב, וגר בבתי מחסה לעניים. בעת פטירתו בשנת 1897 נכחו בהלווייתו רק השוער של בית הספר לאמנות, פיסול ואדריכלות של מוסקבה והאספן פאבל טרטיאקוב.