אלכסנדר גגלו
 | |
| לידה |
10 ביולי 1891 (יוליאני) יקטרינוסלב, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
11 באוגוסט 1965 (בגיל 74) מוסקבה, ברה"מ |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, ברית המועצות |
| מקום קבורה |
בית הקברות נובודוויצ'יה |
| השכלה |
|
| מעסיק |
אוניברסיטת סנקט פטרסבורג לארכיטקטורה ולהנדסה אזרחית |
| פרסים והוקרה |
עיטור הדגל האדום של העמל |
  | |
אלכסנדר גגלו (ברוסית: Александр Гегелло; 23 ביולי 1891 – 11 באוגוסט 1965, מוסקבה) היה אדריכל סובייטי שפעל בעיקר בלנינגרד. הוא תכנן בניינים בסגנון קונסטרוקטיבסתי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלכסנדר גגלו נולד בדניפרו (אז בתחומי האימפריה הרוסית כיום באוקראינה) למשפחת רופא. אביו נפטר לפני הוא נולד. אחרי סיום גימנסיה הוא עבר עם משפחתו לסנקט פטרבורג. בשנת 1910 הוא התחיל ללמוד במכון הפוליטכני בעיר ולאחר סיום השנה הראשונה עבר למכון להנדסה אזרחית. גגלו סיים את הלימודים רק בשנת 1920 עקב אירועי מהפכת אוקטובר ומלחמת האזרחים ברוסיה שגרמו להפסקות בלימודים. בשנת 1921 הוא התחיל ללמוד אדריכלות וסיים את הלימודים בשנת 1923.
בשנים 1926–1927 גגלו תכנן ביחד עם אדריכל נוסף בנייה מחדש במתחם בית החולים הקליני בוטקין למחלות זיהומיות. בשנת 1929 הוא התחיל ללמד במכון להנדסה אזרחית ועבד שם עד לשנת 1933.
בשנת 1932 הוא תכנן הבית הגדול בליטייני שבנייתו הסתיימה בשנת 1933.
בשנת 1934 גגלו מונה לראש משרד אדריכלות ממשלתי בלנינגרד וניהל אותו עד לשנת 1948. בתקופה זו המשרד תכנן בניינים רבים בלנינגרד ובערים נוספות של ברית המועצות דוגמת תיאטרון בטשקנט ובפולוצק. בשנת 1936 הוא נסע להשתלמות לאנגליה, צרפת ושוודיה.
בשנת 1950 גגלו עבר למוסקבה ומונה לסגן נשיא של אקדמיה לאדריכלות.
על פעילותו בתחום פעמיים הוענק לו עיטור הדגל האדום של העמל בשנת 1944 ו-1956. בסך הכול גגלו תכנן כ-300 בניינים, מהם 100 פרויקטים מומשו בפועל.
בשנת 1960 הוא כתב הקדמה לספר של אריאל גולן על פרנק לויד רייט.