אלכסנדר קוצ'ין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדר קוצ'ין
Александр Кучин
לידה 16 בספטמבר 1888 (יוליאני)
קושרקה, Onezhsky Uyezd, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1913? (בגיל 24 בערך)
ים קארה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אוקיינוגרפיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלכסנדר סטפָּנֹוביץ' קוּצ'יןרוסית: Александр Степанович Кучин; ‏ 1888 באונגה, ארכנגלסק - 1913? במקום לא ידוע בים קארה) היה אוקיינוגרף רוסי וחוקר החוג הארקטי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוצ'ין, שבא ממשפחה דלת-אמצעים, התחיל לשרת כימאי באונייה נורווגית כבר בגיל שבע-עשרה. בשנת 1907 עבד קוצ'ין בברגן, בתחנה ביולוגית נורווגית, והיה לסטודנט באוקיינוגרפיה אצל המומחה בתחום, פרופסור ביורן ביאלאנד הנסן. השפה הנורווגית התחבבה על הצעיר והוא השתלט עליה תוך שנה. התלהבותו לשפה זו הייתה כה גדולה, עד שחיבר "מילון רוסי-נורווגי קטן" («Малый русско-норвежский словарь») כדי לשתף את בני ארצו בידע שרכש.

בשנים 1910–1911 היה אלכסנדר קוצ'ין הזר היחיד במשלחת הקוטב הדרומי של רואלד אמונדסן, באונייה פראם. הוא ערך תצפיות רבות באוקיינוס הדרומי כאוקיינוגרף וכנווט.[1] אחרי שובו לנורווגיה, בדצמבר 1911, נשא אלכסנדר קוצ'ין לאישה את בתו בת ה-18 של עיתונאי נורווגי חשוב.

בשנת 1912 חזר קוצ'ין לרוסיה, שם הצטרף למשלחת של ולדימיר רוסאנוב כרב חובל של הספינה "הרקולס". מטרת המשלחת הייתה לבחון את פוטנציאל כריית הפחם בארכיפלג סוולבארד. המשלחת הפליגה מפולייארני, בקרבת מורמנסק ב-26 ביוני. הצוות כלל שלושה-עשר גברים ואישה אחת, ארוסתו הצרפתיה של רוסאנוב. מלבד רוסאנוב היו במשלחת עוד גאולוג וזואולוג.

בסיום קיץ של עבודת שדה מוצלחת מאוד, חזרו שלושה מחברי המשלחת (הגאולוג, הזואולוג ורב-המלחים של הספינה) לרוסיה דרך גרנפיורדן בנורווגיה. שאר העשרה, ובהם רב החובל אלכסנדר קוצ'ין, יצאו עם רוסאנוב, בלי להתייעץ עם הרשויות בסנקט פטרבורג, להרפתקה פזיזה ביותר, בניסיון להגיע אל האוקיינוס השקט דרך נתיב הים הצפוני. אבל ספינתם, "הרקולס", הייתה קטנה מדי למשלחת מן הסוג שרוסאנוב ראה בעיני רוחו.

הידיעה האחרונה על משלחת רוסאנוב הייתה כלולה במברק, שנמסר במאטוצ'קין שאר בנוביה זמליה והגיע לסנקט פטרבורג ב-27 בספטמבר 1912. במברק הודיע רוסאנוב, שבכוונתו להקיף את הקצה הצפוני של נוביה זמליה ולפנות מזרחה בים קארה, אבל דבר לא נודע על גורלה של ה"הרקולס" ואנשיה לאחר זאת. הספינה נעלמה ללא זכר בשנה שלאחריה, מעבר לחוף הצפוני של סיביר.

הסקונר של משלחת רוסאנוב, "הרקולס"

בשנים 1914–1915 הופקדה המשימה הבלתי-אפשרית כמעט של חיפוש משלחת רוסאנוב (ובד בבד את רב החובל ברוסילוב, שנעלם באופן דומה עם משלחת אחרת) בידי אוטו סוורדרופ, באונייה "אקליפס". מאמציו עלו בתוהו.

בשנת 1937 ארגן המכון הארקטי של ברית המועצות משלחת אל ארכיפלג נורדנשלד על הספינה "טורוס". שרידים של המשלחת בספינה "הרקולס", שגורלה נגזר בשנים 1912–1913, נמצאו על אחד מאיי מונה ובאי פופובה צ'וקצ'ינה, ב-'56 74° צפון, '18 86° מזרח.

שני איונים קטנים סמוך לארץ פרנץ יוזף נקראו על שם אלכסנדר קוצ'ין. אשתו הנורווגית של קוצ'ין מתה בשנת 1987.

כתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

«Малый русско-норвежский словарь» (“Small Russian–Norwegian dictionary”), 1907

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Roland Huntford, "The Last Place on Earth", Pan Books 1984, p.287