אלכסנדר פרידקיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדר פרידקיס
לידה 25 בינואר 1949
סמולנסק, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 ביולי 2023 (בגיל 74) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ד"ר אלכסנדר פרידקיס (אלכסנדר אברמוביץ פרידקיס, כ"ד בטבת ה'תש"ט - כ' בתמוז ה'תשפ"ג), היה ראש קהילה וראש חברא קדישא ורופא בכיר בעיר דניפרו אוקראינה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר פרידקיס עם הרב שמואל קמינצקי ומר קורול וארקדי שמיסט, בקהילה היהודית בדנייפרו אוקראינה

אלכסנדר נולד בכ"ד בטבת תש"ט בסמולנסק שברוסיה לאברהם ובלה פרידקיס שאחרי לידתו חזרו לעיר שמשפחתו מגיע משם דניפרו שבאוקראינה. בגיל 6 התייתם מאביו שלחם במלחמת העולם השנייה, וגדל אצל דודתו אסתר. יחד הם שמרו על יהדותם, דבר שהיה כרוך במסירות נפש בברית המועצות. הייתה לוקחת אותו לבית כנסת בעיר בגיל קטן מאוד כדי שיאמר קדיש על אביו.

בהמשך למד רפואה (כירורגיה כללית) באוניברסיטה בדניפרו. בהיותו סטודנט המשיך ללכת לבית הכנסת בדנייפרו היחיד שהיה פעיל בעיר להתפלל וללמוד. על אף שמחמת הסכנה ניתנו היתרי כניסה לבית הכנסת לעשרים אנשים בלבד, שהיו המבוגרים שבקהילה, הוא היה מתסנן לבית הכנסת, תוך סיכון הקריירה הרפואית שלו, לאור איומי הק.ג.ב. רק לאחר שהתמנה לרופא מנתח בכיר וניהל את המחלקה הכירורגית בבית החולים בעיר, ניתן לו אישור כניסה רשמי לבית כנסת בעיר.

במסגרת פעילותו, פעל לשמר את המסורת היהודית בין תושבי המקום, כן היה דואג מדי שנה להביא מצות ממוסקבה ליהודי העיר. לאחר התפרקות ברית המועצות פנה אלכסנדר יחד עם קורול לרבי מליובאוויטש בהצעה שיכהן כרב העיר בדנייפרו במקום אביו ששימש ברבנות העיר. הרבי מליובאוויטש שלח בתחילת שנות ה-90 את הרב שמואל קמינצקי. אלכסנדר ואחרים יצאו לתחנת הרכבת בדניפרו על מנת לקבל אותו ואת אשתו, ועמד לצידו של רב העיר בעניינים נוספים[1].

אלכסנדר הקים וניהל במשך השנים את החברא קדישא בעיר, במסגרת עבודתו דאג לשקם את בתי עלמין היהודיים שבעיר, ונילחם נגד הריסת בתי עלמין וקברי אחים ברחבי אוקראינה[2].

כמו כן שימש כראש הקהילה וניהל את עיניני הדת בעיר דניפרו. שימש גבאי בבית הכנסת המרכזי 'שושנת הזהב' בעיר בדניפרו.

כשהתחילה מלחמת רוסיה אוקראינה סירב לעזוב את העיר ועסק בהצלת היהודים מהעיר ובעזרה לפליטים הרבים שהגיעו אליה. גם שחלה סירב לעזוב את העיר.

כמצבו הדרדר העבירו אותו בסיועו הרב קמינצקי לגרמניה, שם היה כחודשים וטופל בבית חולים בברלין. בהמשך הועבר בטיסה רפואית לישראל. הוא נפטר בכ' בתמוז, יום אחרי שהגיע לישראל, ונטמן בבית העלמין בקריית מלאכי[3].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]