אלמנטלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"בתולת ים העולה מן המים", עבודתו של הפסל צ'ונסי בראדלי אייבס

אלמנטל (באנגלית: Elemental) הוא כינוי לישויות מיתולוגיות המהווה מעין התגלמות של אחד מארבעת היסודות של העולם העתיק. כינוי זה הופיע לראשונה בכתביו של פרצלסוס בנושא האלכימיה.

פרצלסוס מנה ארבעה סוגים של אלמנטל: גנומים - אלמנטל האדמה; נימפות - אלמנטל המים; הסילפות - אלמנטל האוויר; וסלמנדרות - אלמנטל האש [1]. רוב הישויות האלה מצויות בפולקלור בנוסף לאלכימיה, כאשר משתמשים בשמן בחפיפה ליצורים אחרים בפולקלור [2]. אולם, לסילפות אין כמעט כל איזכור מחוץ לאלכימיה.

הבסיס לכתבים אלו של פרצלסוס היא תאוריית היסודות של הפילוסוף היווני אמפדוקלס, לפיה העולם מורכב מארבעה יסודות: אש, אדמה, אוויר ומים. פרדיגמה זו השפיעה מאוד על הפילוסופיה של ימי הביניים, ופרצלסוס רצה להגדיר קבוצה של ישויות מיתולוגיות אל תוך הפרדיגמה בכך ששייך אותם לתוך ארבעת היסודות.

האלמנטלים של ארבעת היסודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גנומים
ישות שזוהתה כסלמנדרה על ידי מנלי פאלמר הול

במיסטיקה, בכישוף ובאלכימיה, האלמנטלים הם מפלצות וחיות אגדיות (שלעתים מופיעות בצורת רוח) המותאמות/מורכבות מאחד מארבעת היסודות: אש, אדמה, אוויר ומים. היסודות עצמם מאזנים אחד את השני באמצעות ההפכים המשלימים: מים מכבים אש, אש מרתיחה מים, אדמה מכילה וחונקת אוויר, אוויר שוחק האדמה. נהוג ליחס לפרצלסוס את המצאת האלמנטלים, זאת על אף שפרצלסוס עצמו, בן המאה ה-16, לא השתמש במונח זה או באף מונח מקביל אחר בגרמנית, שפת כתביו [3]. בכל מקרה, נראה כי פרצלסוס היה הראשון לתת לאמנטלים שמות, כמו גם שמות שמות חלופיים, אותם ככל הנראה חשב לרשמיים יותר.

האלמנטלים לפי פרצלסוס הם:

שם נפוץ שם "רשמי" אלמנטל
סילפה Sylvestris אוויר
גנום Gnomus אדמה
סלמנדרה Vulcanus אש
נימפה Undina מים

פרצלסוס התייחס לאלמנטלים גם במונחים גרמניים המקבילים ל"אנשי המים", "אנשי ההרים" וכיוצא בזה.

שלושה מתוך שמות אלו, Undina, Gnomus ו-Sylvestris, הופיעו לראשונה בכתביו של פרצלסוס, אם כי יש לציין כי ש-Undina נגזרת מהלטינית. שמן של הנימפות שאוב עוד מהמיתולוגיה היוונית, שם היו הנימפות לעתים רוחות או ישויות על טבעיות המקושרות לאתר מסוים, לרוב אתר טבעי, כמו עץ או נהר. פרצלסוס משתמש במידה מסוימת במיתוס זה של הנימפות, ואף מתארן כדומות לבני אנוש בדומה לתיאור במיתולוגיה היוונית. לעומתן, פרצלסוס תיאר את הסילפות גדולות יותר, ארוכות יותר וחזקות יותר מבני אדם. לדידו, הגנומים הם נמוכים, והסלמנדרות הן ארוכות, צרות וכחושות.

עקרונות כלליים אלו של רוחות האלמנטל מופיעים גם בספרו של היינריך קורנליוס אגריפה מאותה תקופה, De Occulta Philosophia, שם כתב אגריפה על ארבעה סוגים של רוחות המתאימים לארבעת היסודות, אם כי לא כינה אותם בשמות. עם זאת, אגריפה כן נתן רשימה מפורטת של ישויות מיתולוגיות מסוגים אלו, אך לא ציין מי מהם שייך למי.[4] כמו פרצלסוס, הוא לא השתמש במונח "רוח אלמנטלית".

אלמנטלים מוזכרים לעתים קרובות בספרי קוסמוּ‏ת הדנים באלכימיה ובכישוף, והם לעתים "מזומנים" על ידי לחש. בתרבות המודרנית הם מופיעים לעתים ביצירת ספרותיות העוסקות בפנטזיה. משחקי תפקידים רבים, ובראשם מבוכים ודרקונים, משלבים בתוכם קסמים בהם יכול השחקן לזמן אליו רוח אלמנטל (תורגמה בעברית ל"יסודון" ובחלק מהגרסאות פשוט ל"יסוד") אשר תעזור לו בהרפתקאתו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

התייחסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קרול ב. סילבר, Strange and Secret People: Fairies and Victorian Conciousness, עמוד 38, ISBN 0-19-512199-6
  2. ^ ק.ס. לואיס, The Discarded Image, עמוד 135, ISBN 0-521-47735-2
  3. ^ פרצלסוס, Liber de nymphis, sylphis, pygmaeis et salamandris et de caeteris spiritibus, בספר Philosophia magna, de divinis operibus et seretis naturae.
  4. ^ De Occulta Philosophia Book 3, Ch. 16