מלחמת אוקראינה–רוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
מלחמת אוקראינה–רוסיה
Вторжение России на Украину רוסית Російське вторгнення в Україну אוקראינית
מפת הלחימה נכון לפברואר 2024   שטח בשליטת אוקראינה   שטח אוקראיני בשליטת רוסיה ובדלנים אוקראיניים פרו-רוסיים   היה בשליטת רוסיה ונתפס מחדש על ידי אוקראינה למפה מפורטת יותר (באנגלית), ראו מפת הפלישה הרוסית לאוקראינה
מפת הלחימה נכון לפברואר 2024
  שטח בשליטת אוקראינה
  שטח אוקראיני בשליטת רוסיה ובדלנים אוקראיניים פרו-רוסיים
  היה בשליטת רוסיה ונתפס מחדש על ידי אוקראינה
למפה מפורטת יותר (באנגלית), ראו מפת הפלישה הרוסית לאוקראינה
מלחמה: הסכסוך האוקראיני-רוסי
תאריכי הסכסוך 24 בפברואר 2022 – מתמשך (שנתיים)
מלחמה לפני המשבר האוקראיני-רוסי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מזרח אירופה, רוסיה, אוקראינה, חצי האי קרים עריכת הנתון בוויקינתונים
עילה התקרבות אוקראינה לברית נאט"ו וטענות רוסיות בדבר רדיפה של האזרחים הרוסים ברפובליקות הפרו-רוסיות בדונבאס.
תוצאה מתמשך
הצדדים הלוחמים

רוסיהרוסיה רוסיה

אוקראינהאוקראינה אוקראינה

בתמיכת:
 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
 בריטניהבריטניה בריטניה
 פוליןפולין פולין
 צ'כיהצ'כיה צ'כיה
 נאט"ונאט"ו נאט"ו

מנהיגים
ולדימיר פוטין
רוסיהרוסיה מיכאיל מישוסטין
רוסיהרוסיה סרגיי לברוב
רוסיהרוסיה ולדימיר קולוקולצב
הרפובליקה העממית של דונצקהרפובליקה העממית של דונצק דניס פושילין
הרפובליקה העממית של לוהנסקהרפובליקה העממית של לוהנסק לאוניד פסצ'ניק 
וולודימיר זלנסקי
אוקראינהאוקראינה דניס שמיהל
אוקראינהאוקראינה אולקסי רזניקוב 
מפקדים
כוחות

צבא רוסיה:

  • כ-175,000 עד 190,000 חיילים סדירים (קבע)
  • גיוס מילואים חלקי.
  • עשרות אלפי מתנדבים לצבא הרוסי ולכוח וגנר

הרפובליקה העממית של דונצקהרפובליקה העממית של דונצק הרפובליקה העממית של דונצק:

  • 20,000 לוחמים

הרפובליקה העממית של לוהנסקהרפובליקה העממית של לוהנסק הרפובליקה העממית של לוהנסק:

  • 14,000 לוחמים

סה"כ:
כ־225,000 לוחמים.

אוקראינהאוקראינה צבא אוקראינה:

  • כ-209,000 חיילים סדירים
  • 102,000 חיילי מיליציות וכוחות חצי צבאיים
  • 900,000 כוחות עתודה
  • אלפי אזרחים שהתנדבו לצבא ועוד עשרות אלפי אזרחים חמושים

11,675–20,000 מתנדבים זרים.[6]

אבדות

רוסיהרוסיה
אבדות צבאיות:
מעל 300,000 הרוגים (מקור אוקראיני 02.11.23)[3]

5,937 חיילים הרוגים (מקור רוסי 21.09.22),[4]
25,528 הרוגים מאומתים, לא כולל אבדות הכוחות הצבאיים של הרפובליקות הפרו-רוסיות בדונבאס(Mediazona 16.06.23)[5]

4,163 הרוגים ו-17,354 פצועים (אבדות המיליציה של הרפובליקה העממית של דונצק עד 22 בדצמבר 2022).

יותר מ-180 אלף הרוגים ופצועים (לפי הערכת מקורות מערביים, נכון לפברואר 2023)

אוקראינהאוקראינה
אבדות צבאיות:
כ-61,207 הרוגים ו-49,368 פצועים[7] (מקור רוסי, נכון ל-21 בספטמבר 2022).

מעל 10,000 הרוגים וכ-30 אלף פצועים (מקור אוקראיני, נכון לראשית יוני 2022).[8]

כ-7,200 נעדרים, רובם הגדול שבויים (מקור אוקראיני, 11 ביולי 2022)[9]
35,382 הרוגים שנרשמו כנעדרים.[10]

יותר מ-100 אלף הרוגים בשנה הראשונה של המלחמה[11]

אבדות אזרחיות:
הרוגים:
מעל 41,150 אזרחים הרוגים, בהם 287 ילדים (הערכה אוקראינית).
יותר מ-9,000 אזרחים הרוגים, וכ-16,000 פצועים, מתוכם יותר מ-700 הרוגים וכ-2,500 פצועים מקרב תושבי הרפובליקות הפרו-רוסיות בדונבאס (לפי נתוני האו"ם נכון ליוני 2023).

פליטים ועקורים:
מעל ל-4 מיליון פליטים וביניהם כמיליון וחצי ילדים ולפחות 6 מיליון וביניהם כ-3.3 מיליון עקורים פנימיים (על פי נציבות האו"ם לפליטים).[12]
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מלחמת אוקראינה–רוסיה (או הפלישה הרוסית לאוקראינה; מכונה ברוסיה: המבצע הצבאי המיוחד באוקראינה) היא עימות צבאי בין רוסיה לאוקראינה, שפרץ ב-24 בפברואר 2022 כאשר כוחות רוסיים תקפו את אוקראינה וחדרו לשטחה מצפון, ממזרח ומדרום. במקביל למתקפה הקרקעית, הטיל צי הים השחור מצור על נמלי אוקראינה.

הפלישה באה לאחר חודשים של משבר, בהם רוסיה פרסה כוח צבאי גדול על גבולותיה עם אוקראינה והייתה שיאו של סכסוך ועימות צבאי בעצימות נמוכה בין שתי המדינות, שהחל ב-2014, בעקבות שינוי השלטון באוקראינה, כאשר רוסיה סיפחה באופן חד-צדדי את חצי האי קרים ובדלנים פרו-רוסיים במזרח אוקראינה השתלטו על שטחים באזור דונבאס בסיוע רוסי עקיף.

ההנהגה הרוסית העריכה בטעות, שניתן יהיה להביא להפלת הממשל באוקראינה, ולהחלפתו בממשלה פרו-רוסית, באמצעות מלחמת בזק, מבלי להסתבך במערכה צבאית ממושכת. בשלושת הימים הראשונים של הפלישה התקדמו הרוסים במהירות, בעיקר בציר בלארוסקייב, במחוז סומי בצפון מזרח אוקראינה ובמחוז חרסון בדרום המדינה. אולם התנגדות אוקראינית עזה ויעילה מהצפוי, ובעיות לוגיסטיות שונות גרמו במהרה להאטת קצב ההתקדמות של הכוחות הרוסיים ולבלימה כמעט מוחלטת של התקדמותם במספר אזורים. הצבא האוקראיני קיבל כמויות גדולות של ציוד לחימה מתקדם ממדינות ברית נאט"ו ובמיוחד מארצות הברית,[13][14][15] שסייעו לו בלחימה נגד הכוחות הפולשים. הרוסים ספגו אבדות כבדות בכוח אדם ובציוד צבאי, וחלק ניכר מכוחותיהם רותקו ללחימה בכיסי התנגדות שנותרו בעורפם. חיל האוויר הרוסי לא הצליח להשיג עליונות אווירית מוחלטת, ופעילותו בשטח אוקראינה הייתה מצומצמת למדי. עם זאת, המתקפה הרוסית בדרום אוקראינה זכתה להישגים קרקעיים משמעותיים. עד אמצע מרץ השתלטו הרוסים על החלק הדרומי של מחוז דונצק, רוב שטח מחוז זפוריז'יה וכמעט כל מחוז חרסון, ויצרו רצף יבשתי בשליטתם מהגבול הרוסי לחצי האי קרים, למעט העיר מריופול, שהושמה במצור.

ככל שהתמשכה המלחמה, היא קיבלה אופי של מלחמת התשה הדדית כמעט סטטית. החל מאמצע מרץ עברו הכוחות הרוסיים בצפון-מזרח אוקראינה למגננה, והאוקראינים החלו לקחת את היוזמה לידיהם, וביצעו שורה של התקפות-נגד באותם אזורים, וכן במחוז מיקולאייב שבדרום המדינה, שם נכשל הניסיון הרוסי להרחיב את ראש הגשר שלהם ממערב לנהר דנייפר.

בראשית אפריל 2022 נסוג הצבא הרוסי, תוך מספר ימים, כמעט מכל השטחים שכבש בצפון-מזרח אוקראינה, במחוזות קייב, צ'רניהיב וסומי. הפיקוד הרוסי החל לפרוס מחדש את הכוחות שפונו מאותם מחוזות, מתוך כוונה לרכז את המאמץ ההתקפי בדרום-מזרח אוקראינה, ולהשלים את ההשתלטות על כל אזור דונבאס. אולם על אף שבאמצע אפריל הודיעו מקורות אוקראיניים ורוסיים על פתיחת "השלב השני" של המערכה, או "הקרב על דונבאס",[16] בפועל לא נערכה מתקפה רוסית בקנה מידה רחב באזור זה. הרוסים המשיכו לבצע שורת התקפות מוגבלות, בעיקר בצפון הדונבאס, וקצב התקדמותם נותר איטי ביותר, ואילו האוקראינים ערכו התקפות נגד בעיקר באזור העיר חרקוב. ההישג הרוסי העיקרי במהלך אפריל היה כיבוש כמעט כל העיר מריופול לאחר קרבות קשים. במקביל למערכה הקרקעית, הרוסים המשיכו לתקוף, בעיקר באמצעות טילי שיוט, מספר רב של יעדים בעומק שטח אוקראינה, במטרה לפגוע בתשתיות צבאיות ואזרחיות חיוניות, ובמשלוחי ציוד צבאי מהמערב, ולנתק את זירת הלחימה בדרום-מזרח אוקראינה ממערב המדינה.

בשבוע השני של מאי 2022 הצליחו הרוסים לפרוץ החוצה מהמבלט הקטן בו החזיקו באזור העיר פופאסנה, יצרו בליטה גדולה בקו החזית בצפון דונבאס והגיעו עד למרחק קטן מצומת הדרכים החשוב בבאחמוט. לקראת סוף יוני 2022 פתח הצבא הרוסי במתקפה גדולה ממספר כיוונים על אזור סוורודונצק-ליסיצ'נסק ועד 4 ביולי נפלה העיר ליסיצ'נסק, המאחז האוקראיני האחרון במחוז לוהנסק לידי הרוסים. הכוחות האוקראיניים, שהגנו על האזור, נאלצו לפנות אותו במהירות, לאחר שספגו אבדות כבדות, ולסגת מערבה לכיוון סברסק, כדי להינצל מכיתור.

לאחר הנסיגה ממרחב ליסיצ'נסק, נערכו האוקראינים מחדש בקו סברסק–סולודר–באחמוט, וקו החזית בדונבאס נותר ללא שינוי משמעותי במהלך החודשיים הבאים. בסוף אוגוסט 2022 נטלו האוקראינים את היוזמה לידיהם, וביצעו שורת התקפות נגד רחבות היקף באזורים שונים של החזית. התקפת הנגד הראשונה באזור חרסון נתקלה בהתנגדות עזה והשיגה התקדמות מוגבלת, אולם המתקפה השנייה, שנפתחה בראשית ספטמבר בגזרה שמצפון לעיר בלקליה במחוז חרקוב, השיגה הבקעה עמוקה של מערך ההגנה הרוסי ונחלה הצלחה מלאה. הפיקוד הרוסי נאלץ לפנות תוך מספר ימים כמעט את כל השטח שבשליטתו במחוז חרקוב, כולל אזור איזיום, ולסגת לקו נהר אוסקיל.

במחצית השנייה של ספטמבר אירעו שני אירועים משמעותיים, עם פוטנציאל לשנות את מהלך המלחמה באוקראינה. ב-21 בחודש הודיע פוטין על "גיוס חלקי" של כוחות המילואים ברוסיה ושר ההגנה הרוסי הודיע שבשלב ראשון יגויסו כ-300 אלף חיילי מילואים לתגבר את הכוחות הרוסיים הלוחמים באוקראינה. במקביל הודיעו הרוסים על עריכת משאלי עם במחוזות דונצק, לוהנסק, זפוריז'יה וחרסון, על צירוף אותם מחוזות לפדרציה הרוסית. בעקבות התוצאות של משאלי העם, שנערכו בשטחים שבשליטת רוסיה במחוזות הנ"ל בין 23 ל-27 בספטמבר, הכריזה הדומה הרוסית ב-30 בספטמבר על סיפוח ארבעת המחוזות של אוקראינה לרוסיה, אף שרוסיה לא שלטה על כל שטחם באותה עת, צעד שזכה לגינוי בין-לאומי נרחב.

על אף הסיפוח, המשיך הצבא האוקראיני לתקוף ולהשתלט מחדש על שטחים במחוזות שסופחו על ידי רוסיה. בצפון הדונבאס, האוקראינים הבקיעו את קו נהר אוסקיל ויצרו ראש גשר רחב בגדה המזרחית שלו, אך התקדמותם בגזרה זו נבלמה כמעט לחלוטין על ידי הכוחות הרוסיים. בדרום אוקראינה המשיכו האוקראינים לתקוף את ראש הגשר הרוסי בגדה המערבית של הדנייפר באזור חרסון. בראשית נובמבר החליט הפיקוד הרוסי לפנות ביוזמתו את ראש הגשר, ועד 11 בנובמבר השלים את פינוי כוחותיו מראש הגשר, מהלך שאיפשר לאוקראינים לשחרר את העיר חרסון, ולהשתלט מחדש על כ-30 אחוז משטח מחוז חרסון.

בחודשים הראשונים של שנת 2023, היוזמה האסטרטגית הייתה בידי הצד הרוסי, שערך שורת מתקפות מוגבלות לאורך קו החזית באזור דונבאס. המאמץ ההתקפי העיקרי של הצבא הרוסי התמקד במרחב סביב העיר באחמוט. בשלב הראשון של המתקפה הצליחו הרוסים לכתר כמעט לחלוטין את הכוחות האוקראיניים שהחזיקו בעיר, ובשלב השני הם השתלטו בהדרגה על שטח העיר, לאחר קרבות רחוב קשים, והשלימו את כיבושה ב-20 או ב-21 במאי, לאחר כמעט שמונה חודשי לחימה. ביוני 2023, אוקראינה יזמה מתקפת נגד גדולה בדרום מזרח המדינה שנבלמה ברובה.

המלחמה הביאה לעיצומים בין-לאומיות נרחבות על רוסיה ולגינויה, ולהתגייסות המערב לסייע לאוקראינה בנשק ובממון. פינלנד הצטרפה לברית נאט"ו ושוודיה הגישה בקשת הצטרפות לארגון.[17][18] ככל שהתמשכה המלחמה הפכה אוקראינה תלויה יותר ויותר בסיוע הצבאי והכלכלי המערבי, כדי להמשיך לנהל את המלחמה. בשטחי אוקראינה נתגלו עדויות למעשי זוועה רוסיים נגד אזרחים בהיקף גדול, שנחקרים כפשעי מלחמה על ידי גופים מערביים ובין-לאומיים. כתוצאה מהמלחמה נגרם הרס עצום לתשתיות ולכלכלה באוקראינה, המוערך במאות מיליארדי דולרים, ומיליוני אוקראינים נאלצו לעזוב את שטח המדינה והפכו לפליטים. לקראת חודשי החורף רוסיה הגבירה את התקיפות נגד מתקני תשתית ברחבי אוקראינה. כתוצאה מכך, חלה פגיעה קשה באספקת חשמל, מים ושירותים חיוניים. ברוסיה פנימה הטיל נשיא רוסיה הגבלות נרחבות על האזרחים והידק את שליטתו במדינה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – סיפוח חצי האי קרים (2014), המלחמה בדונבאס (2014–2021), המשבר האוקראיני-רוסי (2021–2022)

במרץ 2014 בעקבות אירועי יברומאידאן באוקראינה שבמהלכם הודח הנשיא הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ' הכריז פוטין על סיפוח חצי האי קרים לרוסיה. הסיפוח הביא את מרבית מדינות המערב להטיל סנקציות כלכליות על רוסיה. על רקע הסיפוח, ועליית גורמים לאומנים פרו-מערביים לשלטון באוקראינה, פרצה מלחמת אזרחים במחוזות המזרחיים של אוקראינה, בהם רוב האוכלוסייה הייתה רוסית אתנית. במסגרת המלחמה בדונבאס, ניסו קבוצות בדלנים פרו רוסיים במחוזות דונייצק ולוהנסק בדרום מזרח אוקראינה, להשתלט על אותם מחוזות, ולהתנתק מאוקראינה, בעוד השלטונות האוקראיניים ניסו לדכא את המרידה בכוח צבאי, ולהשתלט מחדש על האזורים שבשליטת הבדלנים. בשלב הראשון של המלחמה הצליח הצבא האוקראיני להשתלט על מרבית השטח, שנתפס על ידי כוחות הבדלנים. אולם התערבות עקיפה של רוסיה, שסיפקה סיוע צבאי עקיף וישיר לכוחות המורדים, איפשרה לאחרונים לעבור למתקפת נגד ולהשתלט על חלקים גדולים ממחוזות דונצק ולוהנסק.

בעקבות סיפוח חצי האי קרים, ניתקו האוקראינים את תעלת צפון קרים ממי הדנייפר וגרמו למחסור חמור במים בחצי האי קרים. ניסיונות רוסיים להידברות נדחו על הסף, כשהאוקראינים מכריזים שחידוש הזרמת המים לקרים תיתכן רק לאחר השבת הריבונות האוקראינית על חצי האי.

בפברואר 2015 המשיכו קרבות ספורדיים בין הצבא האוקראיני לבין כוחות הבדלנים הפרו-רוסיים, ויחידות "מתנדבים" רוסים בדונבאס. עד ספטמבר 2015 העריך ארגון האומות המאוחדות, שבמהלך המלחמה בדונבאס נהרגו כ-8,000 איש. בין השנים 2015 ו-2022 המשיך להתנהל עימות בעצימות נמוכה בין הבדלנים בדונבאס לממשל האוקראיני, כשהראשונים מסתייעים בתמיכה רוסית, בעוד אוקראינה מקבלת תמיכה גוברת מהאיחוד האירופי ומארצות הברית.

ריכוזי הכוחות של צבא רוסיה סמוך לגבול אוקראינה, נכון ל-3 בדצמבר 2021

ב-2021, החלה רוסיה בעיבוי כוחות ותמרונים צבאים ליד גבולות אוקראינה. הצעד גרם למשבר בין-לאומי ועורר דאגות לגבי פלישה אפשרית, רוסיה הכחישה כוונה זו. במשך מספר חודשים האשימו שתי המדינות זו את זו האשמות הדדיות במקביל לניסיונות של ארצות הברית ומדינות נוספות להגיע לפתרון דיפלומטי למשבר.

הכרזה של פוטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 בפברואר 2022, הכריזה רוסיה על הכרה ברפובליקות הפרו-רוסיות, שהוקמו במחוזות דונצק ולוגנסק, ועל משלוח חיילים לשטחן לצורך מה שהוגדר בקרמלין כמשימת "שמירת שלום".[19] במועד זה, מקורות מודיעין מערביים העריכו, שהרוסים ריכזו 175–190 אלף חיילים סמוך לגבול אוקראינה–רוסיה, וכן בבלארוס וחצי האי קרים.

ב-24 בפברואר 2022, מספר דקות לפני השעה 5:00 (שעון מקומי), הכריז נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על החלטתו לערוך "מבצע צבאי מיוחד" באוקראינה. המטרות המוצהרות של המבצע היו "לעצור את רצח העם", שביצעו כביכול האוקראינים ברפובליקות הפרו-רוסיות, שהוקמו במחוזות דונצק ולוהנסק, ולהביא ל"דה-נאציפיקציה ודה מיליטריזציה" של אוקראינה. במסגרת ההכרזה על המבצע, קרא ולדימיר פוטין לצבא האוקראיני להיכנע, טען שלרוסיה אין תוכניות לכבוש אדמות אוקראיניות, ואיים בתוצאות חמורות לכל מדינה שתתערב במלחמה באוקראינה ואיים על המדינות שמסיעות לה אף בנשק גרעיני, ואמר כי האיום הוא "לא בלוף".[20][21]

מקורות ישראליים דחו את הטענות הרוסיות שאוקראינה ביצעה רצח עם ברפובליקות הפרו-רוסיות בדונבאס,[22] וטענו שמדובר בניסיון להכפיש את אוקראינה, ולהציג את ההנהגה שלה כנאו-נאצית, כדי לבודד אותה בזירה הבין-לאומית.[23] הם העריכו כי הסיבה האמיתית לפלישה לאוקראינה, הייתה רצונה של ההנהגה הרוסית לשנות את הסדר העולמי הקיים, ולמצב מחדש את רוסיה כמעצמה עולמית רבת השפעה.[24]

מהלך הלחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הפלישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה אינטראקטיבית של התפתחות המערכה הצבאית באוקראינה

ב-24 בפברואר 2022, החלה הפלישה הקרקעית של צבא רוסיה והתנהלה בארבעה מאמצים התקפיים עיקריים: בצפון אוקראינה, התקדמו הכוחות הרוסיים מגבול בלארוס דרומה, ממזרח וממערב לנהר דנייפר, במטרה לכתר את עיר הבירה, קייב, ואולי אף לכבוש אותה. בצפון-מזרח אוקראינה תקפו הרוסים לכיוון דרום מערב, במגמה להשתלט על מחוזות חרקוב וסומי, ולהגיע לדנייפר באזור קרמנצ'וג. בדרום-מזרח אוקראינה תקפו כוחות הבדלנים הפרו-רוסיים משטחי הרפובליקה העממית של דונצק והרפובליקה העממית של לוהנסק מערבה, במטרה לכבוש את השטחים, שנותרו בשליטת אוקראינה במחוזות דונצק ולוהנסק. בדרום אוקראינה, תקפו הכוחות הרוסיים את מחוז חרסון מחצי האי קרים, במטרה לנתק את אוקראינה מהים, וליצור מסדרון יבשתי בשליטה רוסית לחצי האי קרים.[25]

במקביל לפלישה הקרקעית, תקפו הרוסים, באמצעות מטוסים וטילים ארוכי טווח, עשרות יעדים בעומק שטח אוקראינה במטרה להשמיד את חיל האוויר ואת מערך ההגנה האווירית של אוקראינה, ולשתק את מערך הפיקוד והשליטה של הצבא האוקראיני. חיל האוויר האוקראיני ספג מהלומה קשה, אך המתקפה האווירית הרוסית נכשלה בהשגת יעדיה העיקריים.[דרושה הבהרה] בנוסף נערכה מתקפת סייבר רוסית נרחבת על רשתות המחשוב האוקראיניות. מעט לפני השעה 7:00 הכריז נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, על משטר צבאי בכל רחבי המדינה ועל ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם רוסיה.

בשלושת הימים הראשונים של הפלישה הרוסית, השיגו הכוחות התוקפים התקדמות מהירה יחסית, אולם לאחר מכן הואט מאוד קצב ההתקדמות של הכוחות הרוסיים, ובמספר אזורים (מצפון מערב לקייב ובמרחב חרקוב) נבלמה המתקפה הרוסית כמעט לחלוטין. הצבא הרוסי לא הצליח לכתר ולהשמיד כוחות אוקראיניים משמעותיים, וההתנגדות העזה של חלק מהערים והעיירות האוקראיניות, שנמצאו בנתיב התקדמותו, אילצה את הרוסים במקרים רבים לעקוף אותן, ולהשאיר לא מעט כיסי התנגדות בעורפו.

החזית בצפון אוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – המתקפה על קייב (2022)
רק"ם רוסי הרוס בעיר בוצ'ה לאחר נסיגת הכוחות הרוסיים משם

ב-24 בפברואר, דקות ספורות לאחר הכרזתו של פוטין על פתיחת המבצע דווח על פיצוצים באזור קייב, בירת אוקראינה. הכוחות הרוסיים החלו להתקדם מגבול בלארוס דרומה במטרה לכתר ולנתק את קייב. הכוחות שכללו יחידות מהארמייה ה-41, הארמייה ה-35 והארמייה ה-36. בסיוע מספר בריגדות מוטסות, התקדמו לעבר העיר בשני צירים עיקריים: האחד, מגבול בלארוס במקביל לגדה המערבית של נהר דנייפר דרך צ'רנוביל ופריפיאט, והשני, מאזור מפגש הגבולות בלארוס–רוסיה–אוקראינה, דרך מחוז צ'רניהיב בגדה המזרחית של הנהר. ביום הראשון של הפלישה, השתלטו כוחות רוסיים על צ'רנוביל ופריפיאט, אך הניסיון של כוחות מוטסים להשתלט על נמל התעופה אנטונוב, במרחק קצר מצפון לקייב, נתקל בהתנגדות אוקראינית עזה. רק ביום שלמחרת הצליחו הרוסים להשלים את ההשתלטות על שדה התעופה, בסיוע כוחות קרקע שחברו לכוחות המוטסים. באותו יום נשמעו אזעקות רבות בקייב עקב מתקפת טילים על העיר. דיווחים אוקראיניים על כניסת כוחות רוסיים אל תוך העיר עצמה, ועל קרבות רחוב שפרצו באזורים שונים של העיר, התבררו בדיעבד כחסרי בסיס.

לפי משרד ההגנה הבריטי, הכוחות הרוסיים הצליחו לפרוץ נתיב התקדמות חדש לקייב, לאחר שלא הצליחו לכבוש את העיר צ'רניהיב, וכי חלק הארי של הכוחות הרוסיים המתקדמים לקייב הגיעו למרחק של יותר מ-50 ק"מ ממרכז העיר. בעיר צ'רניהיב הוטל מצור. מזכיר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין הצהיר כי צבא רוסיה נמצא במרחק 32 קילומטרים בלבד מקייב, וכי כוחות רוסיים התקדמו לעבר קייב מכיוון צפון ומכיוון צפון-מזרח במטרה לכתר את העיר ולהכניע אותה.

לוחמה עזה התנהלה על יישובים שמצפון לקייב וחלקם נכבשו. כוחות רוסיים שנעו לאורך הכבישים המהירים מסומי הגיעו לברובארי שממזרח לקייב, ב-4 במרץ. החלה לחימה באזור. באמצע מרץ, אוקראינה מתקפות נגד. למשל, הושבו לשליטתה חלקים מאירפין שאבדו במהלך הלחימה.

במחצית השנייה של חודש מרץ נוצר קיפאון כמעט מוחלט בקווי החזית, והלחימה הפכה לסטטית באזורים רבים. הצבא הרוסי סבל מבעיות לוגיסטיות שהקשו עליו לבצע תמרונים אוויריים וקרקעיים. נוסף על כך, התקפות התגובה האוקראיניות אילצו אותו להעביר חיילים להגן על קווי האספקה, והדבר הגביל את הכוחות מלבצע מתקפות משמעותיות.[26] הרוסים עברו למגננה במרחב קייב.

ב-29 במרץ הודיעו הרוסים על "הפחתה דרמטית" של הפעילות הצבאית שלהם באזור קייב וצ'רניהיב, וזמן קצר לאחר מכן החלו הכוחות הרוסיים העיקריים בנסיגה מהירה ממחוזות אלה. ב-1 באפריל השתלטו האוקראינים מחדש על הפרברים הצפון-מערביים של קייב (כמו בוצ'ה והוסטומל) וכן על העיר איוונקיב, ועד 3 באפריל השלימו הרוסים את נסיגתם ממחוז קייב כולו. עד 5 באפריל התפנו גם ממחוז צ'רניהיב.

לאחר שהרוסים עזבו את מחוז קייב, תועדו גופות של אזרחים (חלקם אף כבולים) בעיר בוצ'ה. המראות גררו גינויים וכונו על ידי האוקראינים טבח. זלנסקי אף אמר שרוסיה מבצעת רצח עם במדינתו. רוסיה הכחישה את האשמותיה של אוקראינה בדבר רצח האזרחים.[27]

החזית בצפון-מזרח אוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – המתקפה בצפון-מזרח אוקראינה
פינוי הריסות של מבנה, שהופגז על ידי הרוסים. מחוז סומי

ב-24 בפברואר תקפו כוחות רוסיים, שכללו אלמנטים מהארמייה ה-6 וארמיית המשמר המשוריינת ה-1, ממחוזות קורסק ובלגורוד לכיוון דרום מערב, במטרה להשתלט על מחוזות חרקוב וסומי באוקראינה, כולם או חלקם, ולכבוש את הערים המרכזיות באותם חבלים.

במחוז סומי, חדרו כוחות רוסים לעיר סומי כבר ביום הראשון למתקפה, אך עד 26 בפברואר הם נהדפו ממנה על ידי הצבא האוקראיני וכוחות מיליציה מקומית במסגרת קרב סומי. במקביל להמשך הלחימה סביב העיר סומי, הכוחות הרוסים העיקריים איגפו את העיר, התקדמו במהירות מערבה, חדרו למחוז צ'רניהיב וכוחות החלוץ שלהם הגיעו סמוך לברובארי, פרוור מזרחי של העיר קייב, ב-4 במרץ. כוחות רוסיים כבשו את העיר קונוטופ, מצפון-מערב לסומי, ב-25 בפברואר. כוחות רוסיים אחרים התקדמו לעבר העיר אוחטירקה, מדרום לסומי, אך כל הניסיונות שלהם לכבוש את העיר נכשלו. הם כבשו את טרוסטיאנץ הסמוכה, אך נהדפו ממנה בהתקפת נגד אוקראינית בסוף מרץ. בראשית אפריל 2022, בעקבות נסיגת הצבא הרוסי ממחוזות צ'רניהיב וקייב, פינו הכוחות הרוסיים גם את כל השטחים, שנכבשו על ידם במחוז סומי, והסירו את המצור על העיר סומי.

המתקפה הרוסית על העיר חרקוב, בירת מחוז חרקוב והעיר השנייה בגודלה באוקראינה, נקלעה לקשיים מהיום הראשון למלחמה. אף על פי שחרקוב נמצאת במרחק כ-35 ק"מ בלבד מגבול רוסיה–אוקראינה, הכוחות הרוסיים שתקפו מכיוון בלגורוד נתקלו בהתנגדות עזה בפרברים הצפוניים של העיר, והשיגו התקדמות מועטה. ב-27 בפברואר חדר כוח סיור רוסי לתוך חרקוב, אך נאלץ לסגת מהעיר תוך זמן קצר לאחר שספג אבדות כבדות.

בראשית מרץ ויתר הפיקוד הרוסי על כוונתו לכבוש את חרקוב בסערה, או לכתר את העיר. הרוסים הסתפקו בהפגזה של חרקוב מרחוק באמצעות ארטילריה וטילי קרקע-קרקע, ובריתוק הכוחות האוקראיניים המגינים על העיר למקומם. הם העתיקו את המאמץ ההתקפי העיקרי שלהם לחלק המזרחי של מחוז חרקוב, שם הצליחו להשיג התקדמות מהירה יחסית, והשתלטו על שטחים נרחבים. הכוחות הרוסיים כבשו את קופיאנסק ובלקליה, אך ניסיונם להמשיך בהתקדמותם דרומה, במטרה לאגף מצפון את הכוחות האוקראיניים באזור דונבאס, ולכתר אותם, נתקל בהתנגדות עזה באזור העיר איזיום, השולטת על צומת דרכים אסטרטגית. רק לאחר כמעט חודש של לחימה קשה הצליחו הרוסים להשלים את השתלטותם על העיר בראשית אפריל. במקביל, הרוסים עברו בסוף מרץ למגננה במרחב קייב, חרקוב וסומי והתמקדו בטיהור אזורי העורף ובאבטחת קווי האספקה שלהם.

בסוף מרץ ובשבוע הראשון של אפריל הצליחו הרוסים להתקדם למרחק 20–25 ק"מ מדרום לאיזיום, אך ניסיונותיהם להמשיך בתנועה דרומה לכיוון סלאביאנסק, או דרום-מערבה לכיוון ברבנקובו נבלמו. הפיקוד הרוסי עצר זמנית את המתקפה ממחוז חרקוב דרומה, כדי לתגבר את כוחותיו ביחידות שפונו ממחוזות קייב, צ'רניהיב וסומי. אולם על אף שהרוסים והאוקראינים הכריזו ב-19 באפריל על פתיחת "הקרב על הדונבאס", "השלב השני" של המערכה באוקראינה, הצבא הרוסי המשיך לתקוף עם כוחות קטנים יחסית לאורך חזית רחבה, ולא ריכז כוחות גדולים בגזרה צרה, במטרה להשיג הבקעה עמוקה של החזית האוקראינית, ולכתר את הכוחות האוקראיניים, שנותרו באזור סוורודונצק (מחוז לוהנסק) ובחלק הצפוני של מחוז דונצק. לכן גם במחצית השנייה של אפריל ובראשית מאי 2022 ההתקדמות הרוסית באזור ראש הגשר של איזיום, ממערב לנהר סוורסקי דונץ, ובשטח שבין איזיום לסוורודונצק (ממזרח לסוורסקי דונץ) נותרה איטית למדי. האוקראינים מצידם התמקדו בהתקפות נגד באזור העיר חרקוב, וזכו להישגים קרקעיים ניכרים ממערב וממזרח לעיר. כוחותיהם התקדמו מזרחה מאזור צ'והוייב, הגיעו עד לקו נהר סוורסקי דונץ, ויצרו איום על קווי האספקה של הכוחות הרוסיים באזור איזיום, במטרה לאלץ את האחרונים להסיט חלק מכוחותיהם למרחב חרקוב.

במחצית הראשונה של מאי 2022 המשיכו האוקראינים לתקוף באזור חרקוב, כבשו מחדש מספר רב של יישובים באזור זה, ודחקו את הכוחות הרוסיים צפונה עד למרחק קצר מגבול רוסיה. הכוחות האוקראינים שהתקדמו צפונה, ממזרח לחרקוב, במקביל לגדה המערבית של נהר סוורסקי דונץ, הגיעו למרחק קצר מוולצ'נסק, השולטת על ציר תנועה רוסי חשוב, שמוביל מבלגורוד לאזור איזיום דרך קופיאנסק. הרוסים מצידם המשיכו להתמקד בעיקר בפעילות במרחב איזיום–סוורודונצק, שם ריכזו יותר מ-40 צוותי קרב גדודיים. כוחותיהם התקדמו דרומה ממזרח לאיזיום, לאזור לימן, והשתלטו בהדרגה על השטח שנותר בשליטת האוקראינים בגדה הצפונית של נהר סוורסקי דונץ. מספר ניסיונות לחצות את הנהר באזור זה נכשלו, לאחר שהכוחות הרוסיים ספגו אבדות ניכרות. במקביל תקפו כוחות רוסיים וכוחות הבדלנים הפרו-רוסיים של הרפובליקה העממית של לוגנסק, באזור העיר סוורודונצק, המאחז האוקראיני האחרון שנותר במחוז לוהנסק, ממספר כיוונים, והחלו לכתר את הכוחות האוקראיניים במרחב סוורודונצק-ליסיצ'נסק. בראשית יולי נאלצו האוקראינים לסגת מאזור זה, וייצבו קו הגנה חדש ממזרח לעיר סברסק. כל הניסיונות של הרוסים להרחיב את ראש הגשר שלהם באזור שמדרום לאיזיום, ולהמשיך בהתקדמותם לכיוון סלוביאנסק, נכשלו, וקו החזית התייצב ונותר כמעט ללא שינוי במהלך החודשיים הבאים.

ב-6 בספטמבר פתחה אוקראינה במתקפת נגד רחבת היקף באזור העיר בלקליה. ההתקפה הפתיעה את הרוסים, ונחלה הצלחה מלאה. תוך מספר ימים התקדמו הכוחות האוקראיניים לעומק של יותר מ-60 ק"מ, ומוטטו לחלוטין את קו ההגנה הרוסי בגזרה שמצפון לבלקליה. לאחר שהאוקראינים הגיעו לקו נהר אוסקיל, וכבשו את צומת הדרכים החשובה בקופיאנסק, נאלץ הפיקוד הרוסי, שככל הנראה סבל ממחסור בעתודות באזור זה, להורות על נסיגה מלאה של כוחותיו באזור איזיום, כדי למנוע את כיתורם. בשלב שני, פינו הרוסים, כמעט ללא לחימה, את השטח שמצפון לבליטה שהבקיעו האוקראינים בחזיתם, ונסוגו מזרחה לקו נהר אוסקיל, וצפונה לכיוון הגבול הרוסי. עד 11 בספטמבר שחררו האוקראינים כמעט את כל השטח שכבשו הרוסים במזרח מחוז חרקוב בשלבים הראשונים של המלחמה. הצבא הרוסי ספג את התבוסה הגדולה ביותר שלו מאז תחילת הפלישה לאוקראינה, ונאלץ לנטוש מאחור כמויות גדולות של ציוד, תחמושת ונשק כבד.

במחצית השנייה של ספטמבר המשיכו הכוחות האוקראינים את המתקפה שלהם במזרח מחוז חרקוב, על אף שקצב התקדמותם הואט. הם הצליחו להקים מספר ראשי גשר, שהגדול בהם היה באזור קופיאנסק, בגדה המזרחית של נהר אוסקיל, והרחיבו אותם בהדרגה. לאחר שהאוקראינים הצליחו לחצות את נהר סוורסקי דונייץ מדרום למאגר אוסקיל, ולהתקדם מערבה עד לקו נהר ז'אראבץ (Zherebets) בסוף ספטמבר, נסוגו הרוסים מקו נהר אוסקיל, לכיוון הגבול של מחוזות חרקוב ולוהנסק, ובכך איפשרו לאוקראינים לאחד את ראשי הגשר שלהם ממזרח לנהר. אולם על אף, שהאוקראינים הצליחו להרחיב את שטחו של ראש הגשר שלהם ממזרח לאוסקיל, ולחדור במספר נקודות לשטח מחוז לוהנסק, במהלך חודש אוקטובר התקדמותם הואטה מאוד ובמספר גזרות נבלמה לחלוטין, לאחר שהכוחות הרוסיים שעמדו מולם קיבלו תגבורות חזקות. במהלך חודשי החורף של 2023/2022 התייצב קו החזית בצפון הדונבאס (שעבר סמוך לגבול בין מחוז חרקוב למחוז לוהנסק) ונותר כמעט ללא שינוי. היוזמה באזור זה עברה לידי הצבא הרוסי, אך הוא לא הצליח להשיג התקדמות משמעותית, על אף התקפות מקומיות חוזרות ונשנות. בסוף ינואר 2024 הודיע הצבא הרוסי על כיבוש העיירה טבאייבקה, הממוקמת במחוז חרקוב.

החזית בדרום-מזרח אוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – המתקפה על מזרח אוקראינה
חבירת הצבא הרוסי לכוחות המיליציה של הרפובליקה העממית של לוהנסק, בצפון מחוז לוהנסק

באזור דונבאס שלטו כוחות בדלנים פרו-רוסיים בחלק ניכר ממחוזות דונצק ולוהנסק משנת 2014. על אף שקו החזית באזור זה התייצב באביב 2015, המשיכה להתנהל בו לחימה בעצימות נמוכה בין הצדדים היריבים. הצבא האוקראיני ריכז חלק ניכר מכוחותיו, כולל רבות מיחידות העילית שלו, באזור דונבאס, והקים מערך הגנה עמוק ומבוצר, כדי להגן על השטחים שנותרו בשליטתו. עם פתיחת הפלישה הרוסית לאוקראינה, הכריזו הרפובליקה העממית של דונצק (DPR) והרפובליקה העממית של לוהנסק (LPR) על גיוס כללי של תושביהם, והמיליציות שלהם, שאורגנו במסגרת שני קורפוסים, תקפו את הכוחות האוקראיניים בדונבאס, בסיוע יחידות של הארמייה ה-8 (במחוז דונצק) ושל הארמייה ה-20 (במחוז לוהנסק) של הצבא הרוסי, במטרה להשלים את ההשתלטות על כל אזור דונבאס.

בראשית מרץ תקפו כוחות ה-LPR צפונה לכיוון נובואיידר וסטרובילסק, ועד 9 במרץ כבשו את הערים סטרובילסק וסבטובה, והשתלטו על מרבית החלק הצפוני של מחוז לוהנסק בסיוע כוחות רוסיים, שהתקדמו דרומה ודרום-מערבה מאזור מילרובו ורוסושה. עד 22 במרץ הם השתלטו על כ-80 אחוז משטח מחוז לוהנסק, והכוחות האוקראיניים נדחקו לאזור מצומצם סביב הערים סוורודונצק וליסיצ'נסק. קו החזית באזור זה נשאר ללא שינוי משמעותי עד סוף אפריל, וקרבות קשים ניטשו סביב הערים רוביז'נה, מצפון לסוורודונצק, ופופסנה, מדרום לסוורודונצק. במחצית השנייה של אפריל הגבירו הכוחות הרוסיים את התקפותיהם באזור שמצפון-מערב לסוורודונצק, ולאחר כיבוש העיר קרמינה ב-18 באפריל, המשיכו להתקדם דרומה והגיעו עד לקו נהר סוורסקי דונץ. ב-12 במאי, לאחר כמעט חודשיים של קרבות, השלימו הרוסים וכוחות ה-LPR את כיבוש רוביז'נה והגיעו לפרברים הצפוניים של סוורודונצק. במקביל הצליחו הרוסים לפרוץ מהמבלט הקטן שהחזיקו באזור פופאסנה, לאחר שהשלימו את כיבוש העיר ב-8 במאי. כוחותיהם התקדמו במהירות צפונה, מערבה ודרומה, ויצרו בליטה גדולה בקו החזית האוקראיני. הם ניתקו את כביש באחמוט–ליסיצ'נסק, עורק אספקה חיוני לכוחות האוקראיניים בצפון הדונבאס, ואיימו לכתר כוחות אוקראיניים חזקים באזור ליסיצ'נסק-סוורודונצק. ב-25 במאי הודה המושל האוקראיני של מחוז לוהנסק, שרק כ-5 אחוז משטח המחוז נותרו בשליטת אוקראינה. כוחות הבדלנים של לוהנסק והכוחות הרוסיים תקפו את סוורודונצק משלושה כיוונים, חדרו לפרברי העיר, ואיימו לכתר את הכוחות האוקראיניים שהגנו על העיר, לאחר שהשמידו את הגשרים המובילים אליה.

נגמ"ש אוקראיני נטוש באזור דונבאס.

במחוז דונצק, זכו כוחות הבדלנים הפרו-רוסיים להצלחה פחותה. עד אמצע מרץ הם הצליחו אומנם להשתלט על רוב החלק הדרומי של המחוז, לאחר שבראשית החודש הם חברו לכוחות הרוסיים, שתקפו מזרחה מכיוון חצי האי קרים, מצפון לעיר מריופול, השלימו את כיתור הכוחות האוקראיניים, שהגנו על העיר, ויצרו מסדרון יבשתי צר בשליטה רוסית, מגבול רוסיה לקרים. במהלך השבועות הבאים, הרחיבו כוחות המיליציה של DPR, בסיוע כוחות רוסיים, את המסדרון היבשתי שבשליטתם צפונה, לאחר שהשתלטו על מחוז המשנה וולנובאחה במסגרת קרב וולנובאחה. אולם בחלקים המרכזי והצפוני של מחוז דונצק, כמעט לא חל שינוי בקווי החזית מאז תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה. באזור שממערב לעיר דונצק בנו האוקראינים מערך הגנה עמוק ומבוצר במהלך שמונה השנים, שחלפו מאז סיום המלחמה בדונבאס, שהוחזק על ידי כמה מהיחידות המובחרות ביותר של הצבא האוקראיני. כתוצאה מכך, כל הניסיונות של כוחות הבדלנים, והכוחות הרוסיים שלחמו לצידם, להבקיע את מערך ההגנה האוקראיני בקו וולדאר–מרינובקה–קרסנוגורובקה–אבדיבקה, נכשלו, לאחר שהכוחות התוקפים ספגו אבדות כבדות. הרוסים תכננו לאגף את הכוחות האוקראיניים, שהחזיקו באזור זה, מצפון ומדרום, ולכתר אותם בתנועת כיתור רחבה, אך נכשלו ביישום תוכניתם, לאחר שהמבקע שלהם מאזור איזיום, נבלם על ידי הכוחות האוקראיניים במרחק קצר מדרום לעיר.

בסוף מרץ 2022 החליטה ההנהגה הרוסית לנטוש את ניסיונה הכושל להשתלט על מרחב קייב, לפנות את כוחותיה מהשטחים שכבשו בצפון-מזרח אוקראינה, ולהתמקד בהשלמת כיבוש אזור הדונבאס, ובאבטחת הישגיה הקרקעיים בדרום אוקראינה. החל מראשית אפריל החל הצבא הרוסי לתגבר את כוחותיו בחלק הדרום-מזרחי של מחוז חרקוב, ובאזור דונבאס, בכוחות שפונו ממחוזות קייב, צ'רניהיב וסומי. לקראת מאי 2022 רוכזו באזור איזיום וצפון הדונבאס כמחצית מכלל כוחות הצבא הרוסי בשטח אוקראינה. אולם על אף השינוי באסטרטגיה הרוסית של ניהול המערכה הצבאית באוקראינה, לא התחולל שינוי מהותי בתמונת המצב הצבאית באזור דונבאס, והרוסים נאלצו לוותר על כוונתם לכתר ולהשמיד את כל הכוחות האוקראיניים באזור הדונבאס, במתקפה מתמקדת מצפון ומדרום, ולהסתפק בניסיון לכתר כוחות אוקראיניים קטנים יחסית במספר כיסים, בעיקר בצפון הדונבאס. הפיקוד הרוסי החל להתמקד בשחיקת הכוחות האוקראיניים, באמצעות הפעלת עוצמת האש העדיפה שלו, ולא בכיבוש שטחים. בתגובה לריכוז הכוחות הרוסיים בדרום-מזרח אוקראינה, ריכז גם הפיקוד האוקראיני את רוב כוחותיו באותו אזור, והזרים לשם יחידות רבות ממערב המדינה. רק במחצית השנייה של חודש מאי, הצליח הצבא הרוסי, בסיוע כוחות הבדלנים הפרו-רוסיים במחוזות לוהנסק ודונצק, ליצור איום ממשי על הכוחות האוקראיניים בחלק הצפוני של מחוז דונצק, לאחר שהבקיע את מערך ההגנה האוקראיני באזור פופאסנה, ובמקביל הדף את הכוחות האוקראיניים ממזרח לאיזיום לקו נהר סוורסקי דונץ. לקראת סוף מאי ריכזו הרוסים והבדלנים הפרו רוסיים של מחוז לוהנסק כוחות חזקים באזור סוורודונצק, ותקפו את העיר, הממוקמת סמוך לגדה המזרחית של נהר סוורסקי דונץ. בראשית יוני הם הצליחו להשתלט על חלק גדול מהעיר, והמגינים האוקראיניים נדחקו לאזור התעשייה שלה. ב-25 ביוני, לאחר כחודש של לחימה, השלימו הרוסים את כיבוש סוורודונצק, לאחר שהפיקוד האוקראיני הורה על נסיגת כוחותיו מהעיר ומהישובים שמדרום לה. במקביל תקפו הכוחות הרוסיים מבליטת פופסניאה צפונה, ואיימו לכתר את הכוחות האוקראיניים באזור ליסיצ'נסק. עד 4 ביולי נאלצו הכוחות האוקראינים באזור ליסיצ'נסק לפנות את העיר, ולסגת במהירות מערבה לכיוון העיר סברסק, כדי להינצל מכיתור והשמדה.

לאחר הנסיגה מאזור ליסיצ'נסק, הצליח הצבא האוקראיני לייצב קו הגנה חדש ממזרח לסברסק, וקו החזית באזור זה נותר כמעט ללא שינוי במהלך שלושת החודשים הבאים. מדרום לסברסק המשיכו הרוסים להתקדם באיטיות רבה לכיוון סולודר ובאחמוט, חדרו לפאתים המזרחיים של שתי הערים, והחלו לאגף מדרום את באחמוט במטרה לנתק אותה מעורפה. באזור העיר דונצק ניהלו הבדלנים הפרו-רוסיים של מחוז דונצק בסיוע כוחות רוסיים מתקפה על אזור אבדיבקה החל מיולי 2022, והחלו לאגף את העיר והאזור המבוצר שסביבה מצפון ומדרום, על אף שקצב התקדמותם נותר איטי ביותר.

מתקפת הנגד האוקראינית במזרח מחוז חרקוב, ספטמבר-אוקטובר 2022

הצלחת המתקפה האוקראינית בחלק המזרחי של מחוז חרקוב (6–11 בספטמבר) גרמה לשינוי משמעותי במצב הצבאי בצפון דונבאס. הכוחות הרוסיים, שהחזיקו באזור איזיום נאלצו לפנות אותו במהירות, כדי להימנע מכיתור, ולסגת לגדה המזרחית של נהר סוורסקי דונץ. אובדן ראש הגשר של איזיום, הסיר את איום הכיתור מצפון מעל הערים הגדולות סלאביאנסק וקראמטורסק בצפון מחוז דונצק. במחצית השנייה של ספטמבר ניהלו כוחות אוקראיניים מתקפה מוצלחת באזור העיר לימן מכיוון מערב ומכיוון דרום, לאחר שתפסו מספר רב של ראשי גשר בגדה המזרחית של נהר סוורסקי דונץ. עד סוף החודש נאלצו הרוסים ובעלי בריתם לפנות את לימן (שכותרה על ידי כוחות אוקראיניים, שתקפו אותה ממספר כיוונים) ולסגת לקו הגנה חדש ממערב לעיר קרמינה.

במקביל למתקפת הנגד האוקראינית המוצלחת, ערכו הרוסים והבדלנים הפרו-רוסיים במחוזות לוהנסק ודונצק משאל עם על הצטרפותם לפדרציה הרוסית בין 23 ל-27 בספטמבר. משאל העם, שנערך בשטחים שבשליטת הרוסים והבדלנים באותם מחוזות, נועד להעניק לגיטימציה, לפחות מבחינת הממשל ודעת הקהל ברוסיה, להכרזה על סיפוח שני המחוזות לרוסיה ב-30 בספטמבר[28]. במערב אמינותם של משאלי העם התקבלה בספקנות רבה.[29][28][30]

לאחר שהכוחות הרוסיים באזור לימן נסוגו מזרחה לקו נהר ז'אראבץ, נסוגו הרוסים גם מקו נהר אוסקיל, למעט חלקו הצפוני הסמוך לגבול רוסיה, ובכך איפשרו לראשי הגשר האוקראיניים בגדה המזרחית של הנהר להתאחד. במהלך חודש אוקטובר ניסו הכוחות האוקראיניים להמשיך בהתקדמותם, ולחדור לשטח מחוז לוהנסק, במטרה לכבוש את הערים החשובות סבאטובו וסטרובילסק בצפון לוהנסק. אולם בשלב זה כבר תיגברו הרוסים את כוחותיהם באזור, והצליחו לייצב, לפחות זמנית, את קו החזית בגזרה זו. ההתנגדות הרוסית העזה בלמה כמעט לחלוטין את המשך ההתקדמות האוקראינית לכיוון כביש סבטובה–קרמינה, ולא אפשרה לאחרונים להרחיב בצורה משמעותית את שטח ראש הגשר שלהם. הרוסים קיבלו תגבורות חזקות, כולל מגויסים טריים, שהועברו לאזור בעקבות הגיוס החלקי של כוחות המילואים ברוסיה, עליו הכריז הנשיא פוטין ב-21 בספטמבר. כתוצאה מכך, קו החזית בצפון הדונבאס התייצב, ונותר כמעט ללא שינוי עד לסוף נובמבר.

במקביל למתקפת הנגד האוקראינית בצפון הדונבאס, המשיכו כוחות הבדלנים הפרו-רוסיים המקומיים (שבעקבות ההכרזה על סיפוח מחוזות דונצק ולוהנסק לרוסיה, הפכו באופן רשמי לחלק מהצבא הרוסי), בסיוע יחידות של הצבא הרוסי הסדיר, ושכירי חרב מכוח ואגנר, לתקוף את הכוחות האוקראיניים, שהחזיקו בקו החזית במרכז ובדרום הדונבאס. ההתקפות הרוסיות התמקדו בעיקר באזור הערים באחמוט, אבדיבקה ווולדאר. במהלך חודש אוקטובר 2022 ניסו הרוסים, ללא הצלחה רבה, לאגף מדרום את באחמוט, ולחדור אל העיר מכיוון מזרח ומכיוון דרום. באזור אבדייבקה הצליחו הרוסים להתקדם מצפון, ובעיקר מדרום לעיר, לאחר שכבשו את פיסקי, ואיימו לנתק את צירי האספקה אל אבדיבקה ולכתר את העיר. בסוף החודש חידשו הרוסים את המתקפה שלהם באזור ווהלדאר ונובומיכאילובקה, והצליחו להשיג התקדמות מסוימת בגזרה זו.

במהלך חורף 2022/2023 התמקדה הלחימה במחוז דונצק במרחב העיר באחמוט. לקראת סוף מאי 2023 הצליחו הרוסים להשלים את כיבוש העיר לאחר קרבות קשים. החל מיוני 2023 עברה היוזמה ההתקפית לידי האוקראינים. הם פתחו במתקפת נגד מדרום ומצפון לבאחמוט, במטרה לכתר את העיר משני עבריה. אולם אף על פי שהשיגו התקדמות משמעותית, לא הצליחו ליצור איום משמעותי על השליטה הרוסית בבאחמוט. עד ספטמבר 2023 נבלמה מתקפת הנגד האוקראינית, והרוסים חידשו את המתקפה שלהם במרחב באחמוט, והחזירו לשליטתם את כל השטח שאיבדו מצפון לעיר.

באזור אבדייבקה חידשו הרוסים את המתקפה שלהם מצפון ומדרום לעיר החל מאוקטובר 2023, זכו להישגים משמעותיים ואיימו לכתר את העיר ולנתק את דרכי האספקה אליה. במקביל התקדמו הרוסים באיטיות רבה באזור העיירה מרינקה במחוז דונצק, וב-25 בדצמבר הכריזו רשמית על השלמת כיבושה, לאחר קרבות עקובים מדם, שנמשכו החל מראשית הפלישה הרוסית לאוקראינה, וגרמו להרס מוחלט את העיירה. הפיקוד האוקראיני הודה שהכוחות האוקראיניים נסוגו מחורבות העיירה.[31] ב-8 בפברואר 2024 נפלה גם העיר אבדייבקה בידי הרוסים.[32] ב-22 בפברואר 2024 כבשו הכוחות הרוסים את העיירה פובדה על ציר דונצק (מדרום למרינקה).

החזית בדרום אוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – המתקפה בדרום אוקראינה

יעדי המתקפה הרוסית בדרום אוקראינה, לפחות בשלב הראשון שלה, היו ניתוק אוקראינה מהים, כיבוש הנמלים בשליטתה על חופי ים אזוב והים השחור ויצירת רצף יבשתי בשליטת רוסיה לחצי האי קרים ואולי אף למחוז טרנסניסטריה שבמולדובה.

רחוב במריופול במהלך המצור על העיר, 12 במרץ.

לאחר הפריצה החוצה מחצי האי קרים התקדמו הכוחות הרוסיים במספר צירים במקביל. כוח אחד תקף מזרחה לאורך חופי ים אזוב לכיוון מליטופול ומריופול, כוח שני התקדם מערבה וצפון-מערבה במטרה לכבוש את נמלי חרסון ומיקולאייב ולהתקדם במעלה נהר דנייפר במקביל לגדה המערבית של הנהר לכיוון קריבי ריה, ואילו כוח שלישי נע צפונה לכיוון זפוריז'יה בגדה המזרחית של הדנייפר.

בין הקרבות הבולטים שנערכו בחזית זו היו קרב חרסון, קרב מיקולאייב וקרב מריופול.

עד אמצע מרץ 2022 השתלטו הכוחות הרוסיים כמעט על כל מחוז חרסון ועל רוב שטח מחוז זפוריז'יה, ויצרו רצף יבשתי בשליטת רוסיה ממחוז רוסטוב לחצי האי קרים. הרוסים כבשו את מליטופול וברדיאנסק, וכן את נמל חרסון, העיר האוקראינית הגדולה ביותר, שנפלה בידם בשלב הראשון של הפלישה לאוקראינה. אולם התנגדות עיקשת של חיל המצב האוקראיני בנמל מריופול, שהושמה במצור רוסי החל מראשית מרץ, לא איפשרה לרוסים להשלים את כיבוש חופי ים אזוב. בנוסף, בגדה המערבית של הדנייפר, התנגדות העזה של הצבא האוקראיני באזור מיקולאייב, מנעה מהכוחות הרוסיים להמשיך בהתקדמותם מערבה לאזור אודסה, ולהשלים את כיבוש חופי הים השחור.

חיילים אוקראינים תוקפים טנק רוסי באזור מריופול.

במחצית השנייה של מרץ ערכו הכוחות האוקראינים מספר התקפות נגד מוצלחות במחוז מיקולאייב, אילצו את הכוחות הרוסיים לסגת מהסביבה הקרובה של העיר מיקולאייב, ולנטוש את ניסיונם להתקדם צפון-מערבה לעבר הערים בשטנקה וווזנסנסק. השטח בשליטה רוסית בגדה המערבית של הדנייפר הצטמצם בצורה משמעותית, וכוחותיהם עברו למיגננה הן במרחב מיקולאייב–חרסון והן באזור הגבול בין מחוזות חרסון ודניפרופטרובסק. הם התמקדו בטיהור אזורי העורף ובאבטחת קווי האספקה שלהם.

ב-25 במרץ, צבא רוסיה טען שהשלב הראשון ב"מבצע המיוחד" הושלם והוא ישקיע את עיקר מאמציו בדונבאס.[33] עד ראשית אפריל, עזבו הרוסים את כל צירי ההתקדמות הצפוניים ונסוגו ממחוזות קייב, צ'רניהיב וסומי. לפי המודיעין הבריטי, הצי הרוסי המשיך להחזיק את החוף האוקראיני בים השחור ובים אזוב תחת מצור, ומנע מאוקראינה אספקה דרך הים. למרות מאמצי הרוסים לצמצם את יכולת ההגנה האווירית האוקראינית, אוקראינה המשיכה להוות אתגר משמעותי לפעולות האוויריות והארטילריות של הרוסים. חוסר היכולת של רוסיה למצוא ולהשמיד מערכות הגנה אוויריות הפריע מאוד למאמציה להשיג שליטה אווירית רחבה, מה שהשפיע באופן משמעותי על יכולתה לתמוך בהתקדמות כוחות היבשה שלה במספר חזיתות.[34]

בסוף אפריל הודיעו בצבא הרוסי כי "רוסיה מתכננת לבסס שליטה מלאה על הדונבאס ודרום אוקראינה, ולאפשר לה גישה לטרנסניסטריה".

במהלך החודשים אפריל–יולי 2022, הכוחות הרוסיים נמצאו מרבית הזמן במגננה בדרום אוקראינה, במיוחד בראש הגשר שלהם בגדה המערבית של הדנייפר. הרוסים התמקדו בכיבוש נמל מריופול, ועד 20 במאי השלימו את כיבוש העיר כולה, לאחר חודשיים וחצי של לחימה קשה, והכניעו את שרידי המגינים האוקראיניים. במרחב חרסון–מיקולאייב ובאזור שמדרום לקריווי ריה, היוזמה הייתה בדרך כלל בידי הצבא האוקראיני, שהנחית שורת התקפות נגד הכוחות הרוסיים, שהחזיקו באזור זה, במטרה לאלץ אותם לסגת מהשטחים שכבשו בגדה המערבית של הדנייפר, לכבוש מחדש את העיר חרסון, ולסכל את התוכנית הרוסית לספח את מחוז חרסון לרוסיה. החל מיולי 2022 החלו האוקראינים להפגיז את הגשרים והמעברים על נהר הדנייפר באזור חרסון באמצעות נשק מונחה מדויק, גרמו להם נזק כבד, והקשו על תיספוק הכוחות הרוסיים בראש הגשר. אולם למרות הקשיים הלוגיסטיים, הצליחו הכוחות הרוסיים לבלום סדרה של התקפות אוקראיניות על ראש הגשר במהלך חודש יולי.

במחצית הראשונה של חודש אוגוסט 2022 בוצעו ברחבי חצי האי קרים פעולות חבלה, שגרמו לפיצוצים במאגרי תחמושת רוסיים. על פי הודעות של צבא רוסיה הפעולות בוצעו על ידי מחתרת של טטרים אסלאמיסטים. המושל הרוסי של חצי האי קרים הצהיר ששירותי הביטחון עצר שישה חברי Hizb ut-Tahrir, שלדבריו הופעלו מאוקראינה.[35] לאחר חודש של עמימות, לקחו האוקראינים אחריות על חלק מהפיצוצים בקרים, שנגרמו לטענתם כתוצאה מפגיעת כטב"מים מתאבדים.[36]

מתקפת הנגד האוקראינית באזור חרסון, 29 באוגוסט-11 בנובמבר 2022

ב-29 באוגוסט 2022 הודיע צבא אוקראינה על פתיחת מתקפת-נגד מול הצבא הרוסי בדרום אוקראינה.[37] למחרת הודיע שר ההגנה הרוסי על כישלון המתקפה האוקראינית.[38] האוקראינים שמרו על עמימות צבאית ביחס לפרטים.[39] לפי צבא אוקראינה, המתקפה נמשכת.[40] היועץ של נשיא אוקראינה אולקסי ארסטוביץ' אמר כי המתקפה הולכת להיות "מבצע איטי לכרסום האויב", ולא מערכה מהירה ומסיבית.[41] עד סוף ספטמבר נבלמה המתקפה האוקראינית על ראש הגשר הרוסי ממערב לדנייפר, וקו החזית באזור חרסון התייצב. במהלך המתקפה זכו האוקראינים בהישגים קרקעיים מוגבלים, בעיקר באגף הצפוני של ראש הגשר הרוסי, מדרום לקריווי ריה, אך נכשלו בהשגת היעדים העיקריים של המתקפה.

חוסר היכולת של צבא אוקראינה לעקור את הרוסים מהשטחים שנכבשו על ידם במחוז חרסון ובמחוז זפוריז'יה, איפשר לאחרונים לערוך משאלי עם בשני המחוזות לקראת סוף ספטמבר (23–27 בחודש), כדי לאשר את התנתקותם מאוקראינה וצירופם לרוסיה. מזכ"ל האו"ם ורוב מכריע של מדינות העולם התנגדו לעצם עריכת משאלי העם, הוקיעו אותם כבלתי חוקיים ולא היו מוכנים להכיר בתוצאותיהם. אולם ההתנגדות הבין-לאומית לא מנעה מפוטין ומהדומה הרוסית להשתמש בתוצאות משאלי העם, כדי להעניק לגיטימציה לסיפוח שני המחוזות לרוסיה, ביחד עם מחוזות לוהנסק ודונצק במזרח אוקראינה.

בראשית אוקטובר 2022 חידשו האוקראינים את המתקפה שלהם באזור חרסון, ותוך מספר ימים הצליחו לכבוש מחדש כרבע משטחו של ראש הגשר הרוסי בגדה המערבית של הדנייפר, ולהתקדם לעומק 20–30 ק"מ. מבקע אוקראיני עמוק באגף הצפון-מזרחי של ראש הגשר, במקביל לגדה המערבית של הדנייפר, גרם להתמוטטות מערך ההגנה הרוסי בגזרה זו, ואילץ את הרוסים לפנות במהירות את החלק הצפוני של ראש הגשר שלהם, כדי למנוע את כיתור כוחותיהם, ולסגת לקו הגנה חדש. קיצור קו ההגנה הרוסי באזור חרסון, בעקבות הנסיגה, סייע לפיקוד הרוסי לייצב את קו ההגנה החדש, ולבלום את המשך ההתקדמות האוקראינית.

על אף התייצבות החזית באזור חרסון, החליט הפיקוד הרוסי, לפנות את כוחותיו מראש הגשר בגדה המערבית של הדנייפר, בעיקר עקב הבעיות הלוגיסטיות הקשות, שהיו כרוכות בתיספוק הכוחות המחזיקים בו. הרוסים החלו בחשאי בהכנות לקראת הפינוי, כולל פינוי המוני של האוכלוסייה האזרחית מהאזור באמתלות שנות. ב-9 בנובמבר הכריז הפיקוד הרוסי בפומבי על החלטתו לפנות את ראש הגשר, ועד 11 בנובמבר הושלם פינוי הכוחות הרוסיים מהאזור, והאוקראינים השתלטו מחדש ללא לחימה על כל הגדה המערבית של הדנייפר ועל העיר חרסון. הנסיגה של רוסיה מהשטח, שנכבש על ידה, בגדה המערבית של הדנייפר, ומהעיר חרסון הייתה ניצחון חשוב לאוקראינה, וגרמה לפגיעה מורלית קשה ברוסיה, במיוחד עקב העובדה, שהשטח שפונה סופח באופן רשמי לרוסיה זמן קצר קודם לכן.

בחודשים הראשונים של שנת 2023 לא חל שינוי משמעותי בקווי החזית במחוזות חרסון וזפוריז'יה. במחוז חרסון, הרוסים התבצרו בגדה המזרחית של הדנייפר, ושני הצדדים הסתפקו בעיקר בדו-קרב ארטילרי. האוקראינים ערכו שורת פשיטות של כוחות קומנדו קטנים על העמדות הרוסיות בגדה הנגדית של הנהר, וניסו להשתלט על מספר איים בדלתא של הדנייפר, בעיקר לצרכים תעמולתיים, אך לא ביצעו התקפה אמפיבית משמעותית, ולא ניסו לכבוש ולבסס ראש גשר באזור שמול העיר חרסון. ב-6 ביוני 2023 קרס סכר נובה קחובקה. כתוצאה מכך חלה עלייה דרמטית בגובה מפלס המים במורד הדנייפר, שגרמה להצפת מספר איים ועשרות יישובים בשתי גדות הנהר באזור חרסון, ובנוסף מאגר המים הגדול קאחובקה, מצפון לסכר, התייבש כמעט לחלוטין. אוקראינה ורוסיה האשימו זו את זו באחריות להרס הסכר.

במחוז זפוריז'יה החלו הכוחות האוקראיניים לערוך שורה של התקפות גישוש על קווי ההגנה הרוסיים באזור העיר אורחיב החל מראשית מאי 2023, מבלי שזכו בהישגים קרקעיים משמעותיים. ב-4 ביוני החלו הכוחות האוקראיניים במתקפה בהשתתפות כוחות גדולים יחסית, במספר נקודות לאורך קו החזית בזפוריז'יה ובדרום מחוז דונצק. מקורות רוסיים ומערביים העריכו, שמדובר בתחילת מתקפת האביב/הקיץ האוקראינית הצפויה. המקורות האוקראיניים נקטו במדיניות של איפול תקשורתי, ולא הודו בכך שפתחו במתקפה באזור. המקורות הרוסיים טענו, שהם הצליחו לבלום את השלב הראשון של מתקפה אוקראינית גדולה, וגרמו אבדות כבדות לצד האוקראיני, במיוחד בכלי רכב משוריינים, שחלקם הועברו לאוקראינה על ידי מדינות ברית נאט"ו. האוקראינים הצליחו אומנם להתקדם מספר קילומטרים בכמה אזורים, ולכבוש מחדש מספר יישובים קטנים, אך לא הצליחו להשיג הבקעה משמעותית של מערך ההגנה הרוסי העמוק, שהוכן מבעוד מועד באזור זה, וכלל מספר קווי הגנה מבוצרים.

משא ומתן להפסקת הלחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – משא ומתן להפסקת הפלישה הרוסית לאוקראינה

ביום השני ללחימה קרא נשיא אוקראינה לנשיא רוסיה למשא ומתן.[42] במוסקבה טענו כי הם מסכימים לשיחות "בדרג גבוה" מול אוקראינה, כשפירוקה מנשקה הוא תנאי מרכזי בשיחות.[43] ב-27 בפברואר בערב סוכם, דרך תיווך ישראלי, לקיים משא ומתן בין הצדדים בגבול אוקראינה–בלארוס.

הסבב הראשון של השיחות החל בבלארוס ב-28 בפברואר בצהריים[44] אך השיחות הסתיימו ללא פריצת דרך.[45] ב-3 במרץ התקיים סבב שיחות נוסף, שהניב הסכם זמני להקמת נתיבים לפינוי אזרחים ומתן סיוע הומניטרי. המשא ומתן בין קייב למוסקבה הועבר בהמשך לטורקיה.[46]

ב-7 במרץ התקיים סבב שיחות נוסף, שלא הניב תוצאות אך לפי ממשלת אוקראינה "חיזק את האפשרות לפתיחת מסדרונות הומניטריים רבים יותר לאזרחים אוקראינים".[47]

סדר הכוחות של המדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערב פרוץ המלחמה באוקראינה היה לרוסיה יתרון מספרי משמעותי על אוקראינה בסדר הכוחות של כוחות היבשה, האוויר והים. אולם בניגוד לאוקראינה, שגייסה את כל משאביה האנושיים והתעשייתיים לטובת המאמץ המלחמתי מייד עם תחילת הפלישה הרוסית, רוסיה נמנעה מלהכריז מלחמה נגד אוקראינה, לא העבירה את המשק שלה למצב מלחמה, ולא גייסה את כוחות המילואים של צבאה. למעשה, כמעט רק החיילים בשירות קבע (חיילים תחת חוזה) בצבא הרוסי ובמנגנוני הביטחון הרוסיים, השתתפו באופן פעיל במערכה הצבאית באוקראינה, לפחות עד ספטמבר 2022. כתוצאה מכך, החל מאביב 2022, נהנה הצבא האוקראיני מעדיפות מספרית גדולה בכוח אדם על הכוחות הרוסיים באוקראינה, אולם האחרונים נהנו מעדיפות משמעותית בעוצמת האש על הצד האוקראיני.[48]

סוג הכוח/מדינה רוסיה אוקראינה
סד"כ כוחות[49][50]
חיילים בסדיר 900,000 209,000
חיילים במילואים 2,400,000 900,000
צבאי למחצה 554,000 102,000
ציוד כוחות יבשה
טנקים 2,800 2,678
נגמ"שים 11,000 2,400
משגרי רקטות 3,000 אין
ציוד כוחות האוויר
מטוסים 4,173 318
מטוסי קרב 772 69
מסוקי קרב 544 34
ציוד כוחות הים
סה"כ כלי שיט 605 38
נושאות מטוסים 1 0
משחתות 15 1
צוללות 70 0

לרשות רוסיה עמדו גם הכוחות הצבאיים של הבדלנים הפרו רוסיים במחוזות דונצק ולוהנסק, הרפובליקה העממית של דונצק והרפובליקה העממית של לוגנסק, שכללו לפי הערכות מערביות כ-34 אלף חיילים ערב פרוץ המלחמה,[49][50] אולם מאז התרחבו בהרבה, בעקבות הכרזת גיוס חובה של האזרחים באותן רפובליקות (לפי מספר מקורות, הבדלנים גייסו בכפייה חיילים נוספים, מהשטחים שנכבשו על ידם במהלך המלחמה), וכן שכירי חרב מחברות צבאיות פרטיות, שהידועה בהן היא קבוצת וגנר.[51] לאחר הכישלון הרוסי בשלב הראשון של המלחמה באוקראינה, והאבדות הכבדות שספג הצבא הרוסי במהלכו, החלו הרוסים לעודד גיוס של גדודי "מתנדבים" מהמחוזות השונים של רוסיה, כדי להשלים את אבדותיהם.[52] אולם גם מהלך זה לא הספיק, וב-21 בספטמבר נאלץ פוטין להכריז על גיוס חלקי של כוחות מילואים, שבשלב ראשון יכלול כ-300 אלף אנשים בעלי ניסיון צבאי קודם.[53] במקביל לגיוס המילואים החלקי, המשיכו הרוסים לעודד גיוס מתנדבים (לפי הטרמינולוגיה הרוסית "חיילים תחת חוזה") לכוחות הלוחמים באוקראינה. לפי טענת פוטין, בחמשת החודשים הראשונים של שנת 2023 בלבד, התנדבו כ-156 אלף איש לשרת בצבא הרוסי.[54]

לרשות אוקראינה עמד לגיון זרים בין-לאומי, שהורכב ממתנדבים, שכירי חרב ומומחים צבאים זרים מ-64 מדינות שונות, שהתגייסו לעזרתה לאחר תחילת הפלישה הרוסית. לפי משרד ההגנה הרוסי, עד 30 ביוני 2023 הגיעו לאוקראינה בסך הכל 11,675 מתנדבים זרים, ובמועד זה נותרו באוקראינה רק כ-2,000 מתנדבים זרים.[55] מקורות אוקראיניים נקבו במספר 20,000 מתנדבים זרים[56] (נוסף על כמות לא ידועה של מתנדבים מרחבי העולם שמסייעים לאוקראינה בלוחמה בתחום אבטחת המידע)[57][58]). ממשלת אוקראינה הכריזה על גיוס כללי של כל האזרחים הגברים בגילאים 18–60 מייד עם פרוץ המלחמה, ומקורות שונים בממשל ובמטכ"ל האוקראיני הצהירו, שעד חודש יולי 2022, התרחב הצבא האוקראיני מכ-200 אלף חיילים בפרוץ המלחמה, לכדי 700 אלף עד מיליון חיילים, שעשרות אלפים מתוכם עברו אימונים צבאיים במדינות ברית נאט"ו. כן דובר על תוכנית להרחבת הגיוס הצבאי גם לנשים במקצועות נדרשים.

לאחר הדלפת מסמכי הפנטגון באביב 2023 התברר שמדינות נאט"ו הציבו 97 לוחמי יחידות מיוחדות על אדמת אוקראינה, מהם 50 בריטים. לפי אחד המסמכים, לטביה הציבה 17 לוחמים, צרפת הציבה 15 וארצות הברית 14.[59]

אמצעי לחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצד רוסיה נעשה שימוש מסיבי בטנקים מדגם T-72 ו-T-80, רקטות גראד ו-BM-30 סמרצ' (אנ'), טילים בליסטיים, מל"טים מסוג אורלן-10[60] ושאהד 136 איראניים וטילי שיוט.[61][62] ככל הנראה, גם טילים מדגם קליבר ואיסקנדר.[63] כמו כן נעשה לראשונה שימוש מבצעי בטיל השגא-קולי קינז'אל.

צבא אוקראינה נלחם עם טילים נגד טנקים מדגם ג'אוולין, NLAW ,7-RPG ו-M72 לאו, רקטות גראד, טילים נגד מטוסים מסוג סטינגר, ומל"ט תוקף מדגם באירקטאר TB-2.[64][65] היו גם משגרי הימארס (M142 HIMARS) ומעט טילי OTR-21 טוצ'קה. נעשה שימוש גם במערכות טילי קרקע-אוויר מסוג S-300 ומסוג 9K37M בוק-M1. במהלך שנת 2022 קיבלו האוקראינים מאות כלי רכב משוריינים מתוצרת סובייטית (בעיקר טנקים מדגם T-72 ונגמ"שי BMP מדגמים שונים), שנותרו במחסנים של צבאות מדינות ברית ורשה לשעבר במזרח אירופה. אולם החל מהמחצית השנייה של 2022 החלו מדינות ברית נאט"ו לספק להם גם מגוון רחב של כלי רכב משוריינים מערביים, והחל ממרץ 2023 החל המערב לספק לאוקראינה גם טנקים מדגמים שונים, כולל טנקי לאופרד 2 גרמניים וצ'אלנג'ר 2 בריטיים.

השלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנקציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – עיצומים בין-לאומיים בסכסוך האוקראיני-רוסי
שער ברנדנבורג שבברלין מואר לאות הזדהות בצבעי דגל אוקראינה
הפגנת תמיכה באוקראינה בכיכר הבימה בתל אביב

האיחוד האירופי, ארצות הברית, ישראל וגופים אחרים גינו את צעדי רוסיה וחלקן הטילו עיצומים חדשים. לאחר מכן, צ'כיה החזירה את שגרירה ממוסקבה. בשל חלקה בפלישה, היו מדינות שהטילו עיצומים גם על בלארוס.[66][67] מועצת אירופה השעתה את רוסיה.[68]

מבחינת המערב, הפלישה הרוסית הייתה קריאת השכמה שהדגישה את הצורך בהשקעה בביטחון.[69] ברית נאט"ו אימצה תוכנית אסטרטגית חדשה שבה רוסיה הפכה מ"שותף אסטרטגי" של המערב ל"איום משמעותי". במקביל הגבירה הברית את הנוכחות הצבאית באזור במטרה להרתיע את רוסיה מאיומיה מהמשך תוקפנות נגד שכנותיה. עם זאת, בנאט"ו ובארצות הברית הדגישו שנאט"ו לא תשלח חיילים לאוקראינה עצמה – אשר אינה חברה בברית[70] מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, אמר כי הברית הצבאית תמשיך לשלוח נשק לאוקראינה, כולל מערכות הגנה אווירית.[71] חלק מחברות הברית סיפקו סיוע, נשק ומודיעין לאוקראינה.[72] כך גם מדינות מחוץ לברית.[73]

לאור הפלישה, פינלנד ושוודיה החליטו להגיש בקשת הצטרפות לנאט"ו.[74] פינלנד הצטרפה רשמית לנאט"ו ב-4 באפריל 2023.[18]

מדינות מסוימות, ביניהן ישראל, העבירו את השגרירות ללבוב, ישנן מדינות שהעבירו שגרירות אף מחוץ לאוקראינה.[75][76]

ברחבי העולם התאספו מפגינים בערים מרכזיות כדי למחות נגד השגרירויות הרוסיות במדינתם (אנ'). ברוסיה עצמה היו הפגנות נגד הלחימה באוקראינה. הרחבת הגיוס למלחמה בספטמבר הובילה לגל מחאות נוסף ברוסיה.

בריטניה, פולין, בולגריה וצ'כיה הודיעו כי לא יאפשרו למטוסים רוסיים להמריא ולנחות בשטחן, כאות הזדהות עם הסבל האוקראיני.[77] בנוסף, גם שרי התחבורה של המדינות הבלטיות הודיעו שיצטרפו לחרם על רוסיה. ב-27 בפברואר, הודיע האיחוד האירופי על איסור גורף של מעבר מטוסים רוסיים מעל המרחב האווירי של מדינות האיחוד.[78] ארצות הברית ואחרות הצטרפו בהמשך.

הגבלת אמצעי תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגולטור התקשורת הממשלתי הרוסי רצה שהתקשורת הרוסית "תשתמש במידע ובנתונים שהושגו על ידם רק ממקורות רוסיים רשמיים".[79] רוסיה הגבילה את הגישה לפייסבוק בארצה.[80] בהמשך דווח שהגישה לטוויטר הוגבלה.[81] רגולטור התקשורת של רוסיה הורה לתקשורת העצמאית במדינה להסיר דיווחים המתארים את ההתקפה על אוקראינה כ"מתקפה, פלישה או הכרזת מלחמה". לפי ההנחיה, מי שלא יעשה כן ייחסם וייקנס.[82] בהמשך אושר חוק שהעניש אנשים שמפיצים "חדשות מזויפות" בעד 15 שנות מאסר.[83][84]

ב-27 בפברואר רוסיה העלתה את הכוננות הגרעינית. ב-15 במרץ היא הטילה עיצומים על בכירים בארצות הברית. חלקם סמליים בעיקרם.

באוקראינה, הושעתה הפעילות של 11 מפלגות "בעלות קשרים לרוסיה".

טורקיה הודיעה כי היא נערכת לסגור את מצרי הבוספורוס והדרדנלים בפני ספינות מלחמה רוסיות ואוקראיניות, מכוחה של אמנת מונטרה משנת 1936.

חקירה בין-לאומית פלילית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התובע בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג הודיע כי בכוונתו לפתוח בחקירה בחשד לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות מצד רוסיה במהלך הפלישה. בנוסף, בשלהי מרץ ותחילת אפריל 2022 פורסמו תיעודים רבים של מעשים הנחשדים לפשעי מלחמה של רוסיה כלפי אזרחים אוקראינים, בהם טבח, אונס, ירי באזרחים חפים מפשע בעת הימלטות מהקרבות, ועוד. ב-24 באוגוסט הודיעה מחלקת המשפחה והילד של החבל המנהלי קרסנודאר שברוסיה על העברת כ-1,000 ילדים אוקראינים ממריופול הכבושה למשפחות אומנה ברוסיה, דבר המהווה גם הוא פשע מלחמה.[85][86]

ב-17 במרץ 2023, בית הדין הפלילי הבין-לאומי הוציא לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין ולנציבת זכויות הילדים, מריה לבובה-בלובה צו מעצר בחשד לגירוש בלתי חוקי של ילדים מאוקראינה לרוסיה במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022.[87]

פגיעה בכלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל יוזמת אחדות24

כשרוסיה החלה בפלישתה, אוקראינה עברה במהירות לכלכלת מלחמה. חברות שינו את מה שהן יצרו בשביל לסייע במאמץ המלחמתי. הבנק המרכזי של אוקראינה הקים חשבון מימון המונים לתרומה לחיילים וסיוע הומניטרי.[88] ב-28 במרץ שרת הכלכלה האוקראינית הודיעה שהנזק לכלכלה האוקראינית כתוצאה מהלחימה הוערך בכ-565 מיליארד דולר. במאי 2022 הוכרזה על ידי ראש ממשלת אוקראינה דניס שמיהל יוזמת "אחדות24" לתמיכה באוקראינה.[89] כספי התרומות מרוכזים בבנק הלאומי של אוקראינה ומנוהלים על ידי 3 משרדים: משרד ההגנה, משרד הבריאות ומשרד התשתיות.

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי הודיע כי דחה רשמית את בקשת ההצטרפות הרוסית לארגון.[90]

רבות מהחברות הבין-לאומיות הגדולות הפסיקו את פעילותן ברוסיה, ואף בבלארוס.[91][92] לאחר הפרסום על הפלישה הגיבו הבורסות בעולם בנפילות שערים, בורסת מוסקבה נפלה ב-33% ותיקנה חלק משמעותי לקראת סוף חודש מרץ 2022, נאסד"ק ב-3%. מחיר הזהב זינק ביותר מ-2.5% ומחירי הנפט זינקו ב-6%–7%.[93]

ערך הרובל הרוסי צנח ביותר מ-30% לשפל חסר תקדים ולמצב שערכו שווה פחות מסנט אמריקאי.[94] החל מסוף מרץ החל הרובל להתחזק וחזר לשוויו מלפני המלחמה. הבנק המרכזי ברוסיה העריך כי כלכלת רוסיה תתכווץ בין 8 ל-10 אחוזים בשנת 2022.[95] רוסיה נכנסה לחדלות פירעון על החוב במטבע זר ביוני 2022. שר האוצר הרוסי טען שיש לרוסיה את המשאבים לתשלום החובות והיא מוכנה לשלם אותם – חדלות הפירעון היא טכנית ונובעת מהקפאת החשבונות הרוסיים בעקבות הסנקציות[96] המלחמה מחקה ארבע שנים של צמיחה כלכלית – ברבעון אחד.[97]

בחודשים לאחר הפלישה החלה עליית מחירים של סחורות, לרבות חיטה, תירס, נפט פחם וגז טבעי. מחירי החיטה והתירס זינקו בקצב הגבוה ביותר בשל העובדה כי אוקראינה ורוסיה הן יצואניות החיטה והתירס הגדולות בעולם.[98][99] מדד מחירי המזון של האו"ם זינק בכמעט 13% במרץ 2022.[100]

ביולי 2022, נחתמה יוזמת הדגנים של הים השחור, בהשתתפות אוקראינה, רוסיה, טורקיה והאו"ם. ההסכם איפשר לאוקראינה לייצא דגנים ומוצרים חקלאיים אחרים דרך נמלי הים השחור[101] והוביל להורדת מחירי המזון בעולם.[102] אולם סירובן של מדינות המערב לממש את חלקו השני של ההסכם, שאמור היה לאפשר יצוא דגנים ודשנים גם מרוסיה, תוך החרגתם מהסנקציות הכלכליות שהוטלו עליה, גרם לרוסיה לסרב להאריך את תוקף ההסכם, ולהחליט על הפסקתו, באמצע יולי 2023.[דרוש מקור] ראשי מדינות אפריקה הפצירו לסיים את המלחמה ולחדש את ההסכם.[103]

הנציבות האירופית קידמה תוכניות לצמצום של יבוא גז מחצבים מרוסיה במטרה לצמצם את התלות בה בתחום זה.[104] האיחוד האירופי גם הסכים להטיל חרם על מרבית הנפט הרוסי.[105] מדינות באירופה התמודדו עם מחסור בגז המחצבים, מקור אנרגיה מרכזי.[106]

בחודש יוני 2022 פנתה אוקראינה למדינות רבות בבקשה לקבל הלוואות וחלקן נענו לבקשה. השגריר האוקראיני בישראל הגיש בקשה לקבלת הלוואה של חצי מיליארד דולר וטען שזה לא סכום גדול עבור ישראל.[107]

בשבוע השני של אוגוסט 2022 המַלְווים הבין-לאומיים של אוקראינה נענו לבקשתה להקפיא את תשלום חובותיה במהלך השנתיים הקרובות. מהלך זה יחסוך לאוקראינה תשלומים של כ-6 מיליארד דולר. בעקבות פעולה זו סטנדרד אנד פורס הורידה את דירוג האשראי של אוקראינה ל-SD/SD (משתמט באופן סלקטיבי מהתחייבויות) ופיץ' שינתה את הדירוג של אוקראינה ל-RD.[108]

לפי הערכות של קרן המטבע הבין-לאומית, הכלכלה הרוסית צפויה להתכווץ בשנת 2022 בכ-6% והכלכלה האוקראינית צפויה להתכווץ בכ-40%.[109]

תרבות וספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות כדורגל וכדורסל רבות ביטלו את משחקיהן נגד קבוצות רוסיות. גמר ליגת האלופות 2022 הועבר מגזפרום ארנה של זניט סנקט פטרבורג לסטאד דה פראנס.[110] פיפ"א ואופ"א והיורוליג השעו את נבחרות רוסיה ואת הקבוצות הרוסיות מהמפעלים השונים.[111]

הוועד האולימפי הבין-לאומי קרא לפדרציות הספורט להעביר או לבטל אירועי ספורט שמתוכננים להיערך ברוסיה ובלארוס.[43] בהמשך המליצו כי אף ספורטאים או שופטים רוסיים ובלארוסיים לא יורשו להשתתף באירועי ספורט בין-לאומיים.[112] מרוץ פורמולה 1 לא התקיים בעיר הרוסית סוצ'י בספטמבר 2022 כפי שתוכנן.[113] איגוד הג'ודו העולמי הודיע כי החליט לשלול מוולדימיר פוטין נשיא רוסיה את תואר נשיא הכבוד של הארגון, שקיבל בשנת 2010.[114] איגוד הטאקוונדו העולמי שלל את החגורה השחורה של פוטין.

הגוף המפקח של איגוד השידור האירופי החליט להשעות את רוסיה מאירוויזיון 2022.[115] רוסיה ובלארוס הושעו גם מהמשחקים הפראלימפיים בבייג’ין.[116]

פליטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – משבר הפליטים האוקראיני (2022)
פליטים במעבר הגבול

לפי הערכת נציבות האו"ם לפליטים, ביום הלחימה הראשון אלפי אוקראינים חצו את הגבול לארצות השכנות – בעיקר למולדובה ולרומניה, וכ-100,000 תושבים אוקראינים ברחו מבתיהם בגלל הלחימה.[70] ב-26 בפברואר הודיע משמר הגבול הפולני שיותר מ-46 אלף בני אדם עברו את הגדר. ב-20 באפריל 2022, האו"ם הודיע שלמעלה מ-5 מיליון בני אדם עזבו את המדינה.

לפי דיווחי משטרת רומניה, נכנסו לרומניה בצורה לא חוקית מעל 4,900 גברים אוקראינים מתחילת המלחמה ועד סוף 2022.[117] גברים אלה נמלטו מגיוס וביקשו מקלט מדיני ברומניה. חלק מפליטים אלה נספו במהלך בריחתם, טבעו בנחלים או קפאו למוות.[118]

ארצות הברית ומדינות באירופה התגייסו למען הפליטים. אוקראינים, בהיותם תושבי אירופה, לא נדרשו לוויזה על מנת להיכנס לתחומי האיחוד האירופי, כך שמדינות לא יוכלו לגרשם ליעדים אחרים. החוק איפשר להם להישאר בתחומי האיחוד למשך 90 יום.[119] מדינות אחרות, כמו ישראל, קלטו פליטים.

לפי אוקראינה וארצות הברית, מאות אלפי אוקראינים נחקרו והועברו לרוסיה. רוסיה הכחישה העברה כפויה.[120] פורסמו תחקירים בנושא.[121]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Russian general who oversaw atrocities in Syria led cluster bomb attacks on civilians in Ukraine
  2. ^ Путин присвоит звания Герой России генералам Лапину и Абачеву за военные успехи на Украине - Газета.Ru | Новости, Газета.Ru (ברוסית)
  3. ^ על פי הודעת משרד ההגנה האוקראיני. פירוט נפגעים כולל כל הרוגים ופצועים מהצד הרוסי. נכון ל-02.11.23
  4. ^ לפי דברי סרגיי שויגו, שר ההגנה הרוסי, בראיון לתקשורת הרוסית. נראה שנתון זה התייחס רק לאבדות הצבא הרוסי הסדיר
  5. ^ לפי Mediazona רק על בסיס מידע זמין לציבור, לרבות פרסומים הודעות אבלים, של קרובי משפחה, דיווחים בתקשורת המקומית ותיעוד מצבות
  6. ^ לפי הודעת משרד ההגנה הרוסי מ-10 ביולי 2023, בסך הכל הגיעו לאוקראינה 11,675 מתנדבים זרים מתחילת המלחמה עד 30 ביוני 2023, ונכון לתאריך זה נותרו רק כ-2,000 מהם באוקראינה. הרוסים טענו גם כי יותר מ-4,800 מתנדבים זרים נהרגו במהלך המלחמה עד כה.
  7. ^ לדברי סרגיי שויגו, שר ההגנה הרוסי. כנראה שהנתון מתייחס ל"אבדות בלתי חוזרות" של הצד האוקראיני
  8. ^ אבדות צבא אוקראינה ב-100 הימים הראשונים של המלחמה, על פי אולקסי ארסטוביץ', יועץ בכיר בלשכת נשיא אוקראינה, בראיון לתקשורת העולמית ב-11 ביוני.
  9. ^ על פי אולג קוטנקו, הממונה על הנעדרים בנסיבות מיוחדות באוקראינה.
  10. ^ נכון ל-30 בנובמבר. לפי מסמך רשמי, שנשלח על ידי אגף כוח אדם של הצבא האוקראיני לסרהי שפטלה, הרמטכ"ל האוקראיני. המסמך פורסם על ידי קבוצת האקרים רוסיים, שפרצו לקובצי המחשב של שפטלה, וכולל רשימה מלאה של שמות הנעדרים/הרוגים.
  11. ^ לפי כתבה, שפורסמה באתר החדשות פוליטיקו ב-15 במרס 2023. הנתון מסתמך על מקורות בממשל האמריקני
  12. ^ Refugee arrivals from Ukraine (since 24 February 2022) באתר נציבות האו"ם לפליטים
  13. ^ Jonathan Masters and Will Merrow, "How Much Aid Has the U.S. Sent Ukraine? Here Are Six Charts.", Council on Foreign Relations, Last updated February 22, 2023
  14. ^ Military support for Ukraine, The Federal Government of Germany, updated 7 March 2023
  15. ^ Arms Transfers to Ukraine, Forum on the Arms Trade, Arms Control Association
  16. ^ ynet והסוכנויות, אוקראינה: השלב השני במלחמה החל, רוסיה פתחה במתקפה הנרחבת בדונבאס, באתר ynet, 19 באפריל 2022
  17. ^ דמיאן פצ'טר, שוודיה ופינלנד מתקרבות לנאט"ו, רוסיה מאיימת: "רצוי להחזיר את האיזון", באתר ישראל היום, 14 באפריל 2022
  18. ^ 1 2 יום היסטורי באירופה: פינלנד הצטרפה לברית נאט"ו, באתר כלכליסט, 4 באפריל 2023
  19. ^ Ukraine calls for Security Council discussions on de-escalating tensions with Russia, thehill
  20. ^ `War': Russian President announces military operation, asks Ukrainian army to surrender, The Kashmir Monitor, ‏24 בפברואר 2022 (באנגלית)
  21. ^ נאום ההכרזת מלחמה של פוטין (רוסית), ויקישיתוף, 24 בפברואר 2021
  22. ^ לוחמת משפט 2.0 – תובנות ממלחמת רוסיה-אוקראינה וההקשר הישראלי, maarachot.idf.il, 20.06.2023
  23. ^ לוחמת התודעה הרוסית במלחמה באוקראינה (פברואר 2022 – פברואר 2023), באתר intelligence-research.org.il
  24. ^ צבי מגן וסופי קובזנצב, ‏מלחמת רוסיה-אוקראינה והשלכותיה, עדכן אסטרטגי, יולי 2022
  25. ^ שם, M.Clark, G. Barros and K.Stepanenko, "Russian-Ukraine warning update: initial Russian offensive campaign assessment"
  26. ^ זמן ישראל, מנהיג הציבור הליטאי הרב קנייבסקי הלך לעולמו בגיל 94, באתר זמן ישראל, 18 במרץ 2022
  27. ^ גדי זאיג, ג'רוזלם פוסט, ‏זלנסקי הכריז: רוסיה ביצעה רצח עם בבוצ'ה; ברוסיה מכחישים: "כוחותינו עזבו קודם", באתר מעריב אונליין, 3 באפריל 2022
  28. ^ 1 2 "Russia to formally annex four more areas of Ukraine". BBC. 29 בספטמבר 2022. ארכיון מ-29 בספטמבר 2022. נבדק ב-29 בספטמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ אסף רוזנצוייג, ‏האמת מאחורי "משאל העם" הרוסי נחשפת: מאלצים להצביע בעד סיפוח האזורים שנכבשו – תוך איומים בנשק, באתר ‏מאקו‏, 25 בספטמבר 2022
  30. ^ Andrew Roth, Four occupied Ukraine regions plan imminent ‘votes’ on joining Russia, theguardian, ‏20 Sep 2022
  31. ^ https://www.maariv.co.il/breaking-news/Article-1062558
  32. ^ https://rotter.net/forum/scoops1/836797.shtml
  33. ^ האו"ם הודיע שיש לו מידע המאשש את קיומם של קברי אחים במריופול, באתר גלובס, 25 במרץ 2022
  34. ^ בריטניה: התקפות על אזרחים באוקראינה "חייבות להיחקר כפשעי מלחמה", באתר רשת 13
  35. ^ https://www.mediafax.ro/externe/rusia-a-destructurat-o-celula-terorista-in-crimeea-ucraina-ameninta-cu-atacarea-podului-kerci-21093822 (ברומנית)
  36. ^ https://www.bbc.com/news/world-europe-62821044
  37. ^ צבא אוקראינה: פתחנו במתקפת-הנגד על הכוחות הרוסיים בדרום, "חיילים נעים לעבר חרסון", באתר ynet, 29 באוגוסט 2022
  38. ^ Moscova susține că a respins „tentativele de ofensivă” ale ucrainenilor în Herson şi Nikolaev (ברומנית)
  39. ^ דעה | כך הכינה אוקראינה את המבצע ההתקפי בדרום המדינה | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il
  40. ^ "Kherson: 'Heavy fighting' as Ukraine seeks to retake Russian-held region". BBC News (באנגלית בריטית). 2022-08-30. נבדק ב-2022-08-30.
  41. ^ Ukrainian adviser warns progress will be slow as southern counterattack begins, the Guardian, ‏2022-08-30 (באנגלית)
  42. ^ אוריאל בארי, ‏זלנסקי קורא לפוטין: "עלינו לדבר ולהפסיק את ההרג", באתר "סרוגים", 25 בפברואר 2022
  43. ^ 1 2 פוטין קרא לצבא האוקראיני לבצע הפיכה במדינה: "קחו את הכוח לידיכם", באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי, ‏25 בפברואר 2022
  44. ^ שיחות הפסקת האש יצאו לדרך, קייב דורשת: נסיגה רוסית מלאה, באתר ynet, 28 בפברואר 2022
  45. ^ Ukraine: what we know on day six of Russia’s invasion, the Guardian, ‏2022-03-01 (באנגלית)
  46. ^ המו"מ בין קייב למוסקבה יעבור לטורקיה. מקרון נגד דברי ביידן: "להימנע מהסלמה", באתר ynet, 27 במרץ 2022
  47. ^ Waterfield, Bruno. "Ukrainians 'kill negotiator as suspected enemy spy'" (באנגלית). ISSN 0140-0460. נבדק ב-2022-05-02.
  48. ^ אמיר בוחבוט‏, דוד מול גוליית: העוצמה הצבאית הרוסית מול הכוח האוקראיני הנחות, באתר וואלה!‏, 24 בפברואר 2022
  49. ^ 1 2 The Military Balance 2021, International Institute for Strategic Studies, February 2021, pages:190-205,208-212
  50. ^ 1 2 In numbers: How does Ukraine's military stack up against Russia?, February 2022,
  51. ^ דוד גנדלמן, מ-"חיילי חוזה" ועד "עתודה צבאית קרבית של המדינה" – על כוח האדם הזמין שרוסיה יכולה לשלוח להילחם באוקראינה, באתר "דיומא", 20 במרץ 2022
  52. ^ RUSSIAN OFFENSIVE CAMPAIGN ASSESSMENT, AUGUST 14
  53. ^ פוטין הכריז על גיוס מילואים אחרי המפלות באוקראינה: יותר מ-1,000 מפגינים ברוסיה נעצרו, באתר וואלה!‏, 21 בספטמבר 2022
  54. ^ ראו דברי פוטין בפגישה עם כתבים צבאיים רוסיים ב-13 ביוני 2023
  55. ^ ראו הודעת משרד ההגנה הרוסי ב-10 ביולי 2023
  56. ^ Volodimir Zelenski, anunț de ultimă oră. Câți bani va primi fiecare om care ia arma în mână și va apăra Ucraina. „Acesta va fi salariul lui” (ברומנית)
  57. ^ Justin Ling, Ukraine’s Online Volunteers Go After Russian Targets, Foreign Policy
  58. ^ ליאת רון‏, לידיעת בוגרי 8200: להתנדב למלחמה באוקראינה בלי לצאת מהבית, באתר וואלה!‏, 7 במרץ 2022
  59. ^ אתר למנויים בלבד מסמכי הפנטגון שדלפו: בריטניה מפעילה כוחות מיוחדים על אדמת אוקראינה, באתר הארץ, 12 באפריל 2023
  60. ^ קרבות הכטב"מים באוקראינה, ועוד מתקפת טילים רוסית: לפחות 20 נהרגו, באתר ynet, 14 ביולי 2022
  61. ^ סער הס, טילי שיוט, טנקים, ארטילריה: כך החלה מכת הפתיחה הרוסית, באתר ynet, 24 בפברואר 2022
  62. ^ The Russian weaponry being used to attack Ukraine, the Washington post
  63. ^ Russia Invades Ukraine: Missiles And Misinformation, forbs
  64. ^ שי לוי, ‏המלחמה באירופה: איזה נשק יש לצבא אוקראינה?, באתר ‏מאקו‏, 27 בפברואר 2022
  65. ^ האוקראינים מחזיקים מעמד, בינתיים | רון בן ישי מדווח מקייב, באתר ynet, 27 בפברואר 2022
  66. ^ רוסיה: מוכנים לדון עם קייב בכניעה תמורת פירוז, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
  67. ^ ארה"ב, בריטניה והאיחוד האירופי מטילות סנקציות על פוטין ולברוב, באתר כלכליסט, 25 בפברואר 2022
  68. ^ מועצת אירופה השעתה את רוסיה מהארגון, באתר ynet, 25 בפברואר 2022
  69. ^ קריאת השכמה למערב, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 28 בפברואר 2022
  70. ^ 1 2 יום ראשון למלחמת רוסיה-אוקראינה: 137 הרוגים ו-100 אלף פליטים, באתר ynet, 24 בפברואר 2022
  71. ^ Putin reveals plan to dominate Europe beyond Ukraine: Neighbours Finland and Sweden are warned they will face 'military and political consequences' if they join NATO, דיילי מייל, ‏2022-02-26 (באנגלית)
  72. ^ אתר למנויים בלבד יוסי מלמן, המודיעין המערבי הוא מכפיל כוח, אך החולשה הרוסית מפתיעה - חשאי, באתר הארץ, 29 במרץ 2022
  73. ^ אסף אוני, ‏עשרות מדינות התחייבו לחמש את אוקראינה ב־5 מיליארד דולר, באתר גלובס, 28 באפריל 2022
  74. ^ Sweden follows Finland in confirming it will apply to join Nato, the Guardian, ‏2022-05-16 (באנגלית)
  75. ^ ארצות הברית מעבירה את השגרירות באוקראינה לפולין, באתר זמן ישראל, 24 בפברואר 2022
  76. ^ Canada announces stronger sanctions after Russia strikes Ukraine, CityNews Ottawa (באנגלית)
  77. ^ צ'כיה, פולין, בריטניה ובולגריה יסגרו את השמיים בפני מטוסים רוסים, באתר dailysabah, ‏25 בפברואר 2022 (באנגלית)
  78. ^ שמי האיחוד האירופי ייסגרו לגמרי למטוסים רוסיים, כולל מטוסי אוליגרכים, באתר ynet, 27 בפברואר 2022
  79. ^ רוסקומנדזור, Вниманию средств массовой информации и иных информационных ресурсов, rkn.gov.ru, ‏24 בפברואר 2022
  80. ^ אתר למנויים בלבד הארץ, הדי פיצוצים נשמעים בקייב; ארה"ב הטילה סנקציות אישיות על פוטין, באתר הארץ, 26 בפברואר 2022
  81. ^ Russell Brandom, Russia blocks Twitter as Ukraine invasion escalates, The Verge, ‏26 בפברואר 2022 (באנגלית)
  82. ^ אתר למנויים בלבד גרדיאן, התקדמות הפלישה הרוסית לאוקראינה: מה ידוע עד כה, באתר הארץ, 27 בפברואר 2022
  83. ^ יונתן אפולט, ‏ערך את הוויקיפדיה של פלישת רוסיה לאוקראינה - וצפוי לעונש מאסר, באתר ‏מאקו‏, 13 במרץ 2022
  84. ^ אסף רוזנצוייג, ‏לראשונה מתחילת המלחמה: עונש מאסר לפוליטיקאי רוסי שהפר את חוקי הצנזורה של פוטין, באתר ‏מאקו‏, 9 ביולי 2022
  85. ^ Kyiv accuses Moscow of mass abduction of Ukrainian children, The Guardian, ‏2 July 2022
  86. ^ Diana Krechetova, Russia announces the "adoption" of thousands of children deported from Mariupol, Yahoo! News, ‏23 August 2022
  87. ^ "Putin arrest warrant issued over war crime allegations". BBC News. 17 במרץ 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  88. ^ גיאורגי קנצ'ב, ‏כלכלת מלחמה באוקראינה: 'מפעלים שיצרו סוודרים עברו לייצר כלי נשק', באתר גלובס, 17 במרץ 2022
  89. ^ אתר היוזמה אחדות24
  90. ^ ה-OECD דחה רשמית את בקשת הצטרפות רוסיה לארגון, באתר ynet, 25 בפברואר 2022
  91. ^ ויקיחדשות – מאות חברות מחרימות את רוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה מאות חברות מחרימות את רוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה, באתר ויקיחדשות, 13 במרץ 2022
  92. ^ 3 חודשים לפלישה: כך משפיעה המלחמה על החיים ברוסיה, באתר ynet, 23 במאי 2022
  93. ^ נועם לנדמן, מיקי גרינפלד, פלישת רוסיה לאוקראינה טלטלה את השווקים: מהפך בוול סטריט - המדדים ננעלו בעליות, באתר כלכליסט, 24 בפברואר 2022
  94. ^ יאיר נבות וסוכנויות הידיעות, החברות שהפסיקו פעילות ברוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה, באתר ynet, 7 במרץ 2022
  95. ^ אוקראינה: הקרמלין מאבד פלוגת חיילים בכל יום; הכלכלה הרוסית תתכווץ בכ-10%, באתר רשת 13
  96. ^ מיקי גרינפלד, בפעם הראשונה מאז המהפכה הבולשביקית: רוסיה נכנסה לחדלות פירעון על החוב הזר שלה, באתר כלכליסט, 27 ביוני 2022
  97. ^ אתר למנויים בלבד המלחמה של נשיא רוסיה מחקה ארבע שנים של צמיחה כלכלית – ברבעון אחד, באתר TheMarker‏, 12 באוגוסט 2022
  98. ^ המלחמה תגיע לכיס? החשש הגדול - עלייה במחיר הדלק, באתר ערוץ 7, 24 בפברואר 2022
  99. ^ שר החקלאות עודד פורר קיים הערכת מצב מקצועית על רקע ההתפתחויות המדיניות במזרח אירופה, באתר GOV.IL
  100. ^ "Ukraine war causes giant leap in global food prices, says UN". BBC News (באנגלית בריטית). 2022-04-08. נבדק ב-2022-04-09.
  101. ^ רוסיה וטורקיה חתמו על הסכם לייצוא תבואה, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
  102. ^ ההסכם הדרמטי שעשוי להוריד את מחירי הלחם, באתר ynet, 22 ביולי 2022
  103. ^ גיא אלסטר‏, פוטין זקוק לאפריקה לצדו, אך הנקמה שלו באוקראינה עשויה להרעיב את היבשת, באתר וואלה!‏, 29 ביולי 2023
  104. ^ אסף אוני, ‏האיחוד האירופי מתכנן: כך נפחית בשני-שלישים את יבוא הגז מרוסיה, באתר גלובס, 8 במרץ 2022
  105. ^ עמית ולדמן, ‏האיחוד האירופי הסכים להטיל חרם על מרבית הנפט הרוסי, באתר ‏מאקו‏, 31 במאי 2022
  106. ^ גל חן, ‏משבר האנרגיה: החורף מתקרב - כך יפעלו מדינות אירופה, באתר ‏מאקו‏, 11 בספטמבר 2022
  107. ^ איתמר אייכנר, אוקראינה מבקשת הלוואה של חצי מיליארד דולר: "לא סכום גדול בשביל ישראל", באתר ynet, 15 ביוני 2022
  108. ^ Ukraine in default according to Fitch and S&P (באנגלית)
  109. ^ חצי שנה אחרי תחילת המלחמה: מה קרה לכלכלת רוסיה ומהי ההשפעה העולמית?
  110. ^ בעקבות המצב: גמר ליגת האלופות יערך בפריז, באתר ערוץ הספורט, 25 בפברואר 2022
  111. ^ הודעה באתר אופ"א.
  112. ^ בן גולדפריינד, ‏הוועד האולימפי הבינלאומי: "אל תאשרו כניסת רוסים ובלארוסים", באתר ‏מאקו‏, 28 בפברואר 2022
  113. ^ בדשא ובמסלול המרוצים: הפלישה לאוקראינה פוגעת בספורט הרוסי, באתר כלכליסט, 25 בפברואר 2022
  114. ^ איגוד הג'ודו העולמי שלל תואר מפוטין, באתר ערוץ 7, 27 בפברואר 2022
  115. ^ בשל הלחימה: רוסיה לא תשתתף באירוויזיון השנה, באתר ynet, 25 בפברואר 2022
  116. ^ הרוסים והבלארוסים מחוץ למשחקים הפראלימפיים, באתר ynet, 3 במרץ 2022
  117. ^ Mii de bărbați ucraineni au fugit în ţara noastră pentru a scăpa de legea marțială (ברומנית)
  118. ^ Doi dintre cei 4 refugiați ucraineni dispăruți în Munții Maramureșului au fost găsiți. Unul dintre ei a murit (ברומנית)
  119. ^ תמר טוניק, אירופה וארה"ב נערכות לקליטה של 5 מיליון פליטים, באתר כלכליסט, 26 בפברואר 2022
  120. ^ Christopher Miller, U.S. calls on Russia to stop 'filtration' camps, forced deportations of Ukrainians, POLITICO (באנגלית)
  121. ^ 'The mouth of a bear': Ukrainian refugees sent to Russia, AP NEWS, ‏2022-07-20 (באנגלית)